לא בטוח שהדימוי שיש לנו בראש לילד מהמעשייה של הנס כריסטיאן אנדרסן הוא קצין תותחנים לשעבר שהפך לפוליטיקאי, אבל במציאות הישראלית, מי שנכנס אחר כבוד באופן הטוב ביותר לדמותו של התמים שצועק את האמת שכולם מנסים להסתיר, הוא כנראה ח"כ צביקה פוגל מעוצמה יהודית. תת-אלוף עלום במילואים שקפץ על הרכבת הלאומנית של איתמר בן-גביר בדרכו להתמנות בקרוב ליו"ר הוועדה לביטחון פנים של הכנסת.
אל מול סיסמאות "ההתמתנות" שנשמעות מהבוס הפוליטי שלו, וצפירות ההרגעה הבלתי אמינות שמשלח בנימין נתניהו (בעיקר באנגלית), ניחן פוגל בתכונה חשובה מאוד בימים אלה - לומר את האמת כפי שהיא. בשעה שבן-גביר מסביר שהוא זקוק לסמכויות בנושא חקירות כדי "להיאבק בפשיעה", פוגל מתראיין בכאן ב' ואומר את האמת, תוך אזכור שדמוקרטיה זה פאסה: "בן-גביר יוכל לקבוע מדיניות שיש הפגנות בבלפור שאפשר לפזר אותן והפגנות במקום אחר שאי אפשר לפזר אותן. נבחרנו כדי למשול".
והאמת שלו עוצרת בקו הירוק. יום אחרי שהאו"ם ביקש לחקור את הכיבוש הישראלי, פוגל לא ניסה אפילו להיות דיפלומט. הוא פשוט אמר את האמת של הממשלה הזו, שלפיה "הכיבוש הוא קבוע", כאילו מבקש להיות זה שתופס בידה של מדינת ישראל ומוביל אותה בכוח לפתחו של בית הדין הבינלאומי בהאג. לפני ימים ספורים סיפר פוגל למראייניו ב-103FM אמת מתוכננת נוספת שלפיה בן-גביר רוצה לשלוט במג"ב כדי להוציא פלוגות מהשטחים ולשים אותן בנגב. ואלו לא כל פניני האמת הבלתי מזוקקת של ח"כ פוגל.
למה הוא אמור לעניין אותנו, אזרחי מדינת ישראל? כי התוצאה של מימוש התוכניות שהוא מעדכן אותנו לגביהן אינה רק אובדן מוחלט של הדמוקרטיה, אלא גם אצבע משולשת בעיניהם של כל אותם גורמים בינלאומיים שבמשך שנים נמנעו מלהטיל על מדינת ישראל סנקציות, כלכליות או אחרות, ומתקשים להסביר את הסטנדרט הכפול ביחס לישראל, לעומת, למשל, הכיבוש הרוסי באוקראינה שהוביל לסנקציות משמעותיות.
העולם המערבי, המונהג על ידי ארה"ב והאיחוד האירופי, לא אהב אף פעם את הכיבוש בשטחים. אבל הדמוקרטיה הישראלית, וכמובן היותנו מדינה עם רשות שופטת חזקה ועצמאית, כל אלו שימשו לנו מגן. בחסות הדמוקרטיה מבית, העצמאות של בית המשפט (שבדרך כלל לא באה לידי ביטוי בסוגיות הנוגעות לשליטה הישראלית בשטחים הכבושים), והדבקות בצורך במו"מ מדיני (גם אם לרוב ללא נכונות כנה לוויתורים), יכלה מדינת ישראל להמשיך ולתחזק את הכיבוש. ממשלת ה"ימין על מלא" החדשה מתכוונת לקרוע את כל המסכות הללו.
נדב תמירטל שחרח"כ פוגל הוא במקרה הזה לא רק הילד מ"בגדי המלך החדשים" אלא גם נד סטארק ממשחקי הכס שמודיע לנו כי Winter is Coming. חורף כואב לדמוקרטיה, חורף מסוכן בכל הקשור ליחסים עם הפלסטינים, חורף שבו אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מבודדים יותר וחלשים יותר; נטולי התמיכה המסורתית של יהודי ארה"ב שמתרחקים והולכים מהמדינה שהם חשים שמאבדת את ערכיה; עם ממשל אמריקני מסויג ואירופה מקוטבת שבה ישראל זוכה רק לתמיכה של הדמוקרטיות הלא-ליברליות בהובלת ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, אבל מתרחקת מהמדינות החשובות באיחוד ובראשן גרמניה וצרפת.
כאזרחים, עלינו להקשיב לקולות שעולים מהקואליציה - לא לזלזל בהם - ולדעת שחובתנו לפעול כדי לשמור על הדמוקרטיה ועל מערכת המשפט, ולשכנע את מי שניתן עד כמה כבדה אבן הריחיים של הכיבוש. אולי דווקא הממשלה הקיצונית הזאת, שמתעקשת להטיל את מימיה מהמקפצה, תסייע בידינו לחשוף את האשליה שאפשר להמשיך בכיבוש ללא מחיר וללא השלכות.
- נדב תמיר הוא מנכ"ל ג'יי סטריט ישראל
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
