תיעוד מגניבת טלאים במושב לכיש באוקטובר

ירידה משמעותית במספר התיקים שנפתחו בגין פשיעה חקלאית בחמש השנים האחרונות. כך עולה ממחקר שבוצע על ידי מכון המחקר המדעי של הכנסת, שהוגש הבוקר (חמישי) ליו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), שיזם את המחקר. מהנתונים שהגיעו לידי ynet עולה כי בין השנים 2016 ל-2022 חלה ירידה מצטברת של כ-40% במספר התיקים שנפתחו במשטרת ישראל בגין עבירות של פשיעה חקלאית - מ-1,082 ב-2016 ל-647 תיקים ב-2022. היום תסייר הוועדה בנגב במטרה להתרשם וללמוד מקרוב על נושא הפשיעה באזור.
פשיעה חקלאית, יש לציין, מוגדרת לפי משטרת ישראל כ"גניבה או היזק לבעלי חיים המפיקים תוצרת כלכלית או לתוצרת כלכלית המופקת מהאדמה ובכלל זה לכלי עבודה או אמצעים להפקת תוצרת זו". בסקר של השומר החדש מסבירים את הירידה בכך ש-41% מנפגעי הפשיעה החקלאית לא דיווחו מאחר ואיבדו את האמון במשטרה. עבודת המשטרה לא הניבה תוצאות, כשרואים את הנתון שמצביע על כך שרק ב-17% מהתיקים הוגשו כתבי אישום בתלונות על פשיעה חקלאית בחמש השנים האחרונות - מתוכם רק 10% מכלל האירועים הורשעו במשפט.
עוד עולה מהמחקר כי 81% מכלל נפגעי הפשיעה החקלאית הם יהודים - כש-36% מתוכם הם מדרום הארץ ו-25% מהצפון - נתון התואם את העובדה שרוב החקלאות בישראל נמצאת באזורים אלה. בכ-60% מהתיקים שנפתחו בגין עבירות אלה אין חשוד ידוע. כ-78% מהתיקים שבהם היה חשוד ידוע נפתחו נגד חשודים לא יהודים (כולל אזרחי ישראל ופלסטינים) וכ-21% נגד חשודים יהודים. יתר התיקים (פחות מאחוז) נפתחו נגד בעלי אזרחות אחרת (כגון תיירים ועובדים זרים). עם זאת, בגלל מיעוטי התיקים הגלויים במשטרה, ייתכן שנתונים אלה אינם משקפים בצורה מהימנה את הפילוח של העבריינים לקבוצות אוכלוסייה. לפי הערכה שפורסמה בכתב עת של המשטרה, חלק משמעותי מאותה פשיעה מקורו ברשות הפלסטינית, אף שהדבר אינו בא לידי ביטוי בנתוני המשטרה על החשודים.
משנת 2017 האחריות המלאה לטיפול בפשיעה החקלאית היא של משמר הגבול. למרות הירידה במספר התיקים שנפתחו בין השנים 2022-2016, היא לא הייתה רציפה. בשנת 2020 הייתה עלייה של כ-27% במספר התיקים שנפתחו בגין פשיעה חקלאית ביחס למספר התיקים שנפתחו בשנת 2019. מנתוני משטרת ישראל על התיקים שנפתחו, עלה כי כ-65% מכלל עבירות הפשיעה החקלאית שעליהן דווח בין השנים 2022-2016, היו סוגים שונים של גניבות, וכ-24% מהתיקים נפתחו בגין נזק והרס.
לפי סטטוס הטיפול בתיקי הפשיעה החקלאית - כ-85% מהתיקים שנפתחו בשנים 2022-2016 נסגרו. עילת הסגירה הנפוצה ביותר (כ-67% מהתיקים שנסגרו) היא עבריין לא נודע, ועוד כ-20% מהתיקים נסגרו בעילה של חוסר ראיות. בכ-17% מהתיקים שנפתחו בין השנים 2022-2016 הוגש כתב אישום, וכ-10% מהתיקים שנפתחו הגיעו לכדי הרשעה בבית המשפט.
3 צפייה בגלריה
המתבן שנשרף
המתבן שנשרף
מתבן שנשרף במושב אחיהוד בדצמבר
(צילום: שרון צור)
3 צפייה בגלריה
מאבק על הקרקע בדרום הגולן
מאבק על הקרקע בדרום הגולן
נזק שנגרם באחד השטחים החקלאיים בדרום הגולן
הנתונים שהוצגו לעיל נמסרו ממשטרת ישראל ולכן הם משקפים רק את תמונת הפשיעה החקלאית המדווחת. ככל שקיימת בעיה של תת-דיווח נרחב על עבירות כאלו, ייתכן הבדל משמעותי בין נתוני המשטרה לבין היקף התופעה בפועל. לפי סקר שפרסם ארגון השומר החדש בשנת 2022, כ-41% מהחקלאים אינם מדווחים למשטרה על אירועי פשיעה חקלאית, לרוב בגלל חוסר אמון במערכת האכיפה ותחושה של בזבוז זמן. ממצאים דומים שעלו הוצגו גם על ידי גופים נוספים, כמו המדען הראשי של המשרד לביטחון לאומי שערך סקר בנושא בקרב חקלאים.
באשר לנתונים שהצביעו על חוסר אמון של החקלאים במשטרה, במג"ב השיבו שעל אף שיש צורך לחזק את הקשר בינם לבין החקלאים, האכיפה בתחום הפשיעה החקלאית היא אפקטיבית. לעומת זאת, בדוח מעקב של מבקר המדינה שפורסם בחודש שעבר נטען שקיימת תופעה נרחבת של תת-דיווח על עבירות פשיעה חקלאית, ובשל כך נתוני המשטרה בעניין אינם משקפים את היקף הפשיעה בפועל.
3 צפייה בגלריה
 הוועדה לביטחון לאומי
 הוועדה לביטחון לאומי
יזם את המחקר על מנת להבין את סדר גודל התופעה. פוגל
(צילום: עמית שאבי)

שינויים ואתגרים בטיפול בפשיעה חקלאית

דוח מבקר המדינה משנת 2016 בנושא התמודדות משטרת ישראל עם הפשיעה החקלאית הצביע על מספר ליקויים, ובהם בעיות הנוגעות לאיסוף נתונים על היקף התופעה, אי-איסוף מידע על היקף הנזק ועומס רב על בעלי תפקידים העוסקים בתחום. בשנת 2017 נעשו במשטרה שורה של שינויים מתודולוגיים וארגוניים במטרה לשפר ולייעל את הטיפול בפשיעה החקלאית. נוסף על ריכוז האחריות לטיפול בנושא בידי מג"ב, אפשר לציין עוד שינויים כגון ארגון מחדש של הימ"רים (יחידות מרכזיות) הכפריים, הקמת גופים טכנולוגיים חדשים, קידום של מערך קנסות נגד עבירות פשיעה חקלאית קלות, פיתוח מתודולוגיה חדשה לקיום חקירה והטמעת מודל מחשובי חדש שיטייב את הפקת הנתונים על פשיעה חקלאית, ויישום פיילוט של מערך שיטור מועצתי בכמה מועצות אזוריות.
יש הטוענים ששינויים אלה ואחרים אכן הביאו לשיפור מסוים בטיפול בפשיעה החקלאית ומניעתה; למשל, כותבי ביקורת המעקב שהוזכרה לעיל הצביעו על כך שכיום הפקת הנתונים נעשית בצורה יעילה ואחידה על ידי מג"ב ומשטרת ישראל, שחלה עלייה משמעותית בשיעור כתבי האישום שהוגשו, שאוישו משרות רלוונטיות באגף חקירות ומודיעין של מג"ב ושהוטמעו אמצעים טכנולוגיים ומבצעיים חדשים במרחב הכפרי.
עם זאת, יש עדיין אתגרים רבים המקשים על הטיפול בפשיעה החקלאית, וחלק מן הגופים השונים שנזכרו כאן, כגון מרכז השלטון האזורי והשומר החדש, מתארים מציאות קשה של ייאוש בקרב החקלאים. חלק מהאתגרים נובעים ממאפייני הזירה הכפרית, ובפרט מהעובדה שהעבירות מתרחשות בשטחים פתוחים נרחבים, ואחרים קשורים לדרכי הטיפול הקיימות, לרבות עומס המשימות המוטלות על היחידות המופקדות על הטיפול בתופעה.
עוד נטען כי הענישה הקיימת כיום אינה מרתיעה מספיק. יתר על כן, בדוח המעקב של המבקר נמצא שהמשטרה עדיין לא אוספת נתונים מהימנים על כמות הרכוש שנגנב והיקף הנזק הכלכלי שנגרם, שיעור גבוה של תיקים עדיין נסגרים בעילת עבריין לא נודע, חסרים הליכי אכיפה חלופיים המסוגלים לתת מענה לאירועים שבהם הנזק הכספי הוא קטן יחסית והסיורים במרחב הכפרי עדיין לא מתבצעים בהיקף הנדרש על פי הנהלים.