בתחילת רחוב רוטשילד בתל אביב, באזור כיכר הבימה, החל אתמול (ראשון) סיבוב נוסף של מחאת האוהלים, אחרי זו שהתרחשה ב-2011. במחאה על עליית המחירים שחלה בחודשים האחרונים, כולל בשוק השכירויות, החלו לקום עשרות אוהלים של צעירים ומבוגרים מרחבי הארץ. המטרה: לעורר את מודעות הציבור, כדי לנסות להוביל שינוי וחקיקה.
יותם אורפז, בן 23, עובד בגינון וחיי עם שלושה שותפים בדירה בדרום תל אביב. הוא במקור מהצפון אבל החליט לעבור לעיר הגדולה. לדבריו, הוא מתכנן להישאר באוהל שהקים במשך כל השבוע. "באתי לצעוק את הכאב של העם. לא רוצה שאנשים יצטרכו להחליט בין אוכל לילדים לבין שכר דירה", אמר אורפז.
הוא שיתף כי הוא ושותפיו משלמים שכר דירה של 6,000 שקלים, אך הם ייאלצו לפנות את דירתם בספטמבר. "אנחנו יכולים לעמוד במחיר שאנחנו משלמים עכשיו, אבל אחר כך יהיה לנו קשה למצוא דירה במחיר דומה. כנראה שנעזוב את העיר ונחזור להורים עד שנמצא משהו סביר. רוב החברים שלי בכלל נשארו בצפון, מנסים לחסוך כמה שיותר כסף כדי לצאת למרכז".
הדר מוכתר מקריית אונו היא כוכבת טיק טוק ופעילה במפלגת "צעירים בוערים" שקמה כדי להילחם ביוקר המחיה ובשחיתות. "את הפוליטיקאים לא מעניין כלום, הילדים שלהם מסודרים", הסבירה מוכתר. "יש ניתוק מטורף מהפוליטיקאים שרבים על שטויות, בזמן שאנחנו נשארים מאחור".
כשנשאלה כמה זמן היא הולכת להישאר ברוטשילד, מוכתר אמרה: "אני הולכת להישאר כמה שצריך. אני לא מעוניינת לעבוד מהבוקר עד הערב כדי לשלם את השכירות. לכן אני גרה כרגע עם ההורים, כדי שיהיה לי כסף לחסוך לעתיד".
המחאה החברתית הגדולה בשנת 2011, נזכיר, החלה אחרי שב-14 ביולי הקימה קבוצה קטנה של צעירים - ובהם דפני ליף וסתיו שפיר - מאהל מחאה בשדרות רוטשילד בתל אביב, סמוך לכיכר הבימה. בעקבות הדיווחים אודות אוהלי המחאה הצטרפו למחאה עוד ועוד צעירים, ובהמשך הוקמו מאהלים נוספים ברחבי הארץ - עד להפגנות ענק בהשתתפות מאות אלפי אנשים.
גיל סהר, בן 34 מהצפון ואחד ממקימי המחאה הסביר את שורשי המחאה הנוכחית: "הכול התחיל מיוזמה בפייסבוק ולאט לאט התחלנו לגלות את גודל הזוועה - איך שמחירי השכירות הכפילו את עצמם בפחות מחודשיים - שלושה. בסופו של דבר, הבנו שאף אחד לא יעשה כלום לטובתנו, אז יצאנו לשטח".
סהר, שהוא גם אב לילד, סיכם את דבריו ואמר: "מה שאנחנו עושים פה זה לדאוג לדור העתיד. אני קורא לכל מי שרואה את זה - צאו החוצה. אם זה לא יקרה עכשיו, אנחנו נאבד את זה".
המחאה קיימת גם מחוץ לגבולות תל אביב. בשבוע שעבר הקימו שלושה סטודנטים מאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע אוהל בדשא שסמוך למרכז המורים. בשנת 2011 המקום היה אחת הזירות המרכזיות במחאת יוקר המחיה. כיום, במקום שבו הייתה פעם הפגנה של אלפים, הוקמו בנייני דירות ובתי קפה, מקומות בילוי וסניף של גלידת "גולדה".
הסטודנטים - ורוניקה אירייב, לידור טובול ודינה לייבמן - מקווים שהמחאה תתפוס תאוצה. "המחאה תגדל", הם מבטיחים. ורוניקה (22), אחת הדמויות הבולטות במקום, סיפרה כי "עליתי לארץ עם המשפחה שלי. אין לאף אחד מאיתנו דירה, ולאמא שלי גם לא תהיה בקרוב, כי היא לא מצליחה לחסוך. אנחנו עסוקים רק בלעבוד. אני לא טסה לחו"ל, לא נהנית. אני עובדת תוך כדי הלימודים, וכנראה שבשנה הבאה אעשה הפסקה כדי ללכת לעבוד עוד יותר, כי זה המצב שהגעתי אליו".
"דירה? אין מצב שאקנה כשהמחירים רק עולים ועולים", הוסיפה ורוניקה. "לא אני ולא אף אחד מהחברים שלי. אין ברירה, חייבים לקום ולעשות משהו, לפחות לנסות. זה הצעד הכי גדול, רק בשביל שאדע שניסיתי הכול. זה עניין שקשור לכולנו - גם לחד-הוריים, גם לזוגות צעירים עם ילדים ובלי, גם לבעלי דירה שלילדים שלהם לא תהיה אחת בקרוב. אני משלמת שכר דירה על דירה מתפרקת, והכסף הולך לפח. לאן עוד נגיע? אני מפחדת שאמא שלי תצטרך בגיל 70 לעבור שמונה דירות, כמו שעברתי ב-22 שנים. ואני רק בת 22".
גם בפרדס חנה הוקם כבר מאהל מחאה של תושבים, עם כ-10 אוהלים בוואדי במרכז המושבה. מיכל סהר, אחת ממארגנות המאהל, אמרה כי "אנחנו מוחים נגד יוקר המחיה והדיור. נמאס לנו. בדרך כלל רוב המוחים מגיעים אחר הצהריים, כי הם עדיין צריכים לעבוד כדי להתפרנס. חלקנו מגיעים עם הילדים. אני בעצמי מגיעה עם הבת שלי וישנים במאהל בלילה. אני רואה שהמחאה מתפשטת לעוד ערים, כמו באר שבע וכרמיאל. נקווה שסוף סוף יהיה שינוי".
פורסם לראשונה: 23:33, 19.06.22