מאות משפחות עדיין לא יודעות מה עלה בגורל יקיריהן – ובמחנה שורה ליד רמלה, בסיס הרבנות הצבאית, עוסקים מסביב לשעון בזיהוי הנרצחים והחללים. ישראל מורגנשטרן, יו"ר יחידה 360 – מערך הסיוע הלאומי הפועל בזירות אסון, מספר על התהליך הממושך ומסביר מדוע לעיתים יש עיכובים של ימים שלמים בזיהוי.
"קודם כול עושים לגופה צילומים, לאחר מכן לקוחים טביעת אצבע. בודקים אם יש סימנים מובהקים, קעקוע או עגיל למשל", הוא מתאר את המלאכה הקשה מנשוא. "ביקשו מהמשפחות להגיע עם שקית שבתוכה מסרק, מברשת שיניים או בגדים של הנעדר, כדי לקחת DNA. לרוב החיילים והשוטרים יש טביעת אצבע במערכת, אז הזיהוי שלהם קל יותר. ברגע שיש הצלבה במערכת והגופה מזוהה, היא משוחררת לראשון לציון, שם יש מרכז טהרה גדול, ומשם החברה קדישא מוציאה את הגופות להלוויות".
לדבריו, "התהליך מסתבך כשאין התאמה, ואז צריך להמשיך ולקחת DNA מהנפטר. ד"ר חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית באבו כביר, ירד עם צוות של רופאים לשטח של התר"חים (תחנות לריכוז חללים) כדי לקחת DNA מהגופות. שלחו את ה-DNA לבתי חולים ומחכים לתשובות, בהנחה שיהיו הצלבות בין ה-DNA שהמשפחות נתנו ל-DNA של הנרצחים".
מי מדבר עם המשפחות? אין שום גורם שהמשפחות יכולות לפנות אליו לצורך עדכונים שוטפים?
"לצערי על החלק הזה אין לי תשובות. אני לא מבין למה המדינה לא פתחה חמ"ל עם מאות פסיכולוגים ואנשי מקצוע שיכולים לדבר עם המשפחות, אפילו לומר להן שעדיין אין תשובות. אני מקווה שהמדינה תתעשת ותעשה את זה. אנשים לא יודעים אם הבן שלהם נהרג או נחטף. אף אחד לא מדבר איתם. איפה המדינה שלנו? זו קטסטרופה. אני נמצא שם יום-יום, והטלפון שלי קורס מרוב משפחות שמתקשרות אליי".
בעצם הדבר היחיד שהמשפחות יכולות לעשות הוא לדווח למוקד 105 של המשטרה?
"בהיבט הזה אני מרגיש יש פה מחדל עצום כלפי המשפחות, שגם ככה חרב עליהן עולמן. לא מגיע להן שלא ידעו מה קורה עם האדם היקר להן. אני מבקש מהמדינה שתתעשת, שתיקח אנשי מקצוע. פסיכולוגים, שידעו לדבר עם המשפחות. גם אם יגידו בכל שעתיים 'אין עדיין תשובה' – זו גם תשובה".
"מתנדב טיפל במשפחה שלמה שנרצחה והתפרק"
מורגנשטרן נזהר לשמור על כבוד המת ולא להיכנס לפרטים על הגופות. "משבת בצהריים, כשהתחלנו לקבל את הטלפונים מהעוטף, אנשים שלנו יצאו לעוטף עזה בכלי הרכב הפרטיים שלהם", הוא מספר. "אנשים התקשרו ואמרו: 'אנחנו תחת אש, מה עושים?' ההוראה הייתה: 'תאספו כמה שיותר גופות לרכב הפרטי שלכם ותיסעו'. למזלנו הם יצאו בלי פגיעות בגוף".
"במוצאי שבת קרסנו מרוב טלפונים, והחלטנו שלפני הכול אנחנו מרכזים את כל המידע שיש לנו", הוא ממשיך ומתאר. "פרסמנו מספר טלפון ייעודי וקראנו רק לאנשים מקרבה ראשונה לבוא ולדווח על קרוביהם הנעדרים. התחלנו לצבור נתונים. משטרת ישראל הרימה את הכפפה, הודיעה שבמקום המשרדים של לה"ב 433 מקימים חפ"ק. היו שם כבר כמה משפחות שחיכו. קובץ האקסל הראשון נפתח בסביבות השעה 23:00 בלילה. המדינה התחילה לצבור נתונים, הצלבנו מידע כדי להבין מי נגד מי. המשטרה התחילה לקבל משפחות לתחקור ראשוני ולקיחת דגימות DNA. זה אירוע מתגלגל, אירוע שאף אחד לא חלם שיקרה".
במחנה שורה ליד רמלה, בסיס של הרבנות הצבאית, יש תר"ח – תחנה לריכוז חללים. "הוא נבנה כדי שחס וחלילה, במקרה כמו עכשיו, ישתמשו בו. המדינה בנתה בסיס בקנה מידה עצום, אבל אף אחד לא חלם שקנה המידה העצום הזה יהיה קטן מדי לאירוע הנוכחי", מספר מורגנשטרן, "המדינה התעשתה מיד והקימה בתוך הבסיס תר"ח נוסף, אזרחי. התחילו להגיע משאיות מלאות בגופות. אז התחיל תהליך של זיהוי ראשוני. בכבוד רב, יחד עם אנשי הרבנות הצבאית ואנשי זק"א תל אביב, התחלנו לפרוק מהמשאיות את הגופות".
תהליך הזיהוי המורכב הוא הסיבה לעיכוב בשחרור הגופות ועדכון המשפחות?
"בוא נתחיל מזה שתהליך הפינוי לא הסתיים. עדיין מגיעות כל הזמן גופות לכיוון התר"ח. צריכים להבין שאיסוף הגופות היה תחת אש, וזה דבר שלוקח זמן. מעבר לזה, תהליך הזיהוי מורכב מאוד, וההיקפים אדירים".
אתה והאנשים שלך מקבלים עזרה ראשונה נפשית? יש פסיכולוגים ואנשי מקצוע שיעזרו בהתמודדות?
"יש מחוץ לחמ"ל חפ"ק של צוותים. הבאנו לשטח, לאנשים שלנו, פסיכולוגים ואנשי מקצוע שיעזרו להם. אנשים נכנסו לאירוע בן אדם אחד ויוצאים בן אדם אחר לגמרי, כולל אני. יש לי חוסן נפשי וראיתי הרבה דברים קשים בחיים, אבל זה הדבר הכי מזעזע שראיתי בחיי. הטרוריסטים הנוראים שעשו את זה צריכים לקבל את עונשם במיידי. אלה לא בני אדם. אנשים רעים ורשעים".
יש אנשים שמתפרקים?
"כן, יש אנשים שמדי פעם הולכים הצידה. היה לנו מקרה שבו אחד המתנדבים טיפל במשפחה שלמה שנרצחה. הוא זז הצידה והתפרק, ולא רצה לחזור יותר. הוא לא היה יכול לראות את המחזה הזה, של משפחה שלמה שנקטעה בבת אחת. יש שם מקרים קשים מאוד של ילדים. זה טרור נפשע ואכזר".
