"הגיעה העת לגייס מילואים, להפוך כל אבן באיו"ש ולרסק את חמאס", "האחריות לכישלון המלחמה נעוצה בתפקוד הדרג הבכיר, ולא בהתנהלות הצבא", "רצועת עזה היא המקום היחיד בעולם לדעתי שהאופק שלה נמצא מתחת לפני הקרקע" - ו"בקרוב אנו עלולים לראות חמאסטן בעזה ופתחסטן ביהודה ושומרון". זהו מקבץ קצר מציטוטים שנאמרו בעבר על ידי חברי צוות התחקיר למלחמה ולאירועי 7 באוקטובר שמינה הרמטכ"ל הרצי הלוי.
בראשות הצוות, שעצם הקמתו כבר חוללה מהומה בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני האחרונה, יעמדו שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר שאול מופז, ראש אגף מבצעים לשעבר ומנכ"ל רפאל כיום, האלוף (מיל') יואב הר אבן, ראש אמ"ן לשעבר האלוף אהרן זאבי-פרקש ואלוף פיקוד הדרום לשעבר שלום (סמי) תורג'מן.
בצבא הדגישו בצל הסערה כי הצוות טרם החל לעבוד, וכי מטרתו היא להעניק התבוננות חיצונית בהליך התחקור הצה"לי - כדי להפיק לקחים מבצעיים לקראת המשך המלחמה לאורך 2024. "זה לא תחליף לאף בדיקה חיצונית", הדגיש דובר צה"ל, בצל החשש של שרים בקבינט מכך שהתחקור יעסוק גם בנושאים הקשורים לדרג המדיני. לקראת התחלת העבודה של הצוות החדש חזרנו אל כמה מאמירות העבר של ראשיו, כשברקע טענות נגדם על השתייכותם לכאורה ל"קונספציה" שקדמה ל-7 באוקטובר.
מופז ב-2009: "צריך לשקול לדבר עם חמאס"
כשבועיים לאחר הטבח, התראיין מופז לדני קושמרו והביע תמיכה בעסקת "כולם תמורת כולם" מול חמאס: "אני מוכן לתת להם הכול. שייקחו את כל 6,000 האסירים, הייתי מחזיר את כולם לרצועת עזה".
על המחדל עצמו אמר: "הייתה פה תפיסת עולם שמותר להעביר לחמאס כסף כי זה הולך לאזרחים, אבל זה הלך לחמאס והוא בנה והתעצם והתעצם. הייתה פה תפיסת עולם שאמרה שקט תמורת שקט, שזה אסון מול ארגוני טרור. למדנו את ארגון החמאס. אני חושב שהממשלה הזאת לא הכירה את ארגון החמאס, היא לא למדה אותו. אנחנו למדנו את ארגון החמאס, נלחמנו בו עד חורמה בחומת מגן באינתיפאדה השנייה".
מופז טען כי "כשהייתי רמטכ"ל ואחר כך כשר ביטחון, רדפנו את ראשי החמאס, את השייח יאסין, רנתיסי ועוד שורה ארוכה. בחמאס צריך להילחם כל הזמן. נמנעו מפעולה רחבה של כיבוש רצועת עזה, אבל שמרנו על ההרתעה. נעשה פה חיזוק של החמאס, האמינו ברשות פלסטינית מוחלשת".
ביוני 2014 מופז היה חבר כנסת באופוזיציה, חמישה ימים אחרי חטיפת הנערים שהובילה למבצע צוק איתן. הוא אמר: "הגיעה העת לגייס מילואים, להפוך כל אבן באיו"ש ולרסק את חמאס".
חמש שנים קודם לכן, ב-2009, כשנתניהו כיהן כראש ממשלה, הציג מופז במסיבת עיתונאים את תוכניתו המדינית להקמת מדינה פלסטינית: "אם נתניהו לא יישם את התוכנית, אני אעשה זאת כראש ממשלה. יש לשקול לדבר עם חמאס. אם חמאס יבחר וירצה לנהל משא ומתן, ישראל חייבת לשבת עם גורם שמשנה את התנהלותו. בינתיים חמאס ממשיך להכין את הסיבוב הבא. הם צריכים לדעת שאם בכוונתם להמשיך לירות על ישובי ישראל, אז גורלם נגזר".
זו לא הייתה הפעם הראשונה שמופז התבטא במתינות יחסית כלפי חמאס, בישיבת ממשלה בינואר 2006, כשהיה שר ביטחון הוא אמר: "בשלב זה חמאס משדר מדיניות של אחריות ובטווח הקצר ההערכה היא שינסה לרסן את הטרור. המערכת הפלסטינית נמצאת ב'אפטר שוק' והשאלה המרכזית היא כיצד ינהג החמאס. עליהם לבטל את האמנה שלהם ולהתפרק מנשקם ואז נעמוד מול מציאות ברורה יותר".
בינואר 2008 השתתף מופז באירוע של יוזמת ז'נבה והתייחס למלחמת לבנון השנייה, ולתקופה שהובילה אליה, אז שימש כשר הביטחון: "הייתי נוהג באותו האופן בדיוק, לו הייתי נדרש לעשות זאת שוב". מופז דחה טענות כי מערכת הביטחון בהנהגתו לא העניקה את המשקל הראוי לאיום מלבנון.
את הכישלון במערכה הוא הפיל על הדרג המדיני: "האחריות לכישלון המלחמה נעוצה בתפקוד הדרג הבכיר, ולא בהתנהלות הצבא".
מופז היה שר הביטחון גם בימי תוכנית ההתנתקות והתייחס לעתידה של רצועת עזה בשיחה שערך עם גולשי אתר ynet עוד במאי 2004. "צריך לומר שההיערכות של כוחות הביטחון ובכללם צה"ל, השב"כ והמודיעין, סביב רצועת עזה, יהיו באופן בו ישראל תשלוט במרחב האווירי, הימי ובמעטפת על בסיס הגדר החובקת את רצועת עזה. בהתאם לתוכנית לאיסוף מודיעין, נוכל להפעיל את כל האמצעים העומדים לרשותנו. אם יהיה צורך להיכנס נקודתית לאתרים בעייתיים, מהם נשקפת סכנה לאזרחי ישראל, נהיה חופשיים לעשות זאת. אני צופה שמפלס הטרור יירד".
לשאלת הגולש אלון, שתהה כיצד תוכל ישראל להתמודד עם ירי טילי קסאם מתוך הרצועה, ענה השר כי במסגרת ההיערכות של צה"ל לפני, תוך כדי, ואחרי תוכנית ההתנתקות, הגמישות של צה"ל לפעול כנגד כל סוג של איום מתוך רצועת עזה תיגדל, ובכללה גם היכולת לתת מענה טוב יותר מול ירי טילים, אם יתרחש.
בנוגע לציר פילדלפי, אמר מופז כי "כשיהיה לנו פרטנר פלסטיני שלא יאפשר העברת נשק ואמצעי לחימה מהמנהרות, נוכל לשקול את נוכחותנו בציר פילדלפי בתיאום עם המצרים".
מופז טען אז בתשובה לשאלה אחרת כי ההתנתקות תשפר את איכות החיים של אזרחי ישראל. "לתחושת הביטחון הזו תהיה השפעה גם על תחומים נוספים כמו הכלכלה, הרצון של תיירים להגיע לישראל, הרצון של משקיעים מחו"ל להשקיע במדינה, ובטווח הארוך, הסטה של משאבים שהיום מושקעים בכל נושא הביטחון, לנושאים שחייבים להיות בסדר עדיפות עליון, כגון חינוך, רווחה ותרבות", הוא אמר אז.
מופז אף הבטיח לגולשים כי ישראל לא תאפשר את הפיכתה של רצועת עזה למאגר נשק וטרור עולמי. "יש לנו תוכנית לפגוע בתשתית הטרור ברצועת עזה, בעיקר במנהיגי, פעילי ותשתיות החמאס".
האלוף הר אבן: "אין פתרונות צבאיים לבעיות פוליטיות"
ביוני 2015 סמוך לפרישתו מצה"ל, התראיין הר אבן ל-ynet והודה כי שום נוהל שיכתוב לא ימנע את החטיפה הבאה. "המבחן בצוק איתן הוכיח שישראל לא תמיד רואה אירועים כמו חטיפת גולדין כאירוע אסטרטגי. אם תגיע חוליית מחבלים, תפתיע סיור של צה"ל ותפגע בו, זה יכול לקרות. אני מקווה שהכוח יידע להגיב כמו שצריך ולהילחם כדי שהמעטפת מסביב תפעל. מה שימנע את החטיפה, זו ההתנהגות המבצעית של החיילים שלא קשורה לנוהל, אלא לחינוך, לאימון ולערכים שאנו נותנים להם".
הר אבן סירב להיכנס לעומקו של התחקיר הצבאי שנעשה סביב קרב רפיח, בו נהרגו שלושה חיילים, גופתו של סגן הדר גולדין נחטפה והופעל נוהל חניבעל נגד חוטפיו. עם זאת, הוא הודה שלמבצע צוק איתן ניתן היה להיערך טוב יותר. "לעולם במעבר מתוכנית לפקודה התוצאה תהיה שונה במשהו ממה שתוכנן. השאלה היא לא אם הפעלנו תוכנית אלא אם הבנו את האויב בעזה: מה הוא רוצה, מה הוא יכול, מה הוא בנה לעצמו במשך שנים, האם הפעלנו את הכלים שלנו בצורה מושכלת אל מול המציאות. התשובה פשוטה: לגבי המנהרות הגענו פחות מוכנים ממה שיכולנו להיות, אם היינו פועלים בנושא הרבה לפני. חצי שנה לפני המבצע עשינו איזשהו שינוי אבל תמיד אפשר לעשות יותר".
אחרי עשור של מבצעים ברצועה מאז ההתנתקות אמר הר אבן: "אין פתרון אולטימטיבי. זה קשור גם לדברים מחוץ לצבא. הסתכלות כוללת של הזירה הפלסטינית, הזירה בין עזה לאיו"ש והמתחים בתוך הזירה הפלסטינית. יש כמיהה שאני מבין אותה, ציבורית ופוליטית, שלפיה יש בעיה ביטחונית ומבקשים: 'תפתרו אותה'. אני רק אומר שהפתרון הרבה יותר רחב מהפתרון הצבאי. זה הרבה יותר מורכב מאשר אם התגובה לירי רקטה בודדת תהיה תקיפה אחת או תקיפות, או כיבוש מלא או חלקי. ככלל אין פתרונות צבאיים לבעיות פוליטיות, אלה תמיד פתרונות משולבים. הפעלת כוח צבאי היא חלק מהמדיניות והמשכה של המדיניות".
האלוף תורג'מן: "תהיה לנו יכולת טובה מאוד להתמודד עם המנהרות"
האלוף תורגמן ששימש כמפקד פיקוד דרום במבצע צוק איתן, התייחס בטקס הפרידה מתפקידו באוקטובר 2015 לעימותים בגבול עזה. "חמאס רוכב על ההתפרצות ביהודה, שומרון וירושלים. מנהיגי חמאס לא יוכלו לומר במערכה הבאה: 'לא ידענו את המחיר'. המחיר נקבע וידוע", הוא אמר אז.
תורג'מן הוסיף: "זכות גדולה נפלה בחלקי להכין את הפיקוד למלחמה, לפקד על מערכה ארוכה ומורכבת, לסכם, לתחקר ולהכין את התוכנית למערכה הבאה באם תתרחש. הימים האחרונים הם רגישים, בעלי פוטנציאל שלילי. חמאס נכשל בדחיית סיפוקים. זהו משחק באש שעלול לגרום להתפשטות בלי מבוקרת. פנינו לשקט ורגיעה, אך בל נתבלבל: מי שינסה אותנו ימצא לוחמים ומפקדים ערוכים ודרוכים, ויישא באחריות, בתוצאות ובמחיר".
בריאיון פרישה לתאגיד השידור באוגוסט 2015 התייחס תורג׳מן לנושא המנהרות בעזה ואמר: ״אנחנו עוקבים אחרי הנושא הזה מקרוב. אני חושב שיש דברים שטוב שנעשה יותר ונדבר פחות. חמאס חופר את המנהרות ובונה חזרה את התשתית של המנהרות שנפגעה קשה מאוד בצוק איתן - וזה יהיה תמים לחשוב אחרת. אנחנו נמצאים יחסית בטווח זמן, שנראה לעין שתהיה לנו יכולת טובה מאוד להתמודד עם המנהרות. המנהרות ההתקפיות הן איום על הישובים ועל הכוחות שלי שנמצאים פה פרוסים סביב לרצועת עזה וצריך לקחת לאויב את הכלי הזה, את היכולת הזו ואנחנו מתקדמים לשם בקצב מצוין".
עוד אמר אז תורג'מן: "יכול להיות תרחיש שבו אני אחליט לפנות מכאן (מעוטף עזה) את האוכלוסייה הלא חיונית מתוך הישובים. אני לא נבהל מזה. אני חשוב שאנחנו צריכים להסתכל על ההיסטוריה שלנו. עשינו את זה בהרבה מאוד מלחמות ישראל".
על הנהגת חמאס והאסון שהיא ממיטה על עזה אמר תורג'מן: "משאבים רבים שיכלו לשפר את רמת החיים בתוך הרצועה, מושקעים בהרס וחושך. רצועת עזה היא המקום היחיד בעולם שהאופק שלה נמצא מתחת לפני הקרקע".
האלוף פרקש: "יעדי המלחמה לא ריאליים"
בדצמבר 2005 בסקירה בפני הממשלה אמר האלוף זאבי פרקש ששימש אז כראש אמ"ן: "אני רואה סיכוי גדול שכבר ב-2006, יהודה ושומרון מחד ועזה מאידך, ייפרדו לשתי חטיבות גיאוגרפיות נפרדות. בקרוב אנו עלולים לראות חמאסטן בעזה ופתחסטן ביהודה ושומרון".
זאבי פרקש גם התריע בפני השרים מפני עליית כוחות מוסלמים באזור, תוך ניצול הדמוקרטיזציה. הוא הביא דוגמאות של ארגונים כמו חמאס ביהודה שומרון ועזה, האחים המוסלמים במצרים, השיעים בלבנון והסונים בסוריה.
במרץ 2023, בריאיון לאולפן ynet התייחס זאבי-פרקש, להצהרתם של אנשי מילואים כי יימנעו משירות אם המהפכה המשפטית תיושם, בהם גם טייסי קרב, ואמר כי "עד שדברים לא קורים, עד שההסכם בין המדינה לחייל - שבו המדינה מעניקה לו את זכויות הפרט והכלל המגיעות לו - לא מופר, אסור להכניס את צה"ל לתמונה הזאת. אף אחד לא מסרב בינתיים, אך מדובר בנוריות אזהרה לפני סכנה. תהליך החקיקה הוא מסוכן. אני מודה שהוריי זכרם לברכה לא רואים את מה שקורה שם. אני בקשר עם מפקדים בכירים, אנחנו מנסים להרגיע. אנחנו לוקחים את המדינה כמובנת מאליה".
לפני כשבועיים מתח זאבי פרקש ביקורת על יעדי המלחמה ואמר כי "היעדים שהוצבו אינם ריאליים". זאבי-פרקש אמר כי "הם (חיזבאללה) לא מתכוונים לפתוח במלחמה כוללת, לא בטוח שזו לא הייתה הכוונה שלהם מלכתחילה. גם הצד השני מבין מה קורה - וגם אנחנו. נוצרה הרתעה בצפון. התחלנו עם מיטוט החמאס, אך בינתיים יש אתגר קריטי - אי-אפשר לסיים את המלחמה ללא החזרת החטופים".