זה קרה בלילה חורפי של סוף ינואר 2013. מלחמת האזרחים בסוריה נכנסה לשנתה השלישית עם סימנים אופטימיים לנשיא בשאר אסד. המורדים האיסלאמיסטים החלו להתפלג מצבא סוריה החופשית, והסיוע של משמרות המהפכה האיראניים החל לתת את אותותיו, גם חיזבאללה כבר היה עמוק בלחימה לטובת אסד.
בתוך הכאוס ששרר בשכנה מצפון זיהו באגף המודיעין בצה"ל כמה שבועות קודם לכן מגמה מדאיגה. טהרן וחיזבאללה רוצות לנצל את המהומה שהתחוללה בסוריה כדי להתחמש בנשק מתקדם דרך סוריה המתפרקת, או על אדמתה מול ישראל.
בצמרת מערכת הביטחון הסתכלו מעט אחורה, על השנים 2007-2012 – שכונו "השנים האבודות". חיזבאללה התעצם מחדש באין מפריע מאז סוף מלחמת לבנון השנייה, מילא את מחסניו ברבבות רקטות שיכסו את כל שטח ישראל, הקים יחידה אווירית עם מאות כלי טיס בלתי מאוישים, חלקם מתאבדים, וצייד מחדש את לוחמיו במיטב טילי הנ"ט, האמר"לים ואמצעים נוספים לאיסוף ואיתור.
הרמטכ"ל דאז, רא"ל בני גנץ, היה עסוק באותם הימים בקרבות תקציב מול משרד האוצר. צבא היבשה בקושי התאמן, בעזה התאוששו ממבצע עמוד ענן, אבל הראש היה עמוק בזירה הצפונית. בהחלטה חסרת תקדים החליטה ישראל לתקוף אז בסוריה, ולא ידעה שזאת תהיה אחת ממאות פעולות דומות במסגרת המערכה שבין המלחמות – המב"מ. מבצע "קפיצת ראש" יצא לדרך.
העולם מופתע, בישראל שתיקה. כמעט
הטייסים הישראלים במטוסי הקרב שהוזנקו צפונה באותו לילה סגרירי לא ידעו היכן וכיצד יסיימו אותו. לרמטכ"ל גנץ, שר הביטחון אהוד ברק וראש הממשלה בנימין נתניהו היו יותר סימני שאלה מתשובות כיצד המהלך יתפרש בצד השני.
תיעוד התקיפה הישראלית
ישראל ביצעה עד אז, ולאורך כל השנים, מבצעים חשאיים מעבר לגבולותיה, אך אלו היו מצומצמים ו"בוטיקיים", לרוב על הקרקע ועל ידי יחידות עילית. לא הרעשה עוצמתית מאש של מטוסי קרב.
"עד אז חשבנו שכל תקיפה שלנו בסוריה תהיה שוות ערך למלחמה, היה ריסון הדדי", סיפר קצין בכיר באגף המודיעין שהיה מעורב באותו הזמן בהכנות למבצע. הצבא נערך לתרחיש קיצוני של הסלמה שתדורדר למלחמה במעורבות חיזבאללה. הכוננות באמ"ן ובחיל האוויר הגיעה לשיא.
היעד שהותקף היה משלוח נשק, ככל הנראה טילים, שהגיע מאיראן לסוריה, בדרכו לחיזבאללה. לילה קודם, עם שחר, הגיע הרמז הראשון עם דיווח ראשוני של סוכנות הידיעות AP על 12 מטוסי קרב ישראליים שנכנסו למרחב האווירי של לבנון.
יממה לאחר מכן, בליל התקיפה, פרסמה סוריה הרשמית שחיל האוויר הישראלי תקף את מרכז המחקר ג'מאריא שסמוך לדמשק, שלימים הפך לסמל מב"מי ולמוקד לתקיפות רבות. שני עובדים סורים נהרגו בתקיפה, והעולם נדהם מהפעולה חסרת התקדים, אחרי שישראל הצהירה רשמית בשנתיים שקדמו לה כי לא תכניס את ידה לקלחת הרותחת בסוריה.
התיעוד שהסורים פרסמו לאחר התקיפה
(רויטרס)
ב-BBC ציטטו בכיר אמריקני שאמר כי ישראל תקפה בפעולה גם טילי נ"מ מסוג SA-17 מתוצרת רוסית. CNN פרסם שהתקיפה הישראלית מוקדה בשיירת נשק מסוריה ללבנון. בימים הראשונים של פברואר, כשבוע לאחר התקיפה המהדהדת, הסאנדיי טיימס הלונדוני עדכן שבתקיפה נהרג גם קצין בכיר במשמרות המהפכה של איראן.
בינתיים, ישראל הרשמית שותקת. ההבנה בישראל היא שהעמימות הזו היא נכס עיקרי להצלחת הפעולה ושמירתה מתחת לסף. הסורים והאיראנים מאיימים בתגובה.
ארבעה חודשים של שקט בזירה הצפונית חולפים עד שתא"ל איתי ברון, ראש חטיבת המחקר באמ"ן באותם הימים, סוגר את החלק האחרון בפאזל המסתורי. הוא מגלה שהיעד שהותקף הוא סוללת טילי SA-17 שיועדה להגיע לחיזבאללה. אם הייתה מגיעה ליעדה חיזבאללה יכול היה לנסות לכרסם בעליונות האווירית של ישראל בשמי לבנון.
באותם חמישה חודשי אביב של 2013 ירד באמ"ן האסימון. הפעולה הרועשת והראשונה מסוגה שבוצעה על אדמת סוריה הצליחה ובגדול, אך רק לזמן קצר. הנשק הבא כבר בדרך ונדרש מבצע נוסף, שזכה לשם "חטף פתח".
המעבר מתיאור לעיצוב המציאות
בחודשים הראשונים של 2013 קיבלו ביחידת 8200 איתותים ראשונים על מה שמוגדר כיום באמ"ן כמבצע המב"מ הראשון. הסורים והאיראנים, ששוקעים מעל הראש במלחמה המשתוללת, לא מגיבים לתקיפה בסוף ינואר, ורמת הדריכות הגבוהה לתרחיש של מלחמה יורדת.
חלקי המודיעין שנאספים בינתיים יוצרים תמונה מדאיגה. האיראנים מתכוונים לשלוח לשדה התעופה הבינלאומי בדמשק עשרות טילי פאתח 110 לטווח בינוני המיועדים לחיזבאללה. מדובר בטילים מדויקים יחסית.
"מבחינתנו זה נשק מפר איזון, וגם הוא, כמו משלוחים דומים מאז, הועמס על מטוס הג'מבו האיראני", תיאר בכיר באמ"ן. "בסוף, זה משלוח די גלוי, 'מהמקפצה' מה שנקרא. נערכנו גם הפעם לתקיפת תגובה משמעותית של הסורים".
מבצע "חטף פתח" מוגדר כמבצע המב"מ הראשון, בעיקר בגלל חמשת החודשים שחלפו מאז התקיפה בסוף ינואר. היא נחשבה לפעולה בתולית, נועזת, ועל לקחיה הונחו באותם חודשים של תחילת 2013 היסודות למיומנות פעולות המב"מ: ההכנות המקדימות, מהלכי ההונאה, רמות הדריכות והתכנון – שיטה שלמה התגבשה בצבא. אפילו מונו אנשים באגף המודיעין שעסוקים 24/7 במבצעים הללו".
רס"ן נ', ראש ענף צפון-מזרח בחטיבת ההפעלה, היה אז קצין צעיר שהשתתף בתכנון הפעולה. לדבריו, הם היו משוכנעים שהולכים למלחמה. "היינו ממש במתח, אבל גם ידענו שאנחנו רוצים להשפיע על המציאות".
תוצאות מבצע "חטף פתח"
(רויטרס)
כמו המבצע הראשון, גם "חטף פתח" הסתיים בהשמדת משלוח הנשק בצורה כירורגית וללא הסלמה. "היה לנו ממש דיון סוער אחרי 'בלון הניסוי' מחודש ינואר", סיפר קצין בכיר באמ"ן. "היו אצלנו שהיו משוכנעים שהסורים או בני בריתם יגיבו בעוצמה וישראל תישאב למלחמה. אנשים אצלנו אז, כולם למעשה, גדלו על אתוס בין מלחמה למלחמה ובשגרה היו עסוקים לייצר מטרות למלחמה הבאה. עקבו אחרי משלוחי נשק, איתרו נתיבי הברחה ומרחבי פריסת אמל"ח אויב מבלי לחשוב כיצד לתקוף אותם בשקט, שלא במלחמה".
- מה קרה ב"שנים האבודות" שבהן ישראל אפשרה לחיזבאללה להתקדם לעבר התואר "צבא הטרור"? למה המב"מ לא החל אז?
"סוריה לא אפשרה באותן שנים מעברי אמל"ח יבשתיים ואוויריים לחיזבאללה, והנשק האיראני שהועבר לארגון הטרור הגיע מנתיבים אחרים, כמו בספינות הנשק שחלקו סיכלנו. כל מה שעבר אז לחיזבאללה היה בעיקר מהתעשייה הצבאית הסורית. אבל מלחמת האזרחים שם שינתה את התמונה והפכה לגורם שמאפשר לנו לפעול נגד התעצמות חיזבאללה. פשוט ניצלנו את ההזדמנות".
לדברי הקצין הבכיר הייתה עוד סיבה. "בתחילת העשור הקודם עברנו לעידן 'התפוצצות המידע' ומיצויו בדרכים חדישות. יכולות המודיעין שלנו שודרגו ללא היכר ואפשרו לנו לייצר סגירות מעגל טכנולוגיות מהירות על בסיס טכנולוגיה מתקדמת. המודיעין בעשור האחרון נראה אחרת לגמרי מאשר היה בעשורים שקדמו לו. זה אפשר לנו באמ"ן לעבור מתיאור מציאות לעיצוב מציאות. אלו הרכיבים הדרמטיים שאפשרו למעשה את המב"מ".
בין הבלגה לפתיחה במלחמה
הקצין הבכיר היה בנבכי הזירה הצפונית גם בשנים שבהן כונו הרקטות של חיזבאללה ככאלו ש"מעלות חלודה", בזלזול ישראלי. הוא סולד מהביטוי הזה, אבל מעדיף להסתכל קדימה ולנסות להסביר את המפלצת הזאת שנקראת מב"מ ומעסיקה את צה"ל מסביב לשעון, הרחק מידיעת הציבור.
הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי היטיב לתאר זאת כ"פרדוקס הביטחון" – ככל שיש שקט ביטחוני (שנובע בעיקרו מהרתעה ושחיקת יכולות האויב בתקיפות מב"מ) כך עולה הטענה שניתן לצמצם את תקציב הביטחון ולהקטין את משאבי הצבא. אבל העובדה שצה"ל לא יכול לפרט על מבצעי המב"מ הרבים מאז ינואר 2013, לכל הפחות כ-1,000 במספר, יוצרת דיסוננס אחר.
הצבא נמנע לא אחת בשנים האחרונות לתקוף בתגובה לפיגועי גבול או למטחי רקטות, מהצפון אך גם מעזה, כי היה בעיצומה של "פרשיה" חשאית לסיכול התעצמות חיזבאללה או איראן בסוריה בנשק מדויק, שובר שוויון. נכס כבד בהרבה מפגיעה בעוד מחסן פצמ"רים בסמוך לגבול.
"בהחלט היו מקרים שבהם צה"ל לא הגיב או לא תקף מיד כדי לא לפגוע במבצעי מב"מ שנוהלו במקביל. הציבור לא רואה הכל", אישר הקצין. "יש גם שיקולים בדילמות הללו שמרחיקים מזרחה, מעבר לסוריה, לאיראן. אנחנו לא מקבלים החלטות לפי מה שיכתבו בעיתון למחרת או מה יגידו על 'אובדן הרתעה'".
"היו מקרים שבהם צה"ל לא הגיב או לא תקף מיד כדי לא לפגוע במבצעי מב"מ שנוהלו. הציבור לא רואה הכל"
בשנה האחרונה חל שינוי כיוון במבצעי המב"מ. אסד כבר עומד על שתי רגליו בשלהי מלחמת האזרחים, שאותה שרד בסיוע הדוב הרוסי, אך האיראנים לא מרפים מגביית המחיר. למרות התקיפות הישראליות, רבות מהן, לפי פרסומים זרים, היו גם באזור טרטור, לטקיה וחלב שבצפון ומערב סוריה ואחרות שבגבול עם עיראק, המאמץ של טהרן נמשך.
המטרה – לפרוס בסוריה סוללות נ"מ איראניות וטילי קרקע-קרקע מדויקים, כביכול לבדל עצמם מהמארח הסורי, שמתחיל להיות מוטרד מהאירוח הכפוי.
האיום הזה כה משמעותי, עד שכבר ב-2016 הרמטכ"ל הקודם גדי איזנקוט הגדירו בשיחות סגורות ככזה "ששווה לתקוף אותו בכל מחיר, לבצע יותר ויותר מבצעי מב"מ, גם במחיר של הידרדרות למלחמה".
האיראנים הגיבו למבצעי המב"מ. לפחות פעמיים נשלחו מל"טים לשטח ישראל, רקטות נורו מסוריה לרמת הגולן והיו גם ניסיונות כושלים לשלוח חוליות עם רחפנים או מטעני חבלה לגבול בגולן. "הם ציפו לקטוף פירות אחרי כמות הדם שהשקיעו שם", ציין רס"ן נ' מחטיבת ההפעלה. "חיזבאללה מצידו גם רוצה להתבסס ומנסה לעשות זאת בגולן הסורי".
המטרה: לא להכניס אצבע לעין של האויב
סרן ע', ראש מדור התרעה בזירה הצפון-מזרחית בחטיבת המחקר, הייתה בתיכון כשפעולת המב"מ הראשונה יצאה לדרך. היא "נולדה" למצב של מב"מ, ולא מכירה מציאות אחרת. יש בכך גם סכנה ללקות בניוון שרירים שעלול להקרין גם על פיקוד צפון, במקומות אחרים באמ"ן או בחיל האוויר. עיסוק תמידי במבצעי המב"מ שוחק או משכיח יכולות קלאסיות של ניהול מלחמה "אמיתית". לעתים זה מגיע על חשבון אימונים ותרגילים לעימות נרחב.
ישנן פרשיות שאנשי אמ"ן וחיל האוויר מרותקים אליהן שבועות וחודשים שלמים, פעולות שמשלבות גם הונאה וסייבר. השפעה נוספת בלתי מבוטלת היא הצריכה האדירה של חימושים יקרים, בהם פצצות וטילים, לעתים בהיקף של מבצע גדול בעזה – על פני שנה אחת. כך או כך, מחיר הדמים הכפול, באובדן חיים ובנזק של מיליארדי שקלים למשק, הוא לעין שיעור זול יותר במב"מ לעומת מלחמה של חודש-חודשיים.
10 צפייה בגלריה
כוחות צה"ל בגבול רצועת עזה. המב"מ עולה פחות בחיי אדם ובמיליארדים למשק מאשר מלחמה של חודש-חודשיים
(צילום: AFP)
"המב"מ הפך למצב יסוד של צה"ל", העידה סרן ע'. "אנחנו בזירה הצפונית יכולים לעבוד תקופה ארוכה על יעד שאנחנו עוקבים אחריו, ואז בוקר אחד חייל שלי נכנס למשרד ואומר שהיום יש הזדמנות לתקוף את היעד הזה, ואז כל הצבא נרתם לפעולה. ולא תמיד היא קינטית".
רס"ן נ' הודה שהמב"מ שואב לא מעט קשב. "גם אם הצד השני לא מעסיק אותנו, אז הוא מעסיק את המטכ"ל. למה אנחנו לא נוטלים אחריות על המבצעים האלה? המטרה היא לא להכניס אצבע לעין או להשפיל את האויב. קשה גם להבדיל בין פעולות קינטיות לכאלו שלא. לפעמים מבצע מב"מ זה לא רק להטיל פצצה על משלוח נשק, אלא להעביר מסר או 'לנטוע מחשבה' בהתכתבות רכה עם האויב. חשוב מה הצד השני מבין מהפעולות שלנו".
תקלה במבצע יוצרת אירוע בזירה אחרת
במבצעי המב"מ התרחשו לא מעט תקלות, חלק ממארג הסיכונים שנוטלים התוקפים. שעות ארוכות של דיונים, חימושים יקרים, משופרים ומדויקים, חלקם בדיוניים, וטכנולוגיות קישור מתקדמות מוטלות למערכה רק כדי שהמב"מ לא יזלוג למלחמה.
התקלה הנפוצה ביותר במבצעי מב"מ היא הרג לא מתוכנן של אנשים. רוב רובן של התקיפות הללו הן נגד תשתית כמו מחסני נשק ויכולת פיתוח וייצור.
ביולי אשתקד, בעוד תקיפת מב"מ שגרתית ליד דמשק שיוחסה לחיל האוויר, נהרג נהג משאית של חיזבאללה. נסראללה ניסה לנקום במשך חצי שנה של מתיחות גבוהה בגבול לבנון באמצעות הרג של חייל ישראל. בשני ניסיונות ממשיים, עם הצלפים שחדרו להר דב ובירי לעבר עמדה בסמוך לקיבוץ מנרה, הוא כשל. אם תרצו – דוגמה, ולא ראשונה, להפיכת מבצע חשאי שהסתבך לאירוע גלוי ונפיץ בכלל בזירה אחרת.
"המב"מ זה לא אירוע סטרילי, אבל גם בשביל מטרה ערכית לא נסכן אזרחים בצד השני", הבהיר רס"ן נ'. "אנחנו משקיעים בכך המון משאבים ומאמצים, כי אנחנו יודעים גם שזו לא תקיפה במהלך מלחמה".
לעכב את האירוע, לא למנוע
"הקונספט פשוט – במקום מלחמה אחת גדולה פעם בעשור אנחנו נלך על עשירית מלחמה פעם בשנה", סיכם זאת מפקד בסיס נבטים, תא"ל גלעד קינן, שנחשב לאופרטור מרכזי ומנוסה של מבצעי המב"מ, עוד מראשיתם בעשור הקודם. חיל האוויר כבר איבד מטוס קרב ב-2017 מאש נ"מ סורית, אירוע נדיר שגרר את ישראל ליום קרב גלוי בצפון.
התכלית של המב"מ מבחינתו, וגם מצד הדרג המדיני, היא לא למנוע את המלחמה הבאה אלא לעכבה ככל הניתן, ולגרום לאויב להגיע אליה פחות מוכן. "בהתחלה רמת אי הוודאות שלנו הייתה גבוהה יותר. מה שקורה היום נבנה על משוואות", אמר. כך למשל, ישראל נמנעת מתקיפה בלבנון בידיעה שחיזבאללה יגיב מיד.
"הרבה מהמשוואות האלה נבנות לאורך זמן. לצורך העניין, שינוי המשוואה יכול לקבוע דברים להמשך", הוסיף תא"ל קינן. "נלך לקיצון כדי לחדד את זה, מדינה מסביבנו במזרח התיכון שמנסה להשיג נשק גרעיני יודעת שנפעל. בהסתכלות של 10-20 שנה יהיו לפעילי חיזבאללה או לאחרים את הטילים המדויקים. אנחנו מעכבים את האירוע הזה. הוויכוחים על המב"מ מגיעים מהנקודות האלה".
- איך הכניסה של הרוסים לסוריה השפיעה על המב"מ?
"היא הוסיפה רובד בתכנון אבל לא הגבילה אותנו מלפעול. המשחק הרוסי בא מעולמות אחרים, זו מערכת משוואות שונה ממה שאנחנו רגילים בהעברת המסרים, בהרגעה, בעיצוב המשוואות. בגדול, בעולם המב"מ אתה יכול להילחם בפעולות בשטח אבל לא להילחם ברעיון. כמו שזה נראה כרגע, הם לא הרימו ידיים".
