הקבינט המדיני-ביטחוני קיבל היום (רביעי) סקירה על התקדמות המשא ומתן על הגבול הימי מול לבנון, והשרים דיווחו כי למרות ההתקדמות בפערים בין הצדדים, המחלוקות עדיין לא נפתרו ואין דד-ליין שישראל צריכה להתחייב אליו. כך או כך, המתווך האמריקני עמוס הוכשטיין שמכיר היטב את העמדה הישראלית ועל מה מוכנים להתפשר בירושלים, צפוי לחזור לאזור רק בחודש הבא.
מבחינת ישראל, מאגר הגז כריש כלל לא קשור למו"מ, ותחילת ההפקה תלויה בחברה שמפעילה את הקידוח - רק שבקבינט התבשרו כי יש עיכוב טכני בהתנעת ההליך, שבכל מקרה אמור לקרות רק בספטמבר. שרת האנרגיה קארין אלהרר אמרה בישיבת הקבינט כי כל הצנרת של אסדת כריש מוכנה והחברה עוסקת כעת בחיבור שלה. עם זאת, לאור תקלות, החברה צופה שתחילת ההפקה תידחה והיא לא יודעת להגיד כרגע מתי תתחיל.
6 צפייה בגלריה
בישראל אומרים שאין בעיה לאשר הסכם עם לבנון בזמן ממשלת מעבר. לפיד משקיף על אסדת כריש
(צילום: עמוס בן גרשום/ לע"מ)
אלהרר אמרה כי "אני מאיצה בחברה להזדרז. ההנחיה של משרד האנרגיה היא להפיק כמה שיותר מהר. מדינת ישראל ממתינה לגז עבור צרכים של שוק המקומי ועמידה בהתחייבויות הייצוא".
בכיר ישראלי ציין כי עדיין לא ברור אם ניתן להגיע להסכם, אך בכל מקרה יש עוד זמן לכך. כמו כן, בישראל אומרים כי אין שום בעיה לאשר הסכם שכזה בתקופת ממשלת מעבר, כי התהליך והמו"מ התחילו כבר מזמן ומדובר בהמשכיות שלטונית.
6 צפייה בגלריה
"ההנחיה של משרד האנרגיה - להפיק גז כמה שיותר מהר". אלהרר ואסדת כריש
(באדיבות אנרג'יאן, יואב דודקביץ' )
בדיון הציגו השרים את עמדתם לגבי המו"מ, אך לא היה קונפליקט ממשי בחדר על הצעד הנכון שצריך לנקוט בו. למעשה, ישראל טרם גיבשה הצעה סופית ואין גם טיוטה שניתן להצביע עליה. ההצעה הישראלית שגובשה עד כה היא מעין קווי מתאר ועקרונות על מה ירושלים מוכנה לדון - ועל מה לא. ההצעה הישראלית עונה על צורכי הביטחון ונותנת פתרון יצירתי למחלוקות בין המדינות, כמו חלוקה ברווחים מהמאגר בשטח המחלוקת, סוגיה שישראל מוכנה להתווכח עליה.
בכירים ישראלים אמרו ל-ynet כי בסופו של דבר הסכם הוא דבר טוב לישראל, ומערכת הביטחון מסכימה עם הגישה הזאת. מצד אחד, מסבירים הבכירים, הפקת גז בידי הלבנונים היא דבר טוב שיוכל לייצב את כלכלת המדינה, וגם לישראל עדיף שללבנונים תהיה אסדה משלהם. "זה יוצר מצב שכולם מרוויחים", הסבירו הבכירים. "אם תהיה להם אסדה - יהיה לנו במה לפגוע אם יתקפו את האסדה שלנו".
6 צפייה בגלריה
חיזבאללה עלול להידחק לפינה ולגרור את ישראל למלחמה. נסראללה
(צילום: AFP / HO / AL-MANAR)
סרטון של חיזבאללה בו כביכול רואים את אסדת הגז כריש
נציגי מערכת הביטחון אמרו בדיון כי המצב הנוכחי כבר נפיץ - ושאם ישראל לא תגיע להסכם, ובזמן הזה אסדת כריש תתחיל לפעול ולבנון תישאר בלי כלום אחרי כל ההצהרות של נסראללה, חיזבאללה ימצא את עצמו נדחק לפינה כדי להביא תמונת ניצחון ועלול לגרור את ישראל למלחמה.
שר האוצר אביגדור ליברמן הזהיר הערב בראיון לערוץ 9 את חיזבאללה: "הדבר האחרון שאנחנו מחפשים זה עימות בלבנון, אבל נסראללה צריך לדעת שאם הוא שוקל לתקוף את האסדה שלנו - המחיר יהיה מחיקת רובע הדאחייה בביירות". עם זאת, חלקי מחברי הקבינט המליצו לעשות אבחנה בין התגובות לחיזבאללה והמסרים לממשלת לבנון. השר אלקין דווקא התנגד ואמר שישראל לא יכולה לעשות אבחנה שכזו.
6 צפייה בגלריה
"מצפה לחזור לאזור כדי ליצור את ההסכם הסופי". עמוס הוכשטיין
(צילום: AFP / DALATI NOHRA)
בצל איומי חיזבאללה, הוכשטיין הגיע ביום ראשון לביקור בלבנון ובישראל, למה שנראה כמסע המשמעותי ביותר שלו באזור מאז שהתחיל לתווך בין ישראל לארץ הארזים. בתום פגישתו עם בכירי הממשל בלבנון, אמר הוכשטיין כי "אני נשאר אופטימי לגבי ההתקדמות המתמשכת שלנו בשבועות האחרונים, ואני מצפה לחזור לאזור כדי ליצור את ההסכם הסופי".
הוכשטיין חתם ביום שני את ביקורו הנוכחי בפגישה עם ראש הממשלה יאיר לפיד. בדרך כלל, יש לציין, היה חוזר הוכשטיין לוושינגטון לאחר ביקוריו בביירות. בישראל מבינים כי ההגעה שלו לארץ וביקורו כאן ביממה האחרון מצביעים על נחישות אמריקנית לסיים את הסכסוך בהקדם האפשרי – מחשש לפרובוקציה מצד חיזבאללה. היעד של האמריקנים להגיע להסכם נובע מהרצון להביא הישג למתונים בממשלת לבנון ולהחליש את חיזבאללה, אך גם מימד הזמן בעל חשיבות עליונה.
הסכסוך הטריטוריאלי הימי בין המדינות לא פתור בעניין אזור חיץ משולש בשטח של 860 קמ"ר. עבור ישראל מדובר בפחות מ-2% מהשטח הכולל של המים הכלכליים שלה, ועבור הלבנונים ב-3%. ישראל ולבנון קיימו בשנים האחרונות משא ומתן לא-ישיר בתיווך אמריקני, שעדיין לא הגיע לכדי הסכם. בשטח זה החלו ב-2018 קידוחים ישראליים ולבנוניים לחיפוש גז, ואיתן גם הטענות הלבנוניות על הפרת ריבונותם באזור. חיזבאללה פרסמו אז איומים מפורשים על אסדות הגז הישראליות.
הסבב הראשון של שיחות המשא ומתן בין המדינות נקלע למשבר ופסק בנובמבר 2020 לאחר שהצד הלבנוני הקשיח את עמדותיו. בישראל התרשמו אז כי הלבנונים גררו רגליים בהמתנה לחילופי הממשל בארצות הברית וכניסתו של ג'ו ביידן לתפקיד הנשיא, בהנחה שיהיה מאוזן יותר ומוטה פחות לצדה של ישראל. המו"מ חודש בחודש מאי אשתקד, אך הופסק עם מבצע "שומר החומות". בחודש אוגוסט 2021 נסראללה התבטא בעניין, ואמר: "אני מציע לממשלת לבנון – יש לנו חברות איראניות שיש להן את היכולת והאומץ לקדוח ולהוציא את הנפט והגז. החברות האלה לא מפחדות מהפצצות ישראליות".
בתחילת השנה, שתי המדינות אותתו כי הן מעוניינות לחדש את המשא ומתן בתיווך ארה"ב, והוכשטיין החל בסבב שיחות עם גורמים לבנונים וישראלים. ישראל לא קפאה על שמריה ובחודש יוני השנה הגיעה אסדת גז לשדה כריש, אזור הסמוך לשטח שבמחלוקת. במטרה להגן על האסדה נקבע אזור אסור לשיט במרחק של כ-500 מטר משוליה החיצוניים, וברדיוס של 1,500 מטרים סביב מיקומה. עם הגעת האסדה, בכירי ממשלת לבנון הודיעו כי יקיימו שיחות עם גורמים בינלאומיים בניסיון להבהיר את העמדה של מדינתם, לפיה כל הפקת גז במקום זה תהווה "פרובוקציה ופעילות עוינת" ותעכב את המשא ומתן".
יירוט שלושה כטב"מים של חיזבאללה שהתקרבו למרחב האווירי של ישראל
(צילום: דובר צה"ל)
בתחילת החודש שעבר, צה"ל יירט מעל הים התיכון שלושה כלי טיס בלתי מאוישים שטסו מלבנון למים הכלכליים של ישראל. בצה"ל אמרו אז כי להערכתם הכלים לא היו חמושים ולא היוו איום. מטרתם, לפי הערכת הצבא, הייתה ביצוע פעולה תודעתית סמוך לאסדת כריש. גנץ הגיב לניסיון של חיזבאללה באומרו כי "מדינת ישראל ערוכה להגן על תשתיותיה מול כל איום. ארגון הטרור חיזבאללה מחבל ביכולת של מדינת לבנון להגיע להסכם על הגבול הימי שהוא חיוני לכלכלת לבנון ולאזרחיה. זאת, על אף כוונותיה של ישראל להתקדם במשא ומתן לפתרון הסוגיה".
האיום האחרון של נסראללה הגיע ביום רביעי שעבר, אז אמר מזכ"ל חיזבאללה כי "כל שדות הגז נמצאים תחת איום ולא רק כריש. אין מטרה ישראלית בים או ביבשה שלא מגיעים אליה הטילים המדויקים של חיזבאללה". נסראללה הוסיף כי "אם תחל הוצאת הגז בספטמבר זו תהיה בעיה. הצבנו יעד ואנחנו הולכים אליו ללא כל היסוס". בתשובה לשאלה מה יעשה במצב שכזה, השיב כי התשובה תגיע "ביום הרלוונטי".
