אחרי 10 שנים, האחים ניצולי השואה נפגשו שוב
במשך 10 שנים תמימות לא נפגשו יטי איציק בת ה-96 ואחיה ישראל רגב בן ה-93, שניהם ניצולי שואה. אתמול (חמישי) הגיע סוף-סוף הרגע המיוחל.
למרות התלאות הרבות שעברו בתקופת השואה את חוש ההומור הם לא איבדו: "נו, איך אתה מרגיש? אתה זוכר אותי? הראש שלנו עדיין עובד?" שאלה יטי בחיוך את אחיה. "נו, בטח שאני זוכר אותך יטי. אותך אני לא אשכח עד יומי האחרון", השיב ישראל בקול רועד מהתרגשות.
שני האחים שרדו את שואת רומניה ונשלחו למחנות עבודה. רבים ממשפחתם, לעומת זאת, נספו באותם ימים חשוכים. ב-1949 עלו השניים לישראל, נישאו והקימו משפחות גדולות. יטי גרה רוב שנות חייה באשקלון וכעת היא חיה בקיבוץ ניר עוז שבעוטף עזה לצד בנה, אריה איציק. ישראל, ממייסדי היישובים בעמק יזרעאל, ששירת בגדוד הראשון של גולני, חי בצפון כל ימיו וכעת הוא גר בדיור מוגן בחיפה.
השניים הרבו להיפגש בצעירותם ובבגרותם, אבל ככל שחלפו השנים התמעטו המפגשים מטבע הדברים. בין אם בגלל בעיות בריאות, המרחק הגיאוגרפי, השנים הארוכות שבהן היה ניר עוז מטווח על ידי חמאס, קשיים בהתניידות, וכדומה. בעשור האחרון נעשו כמה מאמצים לארגן פגישה בין האחים, אבל הניסיונות עלו בתוהו. "רצינו מאוד להפגיש ביניהם, כי אנחנו יודעים כמה זה עושה להם טוב", מספרת ריקי גרינברג, בתו של ישראל, שאירגנה את המפגש. "למרות כל הקשיים לא הפסקנו לנסות, והנה סוף-סוף זה קרה".
הבת גייסה לטובת הפגישה את מד"א שהעמיד לרשות המשפחה את אמבולנס המשאלות שלו. בבוקר עלה ישראל על האמבולנס ביחד עם בני משפחה, וכולם, מלווים בצוות רפואי, נסעו לנגב הרחוק. במהלך המפגש אחזו האחים ידיים, שלחו מבטי אהבה ושוחחו. יטי סיפרה לישראל על סדר יומה בקיבוץ, וישראל סיפר לה על חייו בדיור המוגן. על תקופת השואה הם לא דיברו.
בנה של יטי, אריה איציק, שבביתו התקיים המפגש, סיפר: "אמא לא סיפרה לנו מה עבר עליה בשואה. ידענו שהזיכרונות משם קשים מאוד. יום אחד הבן שלי הציע לצאת לטיול שורשים ברומניה. אימי סירבה בתוקף והסבירה: 'לא איבדתי שם שום זיכרון טוב שאני רוצה לחזור אליו'. זה אולי המשפט שמתמצת את כל הסיפור".
