הפיצוץ בדיון על חוק דרעי-סמוטריץ'
( צילום: ערוץ כנסת)
פיצוץ בדיון על החוק שיכשיר את כהונת דרעי כשר ואת כהונת סמוטריץ' כשר נוסף במשרד הביטחון - ואישור בדיון מקביל להצבעה בקריאה ראשונה על החוק שיעניק לבן גביר סמכויות נרחבות על המשטרה. בוועדה הראשונה, שבראשה עומד ח"כ שלמה קרעי מהליכוד, התפוצץ אחר הצהריים (יום ב') הדיון על חוק דרעי-סמוטריץ', אחרי שהתברר כי להצעת החוק צורף ברגע האחרון סעיף חדש - שיביא לכניסתו לתוקף של החוק באופן מיידי, מרגע אישורו בקריאה שנייה ושלישית בכנסת.
משמעות הסעיף החדש בהצעה לתיקון חוק יסוד הממשלה היא שדרעי יוכל להתמנות לשר מיד עם אישור החוק, וכיוון שמדובר בתנאי סף של ש"ס להקמת הממשלה, ניתן יהיה להשביע את הממשלה מיד לאחר אישורו. העובדה שהסעיף החדש הוסף להצעה במהלך הדיון על 1,700 ההסתייגויות של האופוזיציה המיועדת, אחרי שכבר אושר במליאה בקריאה ראשונה, עוררה זעם רב בקרב הח"כים שמתנגדים לתיקון.
הם טענו כי מדובר ב"נושא חדש" על פי תקנון הכנסת, ולפיכך נדרש דיון מחודש בוועדה המסדרת, וח"כ יוראי להב-הרצנו מיש עתיד צעק לקרעי: "אתה חוצפה, אתה ביזיון". ח"כ גלעד קריב מהעבודה טען שח"כ קרעי אינו מבין את תקנון הכנסת: "אתם עושים מהתקנון פלסתר, זו בדיחה מה שקורה כאן. אתה לא תדרוס את התקנון". ח"כ קרעי עצר את הדיון בהסתייגויות, וקבע שיחודש מחר בבוקר. אחרי הביקורת, הוחלט כי מחר הוועדה המסדרת בראשות יואב קיש תדון מחר ב-8:00 בסעיף שנוסף ורק לאחר מכן הצעת החוק תשוב לדון בוועדה המיוחדת בראשות קרעי להמשך דיון ההסתייגויות לקראת קריאה שנייה ושלישית.
2 צפייה בגלריה
הסעיף החדש שצורף ברגע האחרון ל"חוק דרעי", שאוחד עם "חוק סמוטריץ'"
( צילום: אלכס קולומויסקי)
לפני הפסקת הדיון ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) אף התקשרה בטלפון שלה לח"כ זאב אלקין, ולדבריה זה דיבר עם יועמ"שית הכנסת והיא עדכנה אותו שלא ניתן להצביע על ההצבעה אם יש טענה ל"נושא חדש", וכי יש כאמור להעביר את הסוגיה להכרעה בוועדה המסדרת - בקשה אליה נעתרו בקואליציה העתידית לבסוף.
מלינובסקי הוסיפה כי "מה שקורה פה זה פשוט מחטף. זה ממש כמו משפחות פשע". קרעי אמר לה בתגובה "את יכולה לטעון נושא חדש, אני ממשיך את הדיון על ההסתייגויות" - וחברי האופוזיציה המיועדת פוצצו את הדיון. ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) כתב בטוויטר אחרי הפסקת הדיון: "לא ייאמן מה שקרה עכשיו בוועדת חוק דרעי-סמוטריץ. יו"ר הוועדה ח"כ שלמה קרעי ניסה לבצע מחטף ובניגוד לתקנון הכנסת והנוהל המקובל לשנות את מועד תחולת החוק. חברי האופוזיציה בוועדה פוצצו את הדיון וקרעי נאלץ לסגור את הישיבה להיום. נמשיך במאבק מחר. לא נוותר".
יודגש כי בהודעה שפרסמה דוברות הכנסת נמסר מטעם יועמ"ש הוועדה המיוחדת כי טענתה של ח"כ מלינובסקי אינה מדויקת. יועמ"ש הוועדה, עו"ד ד"ר גור בליי, הסביר את השינוי בנוסח: "משמעות התיקון היא שלא יחכו את עשרת הימים הניתנים בד"כ לפרסום ברשומות. בתקופת הקורונה לעתים הפרסום ברשומות היה תוך מספר שעות וכאן יש קיצור התקופה. בדרך כלל אנחנו מעדיפים להמתין אך היו כבר תקדימים כאלו. בשל הבהירות וכלפי הציבור דרך המלך היא לחכות לפרסום ברשומות, אך בעיקר בחוקים המופנים כלפי אזרחים, אך זה אינו המקרה. הסיכום שנעשה על דעת יועמ"שית הכנסת הוא שמחר יוצגו ההסתייגויות כולל הנמקה והצבעה עליהן. לגבי טענת נושא חדש - התקנון קובע שהוועדה לא תסיים את הדיון בתיקון המוצע ללא הכרעה בטענת הנושא החדש אך עדיין ניתן להשלים את הדיון רק ללא הצבעה".
בדיון המקביל, בוועדה בראשות אופיר כץ (הליכוד), אושר להעלות בקריאה ראשונה במליאת התיקון לפקודת המשטרה, זה שיעניק לשר המיועד לביטחון לאומי איתמר בן גביר סמכויות נרחבות בתחום המדיניות של המשטרה. ההצבעה תובא להצבעה במליאה מחר. בן גביר מסר: "הדרך בהעברת החוק כדי ליצור משילות עדיין ארוכה, אבל בעזרת השם נשלים את אישור החוק בימים הקרובים, זו בשורה חשובה לאזרחי מדינת ישראל".
לפי החוק לתיקון פקודת המשטרה, התקציב השנתי של המשטרה ייקבע בסעיף תקציב נפרד - והממונה על סעיף תקציב זה יהיה השר. בנוסף נכתב כי המפכ"ל יהיה נתון למרות הממשלה וכפוף לשר, ואילו המשטרה תהיה נתונה למרות הממשלה, והשר ממונה על המשטרה מטעם הממשלה. סעיפים אלו, נכתב, "לא יחולו לעניין סמכות שוטר בעניין חקירה או תיק מסוימים, לרבות לעניין פתיחתם, ניהולם או סגירתם - ולמעט עניין מדיניות בתחומי חקירות, טיפול בתיקים והעמדה (לדין)".
לצד זאת, הסעיף שבו נכתב כי המפכ"ל "יפקח על משטרת ישראל, על סדרי ניהולה ועל הפעלתה" ישונה לזה - "מופקד על ניהול משטרת ישראל, על הפעלתה ועל פיתוח יכולותיה". בסופו ייכתב: "הכול בהתאם להתוויית המדיניות ולעקרונות הכלליים של השר".
המטרה של ההצעה למינוי שרים נוספים - חוק דרעי-סמוטריץ' - נועדה בין היתר לאפשר ליו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' לכהן כשר במשרד הביטחון עם אחריות על המנהל האזרחי ועל מתאם פעולות הממשלה בשטחים. תיקון חוק היסוד נועד לאפשר את מינויו לשר של יו"ר ש"ס אריה דרעי, שבהרשעתו האחרונה במסגרת הסדר טיעון הוטל עליו עונש מאסר על תנאי, ועוד לא התקבלה החלטה בעניינו בנוגע לקלון.
לפי חוק יסוד: הממשלה, מי שהורשע בפלילים ונידון לעונש מאסר יוכל להתמנות לשר רק בחלוף שבע שנים מיום שסיים לרצות את עונשו או מיום מתן פסק הדין. זאת - אלא אם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית קבע שאין בעבירה קלון. הפרשנות הרווחת במשרד המשפטים גורסת שגם מאסר על תנאי נחשב למאסר, אולם החוק המוצע נועד לעקוף את ההידרשות להכרעת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שהיה אמור להכריע בסוגיה.
