בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע הבוקר (יום א') את אוראל זוית, בן 26 מחולון, בהריגת יורי פודובני באזור התעשייה בחולון ב-2019 - וזיכה אותו מאשמת רצח. פודובני, תושב לוד בן 43, נורה למוות על ידי זוית בקטטה שהחלה על רקע ויכוח סתמי על חנייה. זוית זוכה גם מאשמת ניסיון רצח של אדם נוסף והורשע בתקיפה בנסיבות מחמירות ובהחזקת נשק.
ראש הרכב השופטים, רענן בן יוסף, הקריא את ההכרעה שהתקבלה פה אחד: "בשל ויכוח על חניית רכב התפתחה תגרה שבעקבותיה מצא עצמו המנוח את מותו ברחוב הבנאי בחולון. הנאשם הואשם ברצח נסיון רצח החזקת נשק תקיפה בנסיבות מחמירות ועוד. אין מחלוקת כי הנאשם גרם למותו. המחלוקת הייתה האם הוכיחה התביעה שבעת שלחץ על ההדק הייתה לו כוונה לרצוח".
כתב האישום נגד זוית הוגש לפני הרפרומה לעבירות המתה, ולכן הורשע בעבירה שכבר לא קיימת - הריגה. השופט הסביר כי התביעה טענה שיש להרשיע אותו ברצח בכוונה, ההגנה טענה להמתה בקלות דעת. "הסרטונים מספרים באופן ברור ומדויק על האירוע שהתרחש. לא כך העדים שהיו באירוע. לא האמנתי למנהל שחזר לזירה באופן תמים, הוא שש אלי קרב ודחף לאלימות את הנאשם. מנגד לא האמנתי לדברי הנאשם שהכדורים נפלטו ושאת הכדור שירה במנוח כלל לא זכר שירה. רואים בפירוש תגרה אלימה בין המחנות. המנוח התקרב בתנועת תקיפה לבני משפחתו של הנאשם והנאשם שלף את אקדחו וירה.
"כלל העובדות האוביקטיביות ללמד על מצבו אינן מלמדות שיש להפעיל בעניינו את הכוונה", הוסיף השופט. "הוא המשיך אחרי שירה להכות את המנוח. הנאשם ירה ירייה בודדת כלפיו תוך כדי תגרה אלימה ואינטנסיבית. מנגד, הנאשם היה מודע לירי וקיום הנסיבות ואפשרות גרימה לתוצאות המעשה".
סאם קרן (24), בתו של פודובני, אמרה לאחר הדיון כשהיא ממררת בבכי: "איך אפשר להרשיע בן אדם שרצח בהריגה בנסיבות מחמירות? הייתה לי תקווה קטנה. זו תחושה של זלזול כלפי המשפחה. לקחת חיים של בן אדם ולהחשיב את זה כהריגה? הוא צעיר, הוא ייצא מהכלא עוד עשר שנים ואני אצטרך לסבול כל החיים".
קרן הוסיפה כי "כל המשפחה שלו מחייכת ואני בוכה שאבא שלי לא איתי. אם זה היה הבן של השופט או מישהו מוכר, זה לא היה קורה, היו עושים עם זה משהו, אבל אותנו לא סופרים. אמא שלי בוכה ולא מבינה איך זה קורה. היינו בטוחות שלפחות הוא יורשע ברצח באדישות. אין ערך לחיי אדם במדינה הזו ולא יהיה. זאת הסיבה שהאלימות הזו נמשכת שוב ושוב בכבישים וברחובות. אנשים נרצחים ולא מקבלים את העונש המוצדק. אדם נרצח ולאף אחד לא אכפת. הוא תקף את אבא בזמן שהוא היה על הרצפה מת, השופט אמר את זה בעצמו, ועם כל זה הוא אמר שזו הריגה בנסיבות מחמירות. פשוט בושה".
כתב האישום שהוגש ב-2019 על ידי פרקליטות מחוז תל אביב, מגולל את סיפורו של המוות המיותר. זוית ניהל יחד עם אביו ואחיו עסק משפחתי, והקורבן עבד בחנות בהמשך הרחוב. מנהל החנות של המנוח, שכר מחסן ליד העסק של זוית. ב-14 בפברואר 2019, בשעת בוקר, החנה מנהל החנות של פודובני את רכבו סמוך לעסק המשפחתי של זוית, שהבחין בו ואמר לו שלא יחנה במקום. בין השניים פרץ ויכוח קולני שכלל גידופים הדדיים.
אביו של זוית יצא מבית העסק, ויחד עם בנו דחף את מנהל החנות השכנה כשהבן מכה אותו בחוזקה בפניו ובחלקי גופו באגרופים. המנהל הצליח להשתחרר מאחיזתו וסינן: "חכו חכו" בטרם ברח מהמקום וחזר לחנות. אז, לפי האישום, המנהל סיפר בחנות לעובדיו שהותקף על-ידי ארבעה אנשים שהוא לא מכיר, ואף איבד את משקפיו. בהמשך, צעדו המנהל, שני אנשים נוספים ופודובני לכיוון המחסן והחלה קטטה בין הצדדים.
במהלך התגרה, שלף זוית את אקדחו ממכנסיו, נופף בו, כיוון לעברו של המנהל וירה פעם אחת באוויר. בהמשך, התפתח עימות אלים גם בין אביו של זוית ומנהל החנות. זוית הבן שהבחין בעימות, החזיר את הסכין שהייתה בידו לכיסו - ושלף את האקדח שוב. במקביל, הבחין זוית בפודובני מתקדם לעבר אחיו ואביו בניסיון לתקוף אותם - כיוון את האקדח למרכז גופו וירה בו מטווח קרוב. פודובני נפגע בפלג גופו העליון והתמוטט במקום. אז כיוון זוית את האקדח לכיוון המנהל, ירה פעם נוספת ופספס. על כך החליטה הפרקליטות להאשימו בניסיון רצח.
אז, זוית ואביו תקפו את פודובני בעודו ירוי ושרוע על הקרקע, היכו אותו באגרופים ובעטו בגבו. מיד לאחר מכן, ברחו השניים ובמהלך מנוסתם הטמין זוית את האקדח באדמה. אביו נשאר במקום, הזעיק משטרה ומד"א ואף הגיש סיוע לפודובני. אנשי מד"א ביצעו בו פעולות החייאה, אך נאלצו לקבוע את מותו. כעבור כמה דקות אותר זוית על ידי שוטרים כשהוא מתחבא.
במשפט העיד זוית: "נלחצתי. הוצאתי את האקדח, דרכתי אותו ונופפתי לעברם, ביקשתי שיעזבו אותנו. יריתי כי ראיתי שהם לא מפחדים מהאקדח, ראיתי אותו עם רוע בעיניים. הוא רצה לחתוך אותי, להרוג אותי. המנהל המשיך לנסות לחתוך את אבא שלי, ראיתי את המנוח עובר אותו וקופץ על אחי ומרביץ".
עוד אמר בעדותו כי "לא יכולתי להשאיר שם את המשפחה שלי. ראיתי את המוות של אחי בעיניים. כנראה מהלחץ נלחץ לי האקדח". הוא טען שהיריה השנייה הייתה פליטת כדור.
עו"ד מרינה גולדווג-קון, שמייצת את משפחת המנוח מטעם הסיוע המשפטי, מסרה כי "המשפחה הרוסה מהמקרה. יש אכזבה מהכרעת הדין, שזה לא רצח אלא הריגה".
עורכי דינו של זוית, דיאנה שומסקי ומשה אלון, אמרו כי לאחר הדיון כי המקרה "נכפה עליו". לדבריהם, "לא הייתה לו ברירה, הוא פעל בקונסטלציה של הגנה פנימית. בית המשפט לא קיבל את הטענה הזו במלואה, אך יחד עם זאת הוא הבין שיסוד נפשי של כוונה, של מטרה להמית את המנוח, לא הייתה פה".
"זו מכת מדינה, ואף אחד לא עושה שום דבר"
קרן סיפרה בריאיון ל-ynet כי נחשפה לעובדה שאביה נרצח כשצפתה בטלוויזיה. "בצהריים ראיתי ידיעה על רצח באזור התעשייה בחולון. חייגתי לאבא אבל הוא לא ענה. זיהיתי אותו לפי נעלי הספורט והבגדים שלו. ההודעה הרשמית הגיעה רק בחמש בערב. אמא שלי הייתה על סף התמוטטות ואחותי, שהייתה אז רק בת שלוש, לא הבינה מה קורה".
קרן התייחסה לרצח יורי וולקוב במעבר החצייה בחולון, ואמרה ש"כל מקרה כזה, כמו של וולקוב, מחזיר אותי מיד אחורה. זו ממש מכת מדינה, ואף אחד לא עושה עם זה שום דבר. עצוב לי מאוד שיש עוד משפחה שחווה עכשיו את מה שאנחנו חווים. עוד רצח על כלום, בלי שום סיבה".
מאז המקרה היא סובלת מהתקפי חרדה וממעטת לצאת מהבית. "גם בעבודה, כשיש לקוח אגרסיבי או כשצועקים עליי, אני לא נכנסת לעימותים. אני לא מעיזה להעיר לאף אחד בכביש. נוסעת בשקט כמה שיותר רחוק. אני כבר מבינה שכל סיטואציה כזאת עלולה להסתיים ברצח", אמרה קרן, שסיפרה שגם אמה נזקקת לעזרה. "היא נוטלת כדורים פסיכיאטריים מאז המקרה וסובלת מחרדות. אני הלכתי לטיפול פסיכולוגי שנה.
"אני מאוד מקווה שהוא יקבל עונש ראוי", היא אמרה. "הוא לקח את אבא שלי ולא התנצל ואף אחד מהמשפחה שלו לא התנצל. אנחנו נאלצים להמשיך לראות אותו בדיונים ורוצים שהסיוט הזה ייגמר כבר".