בהרב מיארה בטקס הפרישה
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
בבית המשפט העליון בירושלים נערך הבוקר (שלישי) טקס הפרישה של ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, שייצא לגמלאות מיד לאחר ראש השנה. פוגלמן מכהן כממלא מקום מאז חודש אוקטובר אשתקד, שבו יצאה לגמלאות הנשיאה הקודמת, אסתר חיות. בצל המתיחות סביב כינוס הוועדה לבחירת שופטים, שר המשפטים יריב לוין הגיע לטקס הפרישה - אך באופן חריג לא יישא דברים.
בדברי הפרידה שלו, התייחס השופט פוגלמן למתקפות על הרשות השופטת שהתגברו עם קידום המהפכה המשפטית, ואמר כי "הניסיונות להטיל מורא על שופטים מכהנים, מצטרפים לניסיונות נוספים לפגוע בעצמאותה של הרשות השופטת, ובתוך כך ליוזמות לצמצום משמעותי של סמכויות בתי המשפט ולקריאות פומביות שלא לקיים הכרעות שיפוטיות. כל אלה נועדו להחליש את הרשות השופטת. אין לכחד, בשנתיים האחרונות ספינת הרשות השופטת שטה על מים סוערים במיוחד".
הוא ביקר את ההימנעות מבחינת נשיא קבוע לעליון, וציין כי "בפעם הראשונה ב-76 שנות קיומה של מדינת ישראל, לא מונה – במכוון – נשיא קבוע לבית המשפט העליון. במהלך השנה שבה כיהנתי בתפקיד זה, עשיתי כל שביכולתי כדי לשמר את עצמאות ויציבות המערכת לטובת הציבור הישראלי כולו".
הוא אמר כי "מזה זמן אנו עדים למתקפות אישיות כלפי שופטים בשל ביצוע מלאכתם השיפוטית על פי הדין. זוהי תופעה מדאיגה". לדבריו, "להבדיל מביקורת לגיטימית ועניינית, מתקפות אישיות נגד שופטים מכוונות לפגיעה באותה עצמאות שיפוטית, ומטרתן לאיים על שופטים כך שלא יקבלו החלטה הסותרת את עמדת המבקרים. למתקפות אישיות על שופטים אין מקום במדינה דמוקרטית. מצב דברים שבו נשמעות קריאות מצד אנשי ציבור להדחת שופטים, או לאי-קידומם, בשל תוכנן של הכרעות שיפוטיות, הוא מצב שאין לקבלו".
פוגלמן הוסיף כי הוא מלא תקווה שמינויי השופטים החסרים יקודמו וכן כי "מערכת היחסים בין השר ובין ממלא מקום הנשיא תשוב לפסים של שיתוף פעולה לטובת הציבור הישראלי כולו. אבהיר כי הצורך בהסכמה רחבה, שעליו אין חולק, אינו יכול לבוא על חשבון איכות השופטים. על כן, ביטוחני שהרשות השופטת תעמוד איתן בדרישותיה למצוינות מקצועית".
לפניו נשאה דברים היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. ״יש הכרח למנות נשיא קבוע לבית המשפט העליון״, הדגישה. "אנחנו מסייעים לממש את מטרות המלחמה, אך דווקא בעת הזו חשובה הדמוקרטיה. הנסיונות לפרק את המנגנונים המשטריים מורגשים ונוכחים".
על ההימנעות ממינוי השופטים החסרים לעליון, אמרה בהרב-מאירה כי ״המשמעות של בית משפט עליון מוחלש או מותש בשל דילולו היא שלטון ללא בקרה. פגיעה בזכויות אדם בהכרח והתעצמותן של תופעות מסוכנות – כמו קידום מקורבים על בסיס קשרים ולא על בסיס כישורים, אי-שוויון בהשתתפות בנטל המלחמה מחד, ובהנאה ממשאבי המדינה מאידך וכן שחיתות שלטונית. תופעות שתוצאתן המתחייבת היא פגיעה באזרחי המדינה ובחוסנה של המדינה".
לדבריה, "הנזקים הנגרמים כתוצאה מהחלשת המערכת המשפטית ומפגיעה בעצמאותה אינם נעצרים בכותלי האולמות הללו. מדובר בפגיעה בכל תחומי החיים והחברה – בתחום הכלכלי, בתחום החברתי והשוויון בחלוקת הנטל והמשאבים, בתחום המדיני והבינלאומי". כמו כן, ציינה היועמ"שית כי "החוסן של המדינה חשוב מאי-פעם בתקופה זו. הפגיעה ברשות השופטת בעת הזו מזיקה במיוחד, אינה אחראית ומנוגדת לאינטרס הלאומי. ייצוב מערכת המשפט והקפדה על עצמאותה הם צו השעה״.
השופט יצחק עמית, שייכנס לתפקיד ממלא מקום נשיא העליון, חיזק את דברי היועמ"שית, ואמר כי "עצמאות מערכת בתי המשפט, היא יסוד גרעיני בכל מדינה דמוקרטית. ועצמאות זו משמעה, בין היתר, בתי משפט שאינם כפופים חלילה למרוּת פוליטית". הוא הדגיש כי "פעילותה התקינה של הרשות השופטת כמערכת הנותנת שירות לציבור מושפעת גם מהתנהלותן של הרשויות האחרות. על כן יש חשיבות לקידום העשייה המשותפת מצד כל שלוש רשויות השלטון – עשייה שאותה אני מקווה שנוכל לחזור ולקדם בתקופה הקרובה, בין היתר, באמצעות חידוש פגישות העבודה השבועיות בין שר המשפטים לממלא מקום נשיא בית המשפט העליון".
כצעד מחאה, לוין תחילה החליט להיעדר מהאירוע אף שבאופן מסורתי שר המשפטים נואם בטקסי הפרישה של שופטי העליון, אך לבסוף כאמור, בחר להגיע. מאז פרישת חיות, הוועדה לבחירת שופטים לא הגיעה להסכמות בנוגע לזהות מינוי הנשיא הבא וכן שני שופטי עליון נוספים שחסרים - כך שמ-16 באוקטובר אשתקד ועד היום שימש השופט פוגלמן כממלא מקום. עם פרישתו היום, אחריו ייכנס לתפקיד השופט עמית, השופט הוותיק בעליון, שאמור היה להתמנות לנשיא אחרי פרישת נשיאת העליון אסתר חיות - לפי שיטת הסניוריטי - שאליה מתנגד לוין.
כהונתו של השופט פוגלמן החלה ימים בודדים אחרי מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר והייתה רצופה מאבקים מול שר המשפטים. בחודש שעבר, לאחר שהמגעים בעניין נכשלו, הורו שופטי בג"ץ ללוין לכנס את הוועדה ולאפשר הצבעה על מינוי נשיא לבית המשפט העליון - כמעט שנה לאחר שבה כיהן ממלא מקום.
לוין אמר אז בתגובה: "נשיא בית המשפט העליון שמתמנה באופן כוחני ופסול, מדרדר לשפל עמוק עוד יותר את האמון הפוחת בבית המשפט. לא אוכל לעבוד עם נשיא שמונה באופן בלתי חוקי בידי חבריו, ושאינו לגיטימי בעיני ציבור עצום. הצו חסר האחריות רומס את הדמוקרטיה ואת דרך ההסכמות שנסללה בחודשים האחרונים, ומחזיר את ישראל אחורה".
בית המשפט העליון הוציא צו מוחלט וקבע פה אחד כי על שר המשפטים לממש את חובתו לפרסם את רשימת המועמדים לתפקיד נשיא בית המשפט העליון תוך 14 ימים. אז שבועיים לאחר מכן, בצעד מחאה הפגנתי וחסר תקדים,הציע לוין את כל 12 שופטי העליון כמועמדים לנשיאות ולתפקיד המשנה לנשיא. במכתב לחברי הוועדה לבחירת שופטים הוא יצא למתקפה נוספת נגד בג"ץ, שחייב אותו לפרסם את השמות, ואמר כי הוא "פעל במחשבה שיוכל לכפות את מינוי נשיאם".
