יום ראשון בבוקר, ינואר 2021, מתחת לגשר יהודית במרכז תל אביב. בחור צעיר, בסוף שנות ה-30 לחייו, מתקרב למקום על אופניו. הוא לא נראה מוטרד במיוחד כשבדרך אגב הוא מתקרב לצינור בטון בולט ושולח את ידיו פנימה. מהצינור הוא מוציא חבילה לא גדולה. עכשיו פניו משנות הבעה. הוא נראה מעט מודאג, כועס. בכל זאת, מבלי להעיף מבט נוסף בחבילה, הוא מכניס אותה לתיקו ומוציא את הטלפון הנייד. הוא מתקתק הודעה כששוטרים מתנפלים עליו. הוא נאזק ונלקח מהמקום.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
ביום הזה קרסו חייו של שגיא אברבך. מי שהיה צעיר מבטיח, גדל במשפחה מכובדת, נורמטיבית, החזיק בתואר שני בהנדסת תוכנה, עבד במקומות כמו חברת אמדוקס ובית החולים רמב"ם, הקים משפחה והלך, לפחות כלפי חוץ, בתלם הישראלי, הדהים את סביבתו כשנעצר והואשם בביצוע עבירות פליליות חמורות. לא רק את סביבתו הוא הדהים. גם ברשויות אכיפת החוק נדהמו מהתחכום ומהתעוזה, וכן מהיקף העבירות שביצע אדם אחד, ללא עבר פלילי והיכרות עם עולם הפשע, כמעט לבדו – וכמעט מבלי לצאת מהבית.
בתחילת החודש הודה אברבך במסגרת הסדר טיעון והורשע בכך שבמשך שלוש שנים ייבא לישראל כמויות אדירות של סמים מסוגים שונים: קוקאין, MDMA, מתאמפטמין ועוד, בהיקף כולל של כ-3.5 מיליון שקל. את הסמים הוא מכר לסוחרים, ולאחר מכן הלבין את הכסף שהרוויח. לצורך חלק מהעבירות הוא הפעיל בלדרית. אברבך צפוי להישלח לשנים רבות מאחורי סורג ובריח. מרבית כספו כבר חולט.
בימים אלו הוא יושב בבית המעצר באבו כביר, תחת שמירה קפדנית של השב"ס מתוך חשש לחייו. גם הוא בעצמו לא מבין עד הסוף איך הגיע למצב הזה. אולי זה הפיתוי שאורב לכל מי שמבין קצת במחשבים ונחשף לדארקנט, הרשת האפלה? אולי זה בגלל תאונה קשה שעבר, שהותירה אותו עם חבלת ראש? אולי זה בגלל ששיחק קצת ברשת, הצליח לייבא סמים פעם אחת והסתנוור מההצלחה? או שמא מדובר בבצע כסף של אדם קר רוח, שלא נרתע מקשרים עם בכירי סוחרי הסמים באירופה?
שגיא אברבך נולד ב-16 במרץ 1982, לאם מורה לפסנתר ולאב רופא. הוא הצעיר מבין שלושה אחים, עורכי דין במקצועם. הוא גדל באווירה משפחתית חמה ואוהבת, אך גם כזאת שדחפה להישגיות ולהצלחה. קרובת משפחתו, שביקשה להישאר בעילום שם, מספרת: "אני מכירה את שגיא בתור אדם שעוזר לכולם. יש לו חבר ילדות שהתגלה כחולה במחלה נפשית קשה. שגיא עזר לו ולמשפחה שלו המון. הוא תמך בו נפשית ועזר לו להשתקם. שגיא תמיד עזר לסבא וסבתא שלו, מגיל קטן ביקר אותם ודאג להם. לא מדובר באדם שממנו אתה מצפה או שהיית חושב שיעשה פעולות כאלה".
בגיל 18 הוא התגייס לצה"ל, אולם שוחרר אחרי חודשיים בשל קשיי הסתגלות. אחרי השחרור פנה ללימודים גבוהים, השלים תואר ראשון ולאחר מכן תואר שני בהנדסת תוכנה, במכללת אורט בראודה בכרמיאל. אילן (שם בדוי), חברו ללימודים, מספר: "הוא היה בחור חמוד ונבון. למדנו ביחד למבחנים, עשינו יחד עבודות. החיים שלו היו פשוטים". אילן הופתע מאוד לשמוע על ההסתבכות של חברו מהעבר. "הוא היה בחור טוב, חיובי, מצחיק. הוא גר בדירה של סבתו במוצקין. בית של שני חדרים שהיינו מגיעים אליו כל החבר'ה כדי ללמוד. היה כיף להיפגש שם".
בתקופת התואר השני עבד אברבך במחלקת המחשוב בבית החולים רמב"ם בחיפה. שם זוכרים "צעיר מוכשר מאוד", אך בסופו של דבר, אחרי שנתיים הוא פוטר. לאחר סיום הלימודים השתלב בעבודה בחברת ייעוץ ובכמה חברות היי-טק, ובסופו של דבר מצא את עצמו כמהנדס תוכנה בחברת אמדוקס, שבה עבד ארבע שנים עד 2016. בהמשך עבד בחברות נוספות ומוכרות פחות. כשהיה בן 36 הכיר אברבך את אשתו לעתיד. בני הזוג נישאו ונולדה להם בת. הם עברו לגור בשכונת מונטיפיורי בתל אביב, לא רחוק מאותו גשר יהודית שלידו נעצר.
ב-23 בנובמבר 2019 התהפכו חייהם של בני המשפחה בפעם הראשונה. ההורים ובתם התינוקת עברו תאונה בעת שנסעו בכביש 6. אברבך, שנהג ברכב, ספג את מרבית הפגיעה. הוא נפצע בראשו וסבל משברים ומדימומים. הוא פונה לבית החולים בילינסון, שם הורדם והונשם, ונותח במחלקת טיפול נמרץ. בהמשך הועבר לכמה חודשי שיקום בבית החולים לוינשטיין. בעקבות התאונה החל אברבך לסבול משינויים התנהגותיים וקוגניטיביים. הוא הפסיק לעבוד וסבל מפוסט-טראומה. קרוביו מספרים על התקפי חרדה, בעיות זיכרון ואיבוד תחושת הזמן.
אברבך היה רוצה שנחשוב שהתנהגותו העבריינית החלה בעקבות התאונה הקשה שעבר, שהפגיעה המוחית הביאה לאובדן עכבות שאפשר את המעשים - אבל למעשה, על פי כתב האישום שהוגש נגדו, הפעם הראשונה שבה הזמין חבילת סמים מסוכנים מחו"ל הייתה זמן קצר לפני התאונה.
בינואר 2021, במהלך בדיקה שגרתית במכס, איתרו העובדים חבילה שהכילה סם מסוג MDMA. על החבילה הופיע מספר הטלפון של דיאנה בלבנוב, צעירה בת 24 מדימונה. בדיקה קצרה העלתה ששנה וחצי קודם לכן היא נחקרה בחשד לקשר לחבילת סמים שהגיעה מחו"ל, אולם התיק נגדה נסגר. ימ"ר תל אביב נכנסה לפעולה. "לא היה לנו שמץ של מושג מאיפה זה הגיע ולאן זה הולך, אבל היינו מאוד מופתעים מהכמויות", נזכר רב-פקד עודד סרוסי, ראש צוות החקירה.
בימים הבאים איתרו במכס עשר חבילות נוספות, שממוענות לשמות פיקטיביים. אחת לכמה ימים הגיעה חבילה חדשה. כל אחת מהחבילות הכילה סמים קשים מסוגים שונים, בעיקר MDMA וקטמין. הסמים הוסלקו בתוך מוצרים כמו פאזלים, חבילות שוקולד וחבילות משחק.
הצוות החליט לבצע תרגיל חקירה ראשון. אל אחת החבילות הוצמד מכשיר האזנה והיא נשלחה, באמצעות שליח FedEx, ליעדה – מקום העבודה של בלבנוב בבאר שבע. מה שדיאנה לא ידעה בשלב זה הוא שהשליח היה בעצם איש משטרה. על פי רפ"ק סרוסי, "כולנו חיכינו, אבל היא לא פתחה את החבילה, אלא נסעה הביתה אחרי יום עבודה ארוך. כולנו על קוצים, חיכינו וחיכינו, עד שהבנו שהחבילה נפתחה אצלה בבית ונכנסנו כדי לבצע מעצר.
"כבר בחקירה הראשונה שיקפנו לה את המצב, שהיא למעשה 'קוף' של מישהו שמפעיל אותה. הבהרנו לה שבית המשפט יסתכל עליה אחרת אם היא תשתף איתנו פעולה. זה לא אירוע קל. החקירה נמשכה אל תוך הלילה. בהתחלה היא מאוד רצתה לשתף פעולה, ואז היא התקררה כי פחדה. הרבה שיחות התנהלו בחדר החקירות, ובסופן היא הייתה מוכנה לעזור לנו. היא הבינה שהיא הסתבכה ושהיא לא יכולה לצאת מזה, אבל להביע חרטה ולשתף פעולה היא יכולה. היא לא קיבלה הבטחה להקלות או מעמד של עדת מדינה, ובכל זאת הסכימה לעבוד איתנו".
בינתיים, החבילה שהגיעה לידי בלבנוב אינה החבילה היחידה שמשתתפת בהצגה שהמשטרה מביימת. במקביל, חבילה נוספת נשלחת לכתובת אחרת, סניף שופרסל במרכז הארץ. גם אחריה עוקבים החוקרים. לפתע מגיע למקום שליח של חברת השליחויות "גט דליוורי". "אנחנו לא משחררים לו את החבילה, בתירוץ של תקלה, ותוך כדי בודקים ומגלים שמי שהזמין את השליחות הוא אדם בשם שגיא. אין לנו מושג מי זה אותו שגיא".
הרישומים המדויקים של אברבך חשפו את שיטת הפעולה שלו. תחילה סחרו הוא ובלבנוב בכמויות קטנות יותר עבור משתמשים פרטיים. בהמשך שכללו את השיטה - הם מצאו דרך לקבל חבילות מהדואר מבלי להציג תעודה מזהה, באמצעות חברת שליחויות. סרוסי: "הוא ניהל רשימות מפורטות של אתרים, מחירים וגם מידת שביעות הרצון שלו מסוחר כזה או אחר. גילינו עולם שלם שלא הכרנו"
בלבנוב, כאמור, החליטה לשתף פעולה עם חוקריה. מחקירתה עלה שהיא נקלעה לחובות כספיים, ולכן הציעה את עצמה ברשת כבלדרית. כך נוצר הקשר עם אדם, שכל מה שהיא יודעת עליו הוא שמו בחשבון הטלגרם, Wonder Woman - מה שיהפוך גם לשם הפרשה במשטרה. לא בטוח שגל גדות תהיה מרוצה מהשימוש בשמה של הדמות שמזוהה עימה כל כך. אותו Wonder Woman שילם לה כמה מאות שקלים על עבודה כזו. לדבריה, הם מעולם לא נפגשו.
סרוסי: "אנחנו מתכתבים עם אותו Wonder Woman באמצעות הטלפון של דיאנה. לאורך התקופה שבה שיתפו פעולה הוא שידר לדיאנה שהוא יודע הרבה פרטים עליה. איך היא נראית, איפה היא גרה, מי בני המשפחה שלה. היא, לעומת זאת, לא יודעת עליו כמעט כלום. אנחנו הולכים על עיוור. אנחנו מדברים עם מישהו שאנחנו לא יודעים איך הוא נראה. אנחנו מתכננים לשים לו חבילה, לקוות שהוא יופיע לאסוף אותה ואז לעצור אותו. זה פחות או יותר היה התכנון, ו-וואללה, זה עבד".
איך אתם מדמיינים שנראה יבואן סמים כבד? גבוה? נמוך? מקועקע? אימתני? שוטרי הימ"ר לא ידעו למי הם מחכים. הם רישתו את האזור שמתחת לגשר יהודית במצלמות והתחבאו במרחק מה מהנקודה שבה הורה שגיא, Wonder Woman, סוחר הסמים המסתורי, לבלדרית שלו להסליק את חבילת הסמים. מכיוון שהשוטרים לא ידעו אם החשוד שלהם צופה על ההתרחשויות או לא, שוטרת המחופשת לבלבנוב שימשה כפילה שלה. השוטרת הגיעה למקום בשעה היעודה, דחפה את חבילת הסמים לצינור בטון, על פי הוראותיו, נטלה 700 שקל שהחשוד השאיר לה והתרחקה מהמקום.
בחדר החקירות, בלבנוב שלחה ל-Wonder Woman הודעת טלגרם קצרה: "אתה יכול לבוא לקחת". אחרי זמן קצר הגיע לשם רכוב על אופניים בחור גבוה, רזה, עם שיער קצר וכהה. הוא מישש את החבילה וככל הנראה הבין שאינה מלאה. אנשי הימ"ר לא יכלו ליטול את הסיכון שהמשימה תיכשל וחבילה מלאה בסמי הזיה קשים תחמוק מידיהם, ולכן מילאו אותה בכמחצית מהמשקל שהוזמן. אברבך הספיק לכתוב לבלדרית שלו הודעה זועמת, כשאנשי הימ"ר קפצו עליו ואזקו אותו.
"ישר משם לקחנו אותו לבית שלו, כדי לערוך חיפוש. מצאנו בית מלא בסמים, בכמויות שאנחנו לא רגילים לראות". השוטרים מצאו בדירה משקלים אלקטרוניים ושני מסכי מחשב פתוחים זה לצד זה. המחשבים נלקחו יחד עם מכשיר הטלפון הנייד שלו, שם מצאו תכתובות טלגרם עם סוחרי סמים מאירופה ומישראל. החשוד, כך גילו, אינו מוכר מוכר רק ליחידים אלא בסיטונות.
למזלם של החוקרים החשוד, שכעת יש לו שם מלא ופנים, עשה להם חיים קלים. מתברר כי אברבך הוא אדם מסודר במיוחד. במחשב הם מצאו רשימות מוצפנות מסודרות, ממוספרות ומפורטות: מספר החבילה, סוג הסם, הכמות והמען הבדוי. הרשימות האלו ימצאו את דרכן לכתב האישום.
הרישומים המדויקים של אברבך חשפו את שיטת הפעולה שלו. תחילה סחרו הוא ובלבנוב בכמויות קטנות יותר עבור משתמשים פרטיים. בהמשך שכללו את השיטה: הם מצאו דרך לקבל חבילות מהדואר מבלי להציג תעודה מזהה, באמצעות חברת שליחויות. "הוא ניהל רשימות מפורטות של אתרים, מחירים וגם של מידת שביעות הרצון שלו מסוחר כזה או אחר", מספר סרוסי. "מצאנו התכתבויות שלו שבהן הוא נוזף בסוחר על איכות החומר ומאיים שייתן לו דירוג נמוך באתר. גילינו עולם שלם שלא הכרנו. למדנו את רזי המקצוע".
החוקרים גילו עוד כי אברבך לא עבד עם מזומן כלל. כסף לא עבר מיד ליד. החשודים לא פוגשים את הלקוחות שלהם. את כל עסקיו ניהל אברבך באמצעות המטבע הווירטואלי ביטקוין. סרוסי: "הוא קנה דרך הדארקנט סמים מחו"ל במטבעות וירטואליים ומכר במטבעות וירטואליים. שיא ההחזקה שלו - 30 מטבעות ביטקוין. כמות יפה. בשלב מסוים, כשהמטבע ירד לשווי של 18 אלף דולר לאחד, הוא מכר את כולם והכניס את הכסף – כ-1.5 מיליון שקל – לכספת בבנק.
"כשמצאנו את המזומן, שגיא בעצם הבין שהסיפור שלו נגמר", ממשיך רפ"ק סרוסי. "עד אז הוא חשב שהוא ייצא מזה. הוא לא שמר על זכות השתיקה ודיבר שטויות בעיקר. 'זה לא אני, מישהו אחר השתלט לי על המחשב, מישהו אמר לי לעשות את זה' - כל מיני אמירות שלאט-לאט, עם החקירה, הוא מבין שרק מסבכות אותו עוד יותר. כשהוצאנו אותו מתא המעצר לחיפוש בכספת נפל לו האסימון. פתאום ראינו אדם אחר. הוא בכה הרבה במהלך החקירות. כשניצוץ התקווה נעלם, רואים את זה על האדם. כאילו נגמר האוויר. אני זוכר שהוא הקיא".
איך התרשמת משגיא האדם?
"כשהתחלנו את החקירה, לא הייתה לנו אינדיקציה מיהו. אחרי שמצאנו אותו, בדקנו אם מישהו מכיר אותו (בעולם התחתון - מ"ש). אף אחד לא הכיר אותו. ובכל זאת, הייתה כאן רמת תחכום גבוהה. לדעתי, זה אחד שהתחיל בזה והלך לו, ואז הוא אמר לעצמו, 'אני על הגל ואפשר להמשיך'. אדם שהלך לו המזל לתקופה ארוכה - עד שהפסיק".
בפברואר 2021, לפני שנה בדיוק, הגישו תובעי פרקליטות מחוז תל אביב, עורכי הדין קורל שריג-פאפו, שיר בן דוד וצחי יונגר, כתב אישום חמור נגד אברבך. הוא הואשם בבית המשפט המחוזי בתל אביב בריבוי עבירות של יבוא סם מסוכן, סחר בסמים, החזקת סם שלא לשימוש עצמי, התחמקות מתשלום מס והלבנת הון. בני משפחתו - אשתו, הוריו ושני אחיו - עמדו לצידו. הם התחננו בפני השופטים שישחררו אותו למעצר בית, בפיקוחם ובפיקוח אלקטרוני. עד בית המשפט העליון הגיעו, וזעקו שם שמצבו הנפשי של אברבך קשה. המעצר באבו כביר אינו פשוט לכל אדם, כל שכן לאדם חסר כישורים עברייניים. השופטים סירבו. שופט בית המשפט העליון עופר גרוסקופף נימק את החלטתו - להשאיר את אברבך במעצר מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים המשפטיים נגדו - בין היתר ב"אופיין הווירטואלי של העבירות, המאפשר לבצען בכל מקום ובכל זמן, כמו גם היקפן העצום".
בני משפחתו של אברבך נותרו נסערים מההחלטה. "ביום שהוא נעצר חרב עלינו עולמנו", אומרת קרובת משפחתו. "אנחנו חושבים שכתוצאה מהתאונה משהו השתבש אצל שגיא, אין לנו שום הסבר אחר לדברים. זה אדם שהיה לו הכול. עבודה טובה, הכנסה, משפחה, תמיכה. אנחנו מתקשים מאוד להבין מה קרה".
אחרי משא ומתן שנמשך חודשים אחדים, בהליך גישור אצל השופט בני שגיא, הגיעו הצדדים להסדר טיעון, ולפני כחודש הודה אברבך בביצוע מרבית העבירות שיוחסו לו. גם דיאנה הורשעה בהסדר טיעון. הפרקליטות תבקש בקרוב לגזור על אברבך מספר דו-ספרתי של שנות מאסר. הוסכם על חילוט של כ-2.5 מיליון שקל, וכן יל תשלום שוויה של דירה שבבעלותו של אברבך בקריית מוצקין. בתמורה הסכימה הפרקליטות להשאיר את הדירה בידיה של אשתו. מדובר בסכום חילוט מהגבוהים שנראו כאן.
"אני לא יודע לשים את האצבע במדויק, אבל אני חושב שמאז התאונה והפגיעה המוחית הקשה שעברתי ראיתי את העולם המציאותי כפנטזיה, כמעין משחק שבו אני השחקן הראשי", מסר אברבך באמצעות עורכי דינו, בעודו ממתין לגזר הדין. אף שעבר הסתכלות פסיכיאטרית ונמצא כשיר לעמוד לדין, הוא תלה את התנהגותו במצבו הנפשי ובתאונה שעבר. "כמו שאמרתי, הייתי שחקן ראשי במשחק וידאו – כמו מציאות מדומה. לא הבנתי באמת מה אני עושה ולמה. כל החיים הייתי שומר חוק. אפילו במעבר חצייה ברמזור אדום לא עברתי. הייתי קרוב למות (בתאונת הדרכים - מ"ש), החיים שלי השתנו מקצה לקצה. לדעתי הדיכאון והקושי הנפשי הם אלו שגרמו לי לברוח לעולם מדומיין, לא מציאותי".
לדבריו, "יש לי ידע במחשבים, אני בעל תואר ראשון ושני בהנדסת מחשבים, נכנסתי ל'דארקנט' ופשוט הזמנתי את החבילה הראשונה, זה היה כמשחק, רציתי לבדוק אם אצליח ולא קלטתי את המשמעות של המעשים. ברור שפחדתי להיתפס, אבל המציאות החלופית שפיתחתי לעצמי, בעולם שבו אני כל-יכול, גברה על הפחד הזה. עובדה שלא הסתרתי את זהותי.
"אני יודע להגיד שאם הייתי משתף את המשפחה שלי, את אשתי, את ההורים שלי והאחים במצבי הנפשי הקשה, היינו מוצאים דרך להתמודד עם זה. גדלתי במשפחה מאוד תומכת, אני בן הזקונים במשפחתי, ההורים שלי הם הורים מדהימים שמעולם לא החסירו מאיתנו דבר. הקשר המשפחתי שיש לנו הוא מעולה. אם רק הייתי מספר להם על עולם הפנטזיה שפיתחתי לעצמי, אני יודע שכל המשפחה הייתה עוזרת לי. לא שיתפתי אף אחד. אם הייתי משתף, כנראה שהכול היה נראה אחרת, ולא הייתי נמצא במצב שבו אני נמצא היום".
אברבך טוען שלא תכנן מתי יפסיק את המעשים העברייניים: "לא הייתי במצב שבו אני עושה משהו שחשבתי עליו עד תום. אני חושב שבמקום מסוים אני שמח שנתפסתי, ואולי חלק מהפעולות שעשיתי נעשו כדי להיתפס, היות ובאמת לא היו לי עכבות. משהו בתוכי כנראה הבין שאני עושה משהו לא בסדר".
הוא ממשיך ומשחזר את היום שבו נעצר: "הרגשה איומה. ראיתי שחור, לא הבנתי מה קורה, חשבתי אני נמצא בעולם שבו אני כל-יכול, עולם שבו אני סופרמן, וברגע אחד קופצים עליי שוטרים, לא הבנתי מה קורה והייתי בשוק. אחרי שעצרו אותי לקחו אותי לדירה שבה גרתי. הביאו אותי באזיקים ואשתי הייתה בבית".
על פי אברבך, החלק הקשה ביותר היה ההתמודדות עם בני משפחתו. "אני אפילו לא זוכר את השיחה הראשונה עם ההורים שלי, שאני מספר להם שנעצרתי. יש לי בעיה קשה בזיכרון, אני יכול לדבר עם מישהו היום ומחר לא לזכור מה אמרתי. היום אני מבין שזה לא היה צריך לקרות, הייתי צריך עזרה ופחדתי לפנות למשפחה. אני באמת מצטער על מה שגרמתי להם. כבר איבדתי שנה לצד בתי בת השלוש. אני לא אראה איך הילדה שלי גדלה, ולא אחנך אותה כמו שהוריי חינכו אותי. בעיקר אני מצטער על הפעם הראשונה, שבה הזמנתי את חבילת הסמים הראשונה".
על המעצר הוא מספר כי "כל יום הוא כמו נצח. אני מטופל בכדורים פסיכיאטריים שונים, אני עם בעיה מוחית קשה, ואין כאן דרך להתמודד עם זה. הייתי כמה פעמים ב'צוללת' – חדר מלא כריות על הקירות (לשמירה מפני מעשה אובדנות - מ"ש). יש לי מחשבות אובדניות כתוצאה מהכליאה והריחוק ממשפחתי. אני משתדל כל יום לדבר עם המשפחה שלי, הם הכוח שלי ומה שמחזיק אותי בחיים".
סנגוריו של אברבך, עורכי הדין שקלאר, זהבי וטביבי, מסרו כי "מדובר בנאשם מצטיין באורחותיו ובלימודיו, נורמטיבי, משכיל, ממשפחה למופת, שנפל לביצוע העבירה בגלל משבר נפשי שנקלע אליו, ואחר כך על רקע תאונה כמעט קטלנית שפגמה בכושרו להבדיל בין טוב לרע. הנאשם לא הבין את חומרת מעשיו, והתייחס לדברים כמו אל מציאות וירטואלית או משחק מחשב תוך דיסוציאציה נפשית ורגשית. במסגרת ההסדר צמצמנו את היקף כתב האישום, ובטיעון לעונש נפנה לגורמי טיפול ושיקום ונטען לענישה מופחתת".
סנגורה של בלבנוב, עורך הדין הכהן, מסר: "מרשתי שיתפה פעולה באופן מלא, הביעה צער וחרטה על חלקה הקטן באירועים. יש לציין כי קיימות נסיבות אישיות יוצאות דופן שגרמו למרשתי לראשונה בחייה להסתבך בפלילים. מרשתי עברה הליך שיקומי ארוך ומוצלח, והיא נמצאת היום במקום אחר בחייה".