פרשת חטיפת גופתו של טירן פרו בבית חולים בג'נין והחזרתה לישראל לא מתפוגגת מהשיח הציבורי בעברית. סרטונים של גולשים המשבחים את "כוח הזרוע של העדה הדרוזית" ממשיכים להתפרסם ברשתות, ובני משפחות החיילים שגופותיהם מוחזקות בעזה טוענים שבאופן דומה יש לפעול בכל הנוגע ליקיריהן. כל אלה מאמינים כי גופתו של פרו הושבה במהירות הבזק רק בגלל איומים – חלקם מצולמים - שכביכול השמיעו מי מבני העדה, כולל חטיפת פלסטינים שחיפשו את פרנסתם בתוך ישראל. אף שאין לדעת מי הם באמת רעולי הפנים שתועדו בסרטון, נתפסים כעת כל הצעירים הדרוזים כמעין חקייני דאעש.
אכן, אין מקום לזלזל בהשפעת הסרטונים הללו, אלא שהם הטילו אימה בראש ובראשונה על הדרוזים עצמם. לא מעט פלסטינים מהשטחים עובדים באישור בתוך הכפרים הדרוזים, ומעסיקיהם חששו שחמומי מוח בודדים יבקשו לנקום בהם באלימות, מה שיחייב אותם להיכנס לעימות אלים פנים-עדתי כדי למנוע זאת. ההגנה על החלש, כמו גם השמירה על אורחים, הם מעיקרי הדת הדרוזית המושרשים עמוק בתוך התודעה הקולקטיבית של העדה. כל מי שביקר בכפר דרוזי יודע זאת.
בהקשר זה ראוי לזכור את המרד הגדול של הדרוזים בסוריה שפרץ ב-1925 נגד השלטון הצרפתי. הרקע היה התנגדות מנהיג הדרוזים, סולטאן באשא אל-אטרש, למסור לצרפתים את אדהם חנג'ר, לוחם מוסלמי שביקש ממנו מקלט והגנה מפני הצרפתים, והוא אכן סירב למסור להם אותו. בהתאם, השמירה על שלום העובדים הפלסטינים בכפרים הייתה בבחינת ייהרג ובל יעבור.
לא מעט יהודים ישראלים – לא רק גולשים מן השורה אלא גם עיתונאים ופוליטיקאים - ניצלו את הסרטונים ואת האיומים החלולים והספורים כדי "לשבח" ו"לפאר" את העדה, שלא בטובתה. הרושם היה שהאוכלוסייה היהודית רואה בכל הדרוזים מעין צאצאי חמורבי המתעקשים על "עין תחת עין ושן תחת שן". כך עשה למשל העיתונאי צבי יחזקאלי, שלכאורה הרעיף שבחים על התנהלות הצעירים הדרוזים בפרשת חטיפת הגופה, אבל בפועל הציג את העדה כפראית, כזאת העושה כטוב בעיניה ומתעלמת מחוקי מדינת ישראל.
איילת גולדין בראיון לרדיו ynet
לא שכנעו אותו הדברים של שר הביטחון בני גנץ, שהודה לרשות הפלסטינית על מאמציה לשחרור הגופה, ולא הצהרתם הפומבית של בכירים פלסטינים, כגון יועצו של אבו מאזן, ד"ר מחמוד אבו חבאש, על כך שחטיפת הגופה מנוגדת לעקרונות האסלאם וכי על החמושים להשיבה מיידית. יחזקאלי סירב לקבל את העובדה ששחרור הגופה נבע משיתוף פעולה בין ישראל לרשות, בסיוע לחץ שהפעילו מנהיגי הציבור הערבי בישראל כגון מוחמד ברקה וחברי הכנסת מנסור עבאס, איימן עודה ואחמד טיבי. אפילו מנהיג הדרוזים בלבנון וליד ג'ונבלאט ובכירי פתח במדינה השתתפו במאמצים. לא, בישראל עדיין משוכנעים שהסיבה הייתה האיום באלימות.
עו"ד שקיב עלילמרבה הצער כאמור נפלו בתיאוריה הכוזבת גם בני משפחתו של הדר גולדין, ואמו לאה גולדין אמרה: "לו הייתי דרוזית – הדר היה בבית". חלילה, אין לתפוס אותה בשעת צערה הבלתי נתפס שנמשך עוד מעט עשור שנים, אבל המציאות היא שגופתו של טירן פרן לא הוחזרה מפחד האיומים, אלא על רקע הלחץ הישראלי, בשל טעמים דתיים-איסלאמיים ומתוך רצון של הרשות לשמור על היחסים שרקמה עם העדה הדרוזית.
חובה לחזור ולהדגיש את המובן מאליו: בני העדה הדרוזית אינם מצאצאי חמורבי והם לא מאמינים בחוקי בבל של עין תחת עין ושן תחת שן. דיווחים דוגמת אלה של יחזקאלי מציירים את העדה כמיליטנטית, פראית ואלימה, והם מעבירים מסר שמהודהד על ידי הימין היהודי ולפיו כך יש לנהוג. מי שמתעקש ששחרור הגופה נעוץ ב"שיטה הדרוזית" ודאי אינו רוצה בטובת העדה. לכל היותר הוא רוצה לפעור שסע בין הדרוזים לבין הפלסטינים.
- עו"ד שקיב (שכיב) עלי הוא פעיל חברתי העוסק בחברה הערבית והדרוזית
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
