רובם מבוגרים שהגיעו לישראל כדי לעבוד ולשלוח כסף למשפחותיהם. הם ידעו מראש כי תחום הסיעוד שבו השתלבו הוא תובעני. הם היו מוכנים לעבוד קשה – אבל לא דמיינו כי ינוצלו במשך שנים ויועסקו בתנאים מחפירים.
שבעה ימי עבודה בשבוע, 14 שעות עבודה ביום, לינה במרתף קטן ללא חלונות או מזגן, מחסור במזון, שכר מתחת למינימום ללא תנאים סוציאליים, פיטורים ללא התראה ואיומים לגירוש מהארץ – אלה, לפי הטענות – רק חלק מהתנאים המבזים שבהם הועסקו עובדים זרים במרכז הגריאטרי "הדסים" בבני ברק. 13 מהם החליטו באחרונה לתבוע את המוסד.
"עבדתי בהדסים שש וחצי שנים", מספר אולג פיסר (45). "טיפלתי בקשישים וקיבלתי פחות משכר מינימום. היינו כמו עבדים. גרנו במרתף בלי מזגן ובלי חלונות והיה חסר לנו אוכל. אחרי שלוש שנים העבירו אותנו לקומה שמינית, אבל אסרו עלינו להפעיל מזגן. אחרי שהתעקשנו לקחו מכל אחד מאתנו 50 שקלים בחודש.
"עבדתי בדרך כלל בלילות, ואת האוכל מגישים ביום", מוסיף פיסר. "מכיוון שהיה אסור להוציא אוכל מהמטבח - כמעט לא הספקתי לאכול. איימו וצעקו עלינו, הכריחו אותנו לנקות ולסדר למרות שזו לא הייתה העבודה שלנו. הרגשתי מנוצל".
רומן טרסוב (41) עבד בהדסים במשך כשנתיים. "עבודה קשה, במקום ארבעה במשמרת היינו שניים כי חסרים אנשים", הוא משחזר. "עבדתי 14 שעות ביום עם הפסקה אחת שבה אסרו עליי לדבר בטלפון. הגעתי ל-320 שעות עבודה בחודש. הארוחות היו מאוד קטנות ונשארים רעבים. הקבלן השכיר לנו דירה קטנה עם המון אנשים יחד. אחרי שבעה חודשים נשברנו ושכרנו דירה על חשבוננו".
מהתביעות עולה כי השכר ניתן לעובדים במזומן, בלי תלוש. חלקם קיבלו 24 שקלים בלבד לשעה, מתחת לשכר המינימום. לא זו בלבד, אלא שמשכרו של כל אחד מהם קוזז בכל חודש סכום של עד 2,500 שקלים על מגורים וחשמל, למרות התנאים המחפירים שבהם שוכנו. חלקם פוטרו בלי שום התרעה מוקדמת, בלי תנאים סוציאליים. רובם נוכחו לגלות את העוולה רק לאחר שעזבו את העבודה, זאת משום שקודם לכן לא היו מודעים לזכויות העובדים בישראל.
אלכסנדר הרשוקקה (62) עזב את הדסים בדצמבר אחרי כשנה. "היה קשה מאוד, עבדתי 12 שעות ביום. אמרתי למנהלים שקשה לי והם אמרו לי שאין מספיק אנשים ואין מה לעשות. השכירו לנו דירה ישנה ומלאה בג'וקים. גרנו שבעה אנשים בדירת שלושה חדרים, היה צפוף ולא נעים אבל הייתי צריך כסף ולא הייתה ברירה. פחדתי שאם אפסיק לעבוד יגרשו אותי מהארץ". גם בוריס (שם בדוי) התפטר אחרי כשנה. "עזבתי בגלל המשכורת והיחס משפיל, לעובדים הישראלים התייחסו יותר טוב".
"בכל חודש מגיעים אלינו עובדים זרים עם בעיות בתחום של דיני עבודה, אבל במקרה הזה שמענו דברים שאנחנו לא רגילים לשמוע", מספר עו"ד שלמה יעקובוביץ' שמייצג את התובעים. "ברוב המקרים יש אי-הסכמות בנושא זכויות, וכאן נוסף רובד של אופן העסקה – יחס בסיסי שאנחנו כבני אדם אמורים לתת".
עורך הדין מודה כי "הזדעזענו לשמוע על היחס המחפיר שקיבלו העובדים בהדסים. אנחנו יודעים שעובדים זרים מועסקים בהיקפי שעות גבוהים, אבל לשמוע שאנשים משתכרים 24 שקלים לשעה וגרים יחד בתוך מרתף זה עובר את הגבול.
"עם הזמן הגיעו אלינו עוד ועוד מקרים וכך נחשפנו לשיטה של ניצול מחפיר המסיר מהעובדים את הזכויות שלהם. העובדה שהם לא יוצאים כמעט מבית האבות זה משהו שעוזר לשמר את האפליה כי הם לא רואים את העולם בחוץ. הם לא יודעים מה מגיע להם, וממשיכים לעבוד בתנאים הקשים.
עו"ד שלמה יעקובוביץ' צילום: מור בדיחי"בגלל שהם מגיעים ממדינות זרות אין להם דרך להכיר את החוקים. בנוסף, הרבה פעמים איימו עליהם שאם הם יתפטרו ישלחו אותם בחזרה לארץ המוצא שלהם, וכך נשמרו מאזן האימה וההעסקה הפוגענית הזו. מדובר במבוגרים שבאו במטרה לעבוד ולהתפרנס בכבוד. לא מגיע לאף אחד יחס כזה", סיכם.
מהמרכז הגריאטרי הדסים לא נמסרה תגובה.
