וריאנט הדלתא של נגיף הקורונה מכה בימים אלו ברחבי העולם, ואחת המדינות שנאלצו כעת להטיל הגבלות מחודשות על תושביהן היא איראן, שמדווחת על גל חמישי של תחלואה בנגיף. הרשויות ברפובליקה האיסלאמית הטילו היום (ג') סגר על הבירה טהרן ועל מחוז סמוך, ממש בשעה שהודיעו על שיא יומי במספר הנדבקים בנגיף.
לפי משרד הבריאות בטהרן, אתמול אובחנו ברחבי איראן 27,444 נדבקים חדשים, שיא ששובר את זה שנרשם ב-14 באפריל, אז אובחנו מעט יותר מ-25 אלף נדבקים. ביממה החולפת מתו באיראן עוד 250 חולי קורונה, כמחצית מהשיא שנרשם בנתון זה בנובמבר אשתקד, 486 מתים.
איראן ספגה את המכה הקשה ביותר מהמגפה במזרח התיכון, ובסך הכול נרשמו בה 87,624 מקרי מוות ויותר מ-3.5 מיליון מקרי הדבקה. אלו כמובן המספרים הרשמיים, ורבים בתוך איראן ומחוצה לה סבורים שהמספרים האמיתיים גבוהים בהרבה, בין אם בשל כשלים לא-מכוונים במערך הבדיקות ובין אם בשל טיוח ממשלתי.
באיראן מגדירים את הזינוק המחודש במספרי הנדבקים והמתים במדינה כגל חמישי, אחרי הגל הקודם שהתפרץ באפריל האחרון, אז כאמור נרשם שיא הנדבקים הקודם. הגל באפריל יוחס אז להפרה המונית של הנחיות הריחוק החברתי במסגרת חגיגות ראש השנה הפרסי, הנורוז, שבמהלכן איראנים רבים יצאו לטייל או לבקר בני משפחה. לגל הנוכחי, כך טען ביום ראשון הנשיא היוצא חסן רוחאני, תרמו לא רק התפשטות וריאנט הדלתא שנחשב למידבק הרבה יותר מהזנים האחרים של הקורונה, אלא גם הבחירות האחרונות לנשיאות ו"נסיעות לא-הכרחיות" או הפרות אחרות של ההנחיות.
רגע לפני הסגר: רבים "ברחו" מטהרן
בעקבות גל התחלואה החדש נכנס הבוקר לתוקפו סגר בבירה טהרן ובמחוז אלבורז הסמוך. במסגרת הסגר הונחו כל החנויות שאינן חיוניות לסגור את שעריהן. הבזארים, בנייני המשרדים, בתי הקולנוע, חדרי הכושר והמסעדות נסגרו אף הם.
ההגבלות החדשות כוללות גם איסור על נסיעות למטרות טיולים אל טהרן והחוצה ממנה. בטלוויזיה הממלכתית שידרו תמונות ממחסומים שהקימה המשטרה בדרכים המובילות אל אתרי נופש פופולריים במדינה. ההגבלות החדשות מגיעות רגע לפני שמחר יחגגו האיראנים את חג הקורבן, ולפי הדיווחים בתקשורת שם נרשמה הבוקר תנועה ערה של תושבים שעזבו במכוניותיהם את הבירה.
ההתפרצות באיראן מגיעה כשברקע מבצע החיסונים בשטחה ממשיך להיתקל בקשיים: עד עתה רק 2.3 מיליון איראנים קיבלו את שתי המנות הנדרשות של החיסון, מתוך אוכלוסייה של 83 מיליון בני אדם. הרשויות באיראן טוענות כי הסנקציות האמריקניות מקשות על מאמציהן לרכוש חיסונים זרים, ומעכבות משלוחים.
את האיראנים עצמם, כך נראה, ההסברים הללו לא מספקים: המונים נהרו בימים האחרונים אל ארמניה השכנה, על מנת להתחסן שם נגד הנגיף. תורים ארוכים נראו בבירה ירבאן, שם יכולים גם זרים לקבל חיסון בחינם. לפי הרשויות בארמניה, בעוד במרץ מספר האיראנים שהגיעו למדינה עמד על 4,953, ביוני המספר הזה זינק ל-8,597. בעקבות מספרם הגדול של "תיירי החיסונים" מאיראן, הרשויות שם הודיעו לאחרונה כי מעתה זרים יוכלו לקבל בארמניה רק מנות של חברת "אסטרה-זניקה", ורק אם ישהו במדינה במשך עשרה ימים לפחות.
בינתיים, בהודו שבה הופיע לראשונה וריאנט הדלתא (שעד לאחרונה כונה בשל כך "הווריאנט ההודי"), מדווחים כי ייתכן שמספר המתים בהתפרצות שם גבוה עד פי עשרה מהנתונים הרשמיים של הממשלה בדלהי. לפי הנתונים הרשמיים הללו, 414,000 חולי קורונה מתו לאורך המגפה מסיבוכי הנגיף. רובם המוחלט של המומחים מעריכים כבר זמן רב שהנתון הזה אינו מדויק, וכי בפועל מספר המתים בהודו גבוה בהרבה, בין היתר בשל זמינותן הנמוכה למדי של בדיקות קורונה במדינה הענייה.
המחקר החדש מבסס את ההערכה שלו לגבי מספר המתים מהנגיף על התמותה העודפת בהודו: הפער בין מספר המתים הכולל בהודו, מכל סיבה שלא תהיה, לבין מספר המתים שניתן היה לצפות לו על בסיס שנים עברו בתקופה הרלוונטית. על פי החוקרים, התמותה העודפת בהודו בין ינואר 2020 לבין יוני 2021 עומדת על בין 3 מיליון מתים ל-4.7 מיליון.
המחקר פורסם על ידי ארווינד סוברמניאן, היועץ הכלכלי הראשי לשעבר של הממשלה בהודו, וכן על ידי שני חוקרים ממכון המחקר "המרכז לפיתוח גלובלי", שפועל מאוניברסיטת הרווארד שבארה"ב. החוקרים הסבירו כי התקשו אמנם לקבוע נתון מדויק, אך המחקר מעלה חשד כבד לכך שמספר המתים מקורונה בפועל בהודו אינו בסדר גודל של מאות אלפים, אלא של מיליונים. במשרד הבריאות ההודי, שטוען כבר זמן רב שהנתונים הרשמיים מדויקים, טרם הגיבו למחקר החדש.
החוקרים ציינו כי משמעות הממצאים שלהם היא שאסון הקורונה בהודו גדול אף יותר ממחיר הדמים הכבד שנגבה במהומות שליוו את קבלת העצמאות של הודו ופיצולה מפקיסטן ב-1947. אז, כמיליון בני אדם נהרגו כאשר הינדים ומוסלמים שחטו זה את זה.
עוד ציינו החוקרים כי לפי הנתונים שבידיהם, כ-2 מיליון הודים מתו במהלך ההתפרצות הראשונה של הנגיף בשנה שעברה. הם כתבו במחקר שלהם כי ייתכן שהעובדה שכבר אז לא הכירה הודו בסדר הגודל של האסון, "תרמה לשאננות הקולקטיבית שהובילה לזוועות של ההתפרצות מוקדם יותר השנה". ההתפרצות האחרונה, נזכיר, שהחלה בסביבות אפריל, הביאה בשיאה למותם של יותר מ-4,000 חולי קורונה ביממה, והמונים מתו בגלל מחוסר חמור בחמצן. מהודו הגיעו אז תמונות קשות של משרפות הפועלות יומם ולילה, חלקן פעלו בשטחים פתוחים או בפרקים עירוניים בשל היעדר מקום.
סיאול מתנצלת: התפרצות קשה בספינת מלחמה
גם בדרום קוריאה מתמודדים כעת עם התפרצות קשה של הנגיף, החמורה ביותר שם מאז פרוץ המגפה. לפי רשויות הבריאות במדינה, עד היום בשעות הערב (לפי השעון הקומי) אובחנו כבר 1,681 נדבקים – שיא יומי בדרום קוריאה מאז פרוץ המגפה. בשעות שנותרו עד סוף היום המספר הזה צפוי לעלות עוד יותר. בסך הכול אובחנו בדרום קוריאה 180,481 נדבקים ו-2,059 חולי קורונה מתו.
בעבר השכילה דרום קוריאה לבלום בהצלחה רבה את התפשטות הנגיף, בין היתר בעזרת מערכי בדיקות וחקירות אפידמיולוגיות מפותחים למדי. אולם מבצע החיסונים בה נגד הנגיף מתנהל גם הוא בעצלתיים: עד עתה רק 31.7% מהאוכלוסייה קיבלו לפחות מנה אחת של החיסון, נתון נמוך בהרבה מזה של מדינות מפותחות אחרות.
בצל ההתפשטות הזו של הנגיף הממשלה בסיאול סופגת כעת ביקורת ציבורית נרחבת, בעקבות התפרצות נרחבת שהתגלתה במשחתת של הצי הדרום קוריאני. 250 מתוך 301 המלחים באותה משחתת אובחנו בימים האחרונים כחולי קורונה, ו-12 מהם אושפזו במצב קשה. משרד ההגנה בסיאול מסר הבוקר כי כל הצוות במשחתת, המכונה "מונמו הגדול", פונה היום לארצו במבצע אווירי. הוא הוחלף ב-200 מלחים מחוסנים.
המשחתת נשלחה בפברואר האחרון למשימת אבטחה ימית נגד הפיראטים הפועלים באזור מפרץ עדן, בין חופיהן של תימן וסומליה, והמלחים יצאו למשימתם רגע לפני שדרום קוריאה החלה את מבצע החיסונים שלה נגד הנגיף. הרשויות החליטו אז שלא לחסנם בים, ולא החליפו אותם באמצע המשימה בחיילים מחוסנים. הזעם הרב בדרום קוריאה מתבסס גם על מה שנראה כמחדל שאפשר את התפשטות הנגיף בספינה: המלח הראשון שדיווח על תסמינים ב-2 ביולי קיבל רק תרופה לצינון פשוט.
בעקבות הזעם הציבורי פרסמו היום ראש ממשלת דרום קוריאה ושר ההגנה שלו התנצלות פומבית כפולה ונדירה. "אני מתנצל שלא סיפקנו הגנה טובה יותר לחיילים שלנו, שמקדישים עצמם לארצנו", מסר ראש הממשלה קים בו-קיום. גם שר ההגנה שלו, סו ווק, התנצל על כך שהצוות לא חוסן. הוא אמר כי אנשיו יבחנו כעת את כל המדיניות הנוגעת למאבק בנגיף בצבא הדרום קוריאני.
באופוזיציה בסיאול לא הסתפקו בהתנצלויות הללו, ודרשו שגם הנשיא מון ג'יאה-אין יתנצל. "הממשלה חשפה את היעדר הכשירות שלה בכך שנתנה תירוצים עלובים, כמו היעדר השפעה דיפלומטית שתאפשר שיתוף פעולה (בחיסון המלחים) במדינות שכנות", אמר קים קי-היון, מבכירי מפלגת האופוזיציה המרכזית "הכוח של האנשים".