פסיקת בג"ץ בעניין פסילת המינוי של יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר התקבלה כמעט פה אחד - 10 שופטים הצביעו בעד, ורק אחד - יוסף אלרון - הצביע נגד. עם זאת, בדעת היחיד שלו, אלרון לא סבר בהכרח שיש להכשיר את המינוי של דרעי, אלא שההחלטה בעניינו צריכה להגיע ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית - שיקבע אם יש קלון בעבירות המס שבהן הורשע דרעי לפני כשנה.
לדברי אלרון, סוגיית הקלון מקרינה על שאלת סבירת המינוי, ולכן רק אחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו יפנה ליו"ר ועדת הבחירות, וזה יכריע בעניין הקלון, ניתן יהיה להכריע בשאלת חוקיות המינוי. בנוגע לתוקף "חוק דרעי" שמונע הטלת קלון על נבחר ציבור שהורשע במאסר על תנאי בלבד, השופטים נמנעו מהכרעה, נוכח הכלל לפיו בית המשפט יפנה לפסילת חוק כ"מוצא אחרון". עם זאת, גם השופט אלרון טען כי החוק לא חל על אריה דרעי, מפני שהפנייה ליו"ר ועדת הבחירות הייתה צריכה להתבצע בכל מקרה לפני שנחקק.
6 צפייה בגלריה
דרעי מחוץ לביתו, הערב. אלרון טען כי לפני שאלת הסבירות, צריך להכריע בסוגיית הקלון
(צילום: גיל יוחנן)
לא רק בפסיקה הנוכחית אלרון עמד מול שופטי בית המשפט העליון, אלא גם לפני מינויו. בשנת 2016, נחשף ב"ידיעות אחרונות" כי נשיאת העליון דאז, מרים נאור ז"ל, טענה במהלך המגעים להסכמות בוועדה למינוי שופטים כי הנשיאה המיועדת אסתר חיות מתנגדת למינוי אלרון. לדברי נאור, חיות אף הוסיפה כי מבחינתה "שלא יהיה אף מינוי".
באותה תקופה, מקורביו של אלרון טענו כי לא ייכנס לבית המשפט העליון נוכח מוצאו המזרחי. אלרון, יליד בגדד שגדל במעברה בשנות ה-50, פילס את דרכו בעקביות במערכת המשפט. תומכי טענו אז כי אחת הסיבות לכך ששר האוצר וחבר הוועדה למינוי שופטים דאז משה כחלון תמך בו נעוצה אף היא במוצאו, וכי הוא נחוש להביא לכך שבית המשפט העליון ישקף יותר מועמדים מזרחיים ראויים.
נאור זעמה אז על ההדלפות סביב המשא ומתן לבחירה, ועוד יותר על הרמיזות כי אלרון נפסל על רקע היותו מזרחי. למקורביה אמרה כי מערכת המשפט לא עוסקת בכל היבט עדתי וכי לעולם אין שואלים אדם על מוצאו.
אף שחיות לא הייתה אז חברה בוועדה, דעתה היתה מכרעת משום שנהוג שמתחשבים בדעות הנשיא הבא בנושאי מינויים. לפי הפרסום, נאור טענה בנוסף בפני חברים בוועדה כי חלק מעמיתיה סבורים שאלרון, שכיהן אז כנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה והתמחה בעליון, "לא קורץ מחומר שממנו עשוי שופט עליון". בעקבות ההתנגדות, התפוצץ ה"דיל" לבחירת שופטי עליון שכמעט סוכם.
עם זאת, אלרון נתמך על ידי שרת המשפטים ויו"ר הוועדה דאז איילת שקד, וכאמור גם על ידי כחלון. כמו כן, תמכו בו גם שני נציגי לשכת עורכי הדין דאז אילנה סקר וחאלד זועבי, שפעלו בעצה אחת עם יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה. בסופו של דבר, התרצתה חיות ואלרון נבחר פה אחד בוועדה.
לפני המינוי, שני מכתבי תמיכה באלרון נשלחו לוועדה - אחד מהם של עמית איסמן, המכהן היום כפרקליט המדינה. במכתבו הדגיש איסמן: "אני בדעה שמדובר במשפטן מצוין, בעל ידע רב במשפט הפלילי, הן המהותי והן הדיוני, כמו גם בעל ידע בתחומי משפט אחרים. בתפקידי כפרקליט המחוז, נחשפתי לעבודתו של כבוד הנשיא אלרון, הן בעת שכיהן כאב בית הדין במספר הרכבים פליליים, שאז הובאו בפניו מרבית התיקים החמורים, המורכבים והרגישים שבמחוז (תיקי רצח, עבירות מין, עבירות חמורות נגד ביטחון המדינה וכיוצ"ב), והן בעת שכיהן כראש הרכב ערעורים פליליים.
"במשך תקופה ארוכה נשא כבוד הנשיא אלרון במקצועיות רבה וברגישות בחלק נכבד מהנטל הרב והכבד אשר הוטל על כתפי החטיבה הפלילית בבית המשפט המחוזי בחיפה. הוא בלט בהתנהלותו, הן כאב בית דין בתיקי הפשיעה החמורה, והן כראש ערכאת ערעור בעניינים פליליים, הקפיד להפגין בקיאות וידע רחבים, יכולת ניתוח משפטית טובה וחריפה, כתיבה בהירה, ויכולות התמודדות גבוהות עם סוגיות משפטיות שונות ומורכבות".
איסמן ציין כי בעבודתו מול אלרון נחשף "לאדם ישר, הגון ויעיל, המכבד את הצדדים המופיעים בפניו, שומר על כבודם של פרקליטים, סנגורים, נאשמים ועדים כאחד. ניכר שטובת המערכת והאינטרס הציבורי עומדים לנגד עיניו. הוא אינו ירא מעבודה קשה, מהתמודדות עם סוגיות חדשות ומורכבות ומהבעת ביקורת כאשר יש צורך בכך, כפי שהדברים מצאו את ביטויים בהחלטות ופסקי דין שנכתבו על ידו. אני סמוך ובטוח כי יכולותיו המשפטיות והניהוליות, ניסיונו העשיר ומעלותיו יסייעו בידו רבות בכל תפקיד אותו יתבקש למלא במערכת המשפט".
6 צפייה בגלריה
אמרה למקורביה כי מערכת המשפט לא עוסקת בכל היבט עדתי. נשיאת העליון לשעבר, מרים נאור ז"ל
(צילום: עמית שאבי)
לפי פסיקת בג"ץ בעניין דרעי, הוא פסול מלכהן כשר עקב "חוסר סבירות קיצוני", ולכן על נתניהו להעביר אותו מתפקידו. בהכרעת השופטים, נכתב כי ההחלטה התקבלה "בשל צבר הרשעותיו הפליליות" וגם "בשל המצג שהציג דרעי בפני בית משפט השלום, לפיו הוא פורש מהחיים הפוליטיים, והתנהלותו לאחר מכן". גם השופטים אלכס שטיין ודוד מינץ, בעלי ההשקפה השמרנית, תמכו בפסילה. הפסיקה תאמה את עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שתמכה גם היא בפסילה.
בפסק הדין, כתבה נשיאת העליון אסתר חיות כי "צבר ההרשעות הזה מוביל לגישתי אל המסקנה כי כהונתו כשר בממשלת ישראל יש בה משום פגיעה חמורה וקשה בתדמיתן ובמעמדן של רשויות השלטון בישראל ובעקרונות היסוד של ניקיון כפיים וטוהר המידות, שלהם מחויבים נבחרי הציבור". לכן, סברה חיות, "אין מדובר עוד במינוי המצוי 'על גבול מתחם הסבירות', אלא במינוי שחוצה גבול זה באופן ברור".
פסיקת בג"ץ בעניין דרעי: שיחה עם פרופ' אייל גרוס וד"ר שוקי שגב
(צילום: משי בן עמי)
כעת, צפויים בקואליציה להאיץ את ביטול עילת הסבירות - דבר שיעמיד את התוכנית המשפטית בסימן פרסונלי. עם זאת, לא בטוח שגם אם הכנסת תבטל את עילת הסבירות, הביטול יחול רטרואקטיבית על הכרעות בג"ץ לפני אישור החוק. גם אם כן יחול, עדיין לא ברור אם דרעי יוכל להתמנות לשר.
פרופ' אייל גרוס הזכיר במשדר המיוחד ב-ynet כי חמישה מתוך 11 השופטים התייחסו להבטחה של דרעי לבית משפט השלום שיפרוש מפעילות פוליטית, תחת נימוק "ההשתק השיפוטי". השופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ ואלכס שטיין ציינו זאת במפורש, והשופטים עופר גרוסקופף וחאלד כבוב "הצטרפו גם הם לטעם זה כנימוק נוסף המצדיק את קבלת העתירות", כלשון הפסיקה. נימוק "ההשתק השיפוטי" הפך את חזרתו של דרעי לתפקיד שר למצב כמעט בלתי אפשרי, מאחר שאין דרך ברורה לעקוף את עילת הפסילה הזו.
