(צילום: סטס קופולו)
טִרלוּל. זו מילת השנה שהישראלים העדיפו לבחור לרגל יום העברית שחל היום (חמישי) מבין מאות הצעות שונות שהגיעו לאקדמיה ללשון העברית.
זו השנה השנייה שהציבור הוזמן לבחור את המילה שעשתה לו את השנה, ומתוך תשע מילים שהגיעו לגמר הובילה המילה "טרלול" בהפרש ניכר לאורך כל ימי ההצבעה. באופן מתבקש, שלוש המילים שהגיעו לצמרת הרשימה מייצגות את רוח התקופה: למקום השני נבחרה המילה "חיסון", במקום השלישי "תשנית" (מוטציה), ומקום הרביעי "דחף" (בוסטר).
גם הבאות בתור שיקפו את השנה החולפת: "אקלים", לאור המשבר הסביבתי שעלה למודעות הציבורית, "שינוי", בעקבות חילופי השלטון בכנסת, "שגרה", "פקקים" ו"מדליית זהב" - בעקבות ההישגים באולימפיאדה האחרונה.
ומאיפה הגיעה המילה טרלול לשפה העברית? בלשון הסלנג המיושנת משמשת המילה טְרָלָלָה (וגם - טְרָלָלָלָה) ככינוי לעג לאדם פזור דעת או לאדם שדעתו השתבשה עליו (הכינוי בא לעיתים בלוויית תנועה סיבובית של האצבע כנגד הרקה). מהכינוי הזה נגזרו לפני כארבעה עשורים שם התואר מְטֻרְלָל והפועל לְטַרְלֵל במובן לשגע, להטריד ולהציק. ומכאן גם שם הפעולה טִרְלוּל.
מילת הסלנג כבשה את מקומה גם בלשון הדיבור הכללית, והיא דומה למילים אחרות שבהן נגזר שורש ממילת תצליל שאולה מלועזית – ונכנס לתבנית עברית. כמו למשל להקליק והקלקה שמגיעות מהמילה "קליק".
יצוין כי המילה טרלול נקבעה גם כמונח תקני ב"מילון למונחי מוסיקה" שפרסמה האקדמיה עוד ב-1955, בעקבות המילה האיטלקית trillio שפירושה שינוי טון בחזרות מהירות. כמו כן, המילה טרלול אינה קשורה למילים "להטריל" ו"הטרלה" שנולדו ברשתות החברתיות. אותן מילים נגזרו מהכינוי "טרול" לגולש שמטרתו לעורר מהומה ולהלהיט את הרוחות.
פורסם לראשונה: 11:58, 23.12.21
