מאות בני אדם נפרדו אחר הצהריים (רביעי) מליאל חצרוני בת ה-12 ומדודתה אילה (איילוס) בטקס שנערך בבית העלמין הזמני של קיבוץ בארי ברביבים שבנגב. ליאל ואילה נרצחו יחד עם אחיה התאום של ליאל, ינאי, ועם סבם של התאומים, אביה. בהיעדר גופה, בחרה המשפחה לקבור בטקס את חפציה של ליאל.
הטקס שבו הוטמנו חפציה של ליאל ז"ל
(צילום: תומר שונם הלוי)
ליאל וינאי ז"ל היו תאומים שנולדו לשירה חצרוני. לאחר הלידה ספגה שירה פגיעה מוחית, ומאז היא סובלת ממוגבלות פיזית. הסב אביה והדודה איילוס לקחו חסות על הילדים וגידלו אותם יחד עם כל קהילת בארי. במתקפת הטרור של 7 באוקטובר חדרו מחבלים אל בית המשפחה וחטפו את כולם למעט את הסב אביה ז"ל, ולאחר מכן העבירו אותם לבית של תושב בארי, פסי כהן ז"ל. שם הם קיבצו תושבים רבים, ולבסוף רצחו את כולם. לאחר מכן שרפו את הבית.
"ליאל נולדה יחד עם אחיה, ואמם הצליחה ליהנות מהם מספר שעות, עד שחלה הידרדרות במצבה", ספדו היום לנערה. "אילה הייתה דודה בתפקיד אימא. אביה היה סבא ואבא. ליאל גדלה מוקפת אהבה. היא הייתה גם בוגרת וגם ילדותית. היא הייתה חזקה וקשוחה, אבל היו לה פחדים שאיתם התמודדה באומץ וכנות. איילוס גוננה על ליאל, וליאל שמרה על איילוס. קשר מיוחד היה לה עם ינאי אחיה התאום. קשר מיוחד היה לליאל עם אייל בת דודתה. כשגדלה, אהבה לנסוע עם אייל לים ולאכול מקדונלדס.
"היא הייתה חברותית ורגישה לזולת, למבוגרים וילדים כאחד. ליאל פרחה מחוץ לכיתה. בני הכיתה מתארים ילדה מקסימה שאהבה להשתולל עם חברות. שטותניקית עם לב טהור ותמים. ילדה עם צחוק גדול שיודעת לעודד ברגעים קשים, ושהחברים יהיו שמחים. היו לה חלומות מכל מיני סוגים. היא התלבטה אם להיות קוסמטיקאית או קונדיטורית. השנה היא הייתה אמורה להתחיל את שנת הבת מצווה. היא כבר לא תחגוג בת מצווה".
איילוס תוארה בטקס כמי שהייתה תינוקת בעלת עיני אילה חומות. "כאשר אילה וחבריה עלו לבית הספר היא קיבלה את הכינוי איילוס. חברותיה מספרות שהייתה נערה ביישנית ושקטה. היא מצאה את מקומה כמטפלת בגני הילדים, ושם בא לידי ביטוי כישרונה ליצור קשר וחיבור עם ילדים בכל גיל". עוד אמרו עליה כי גידול התאומים היה מרכז חייה. "אהבתה לא פסחה על שאר בני המשפחה. בכל מפגש עם איילוס ההרגשה הייתה של אהבה אינסופית".
חבר הקיבוץ שאילה טיפלה בו כשהיה תינוק ספד לה: "כשפרצו שערי הגיהינום ובארי התמלא מפלצות שבאו רק לרצוח ולשבור, חששתי לחיי ההורים, ואז חילצו אותם ונשמתי לרווחה. וחששתי למשפחות נוספות ונשמתי לרווחה. ואמרתי לעצמי, מה עם איילוס? מה איתה? השמועות היו לא ברורות וקיוויתי. לא יכול להיות שיפגעו בך ובשני הילדים שטיפלת בהם כמו אמא".
