גל ההפגנות הנדיר שמסתמן בימים האחרונים בסין בעקבות סגרי הקורונה שלה הגיע הלילה והבוקר (יום א') גם לבירה בייג'ינג ולשנגחאי, העיר המאוכלסת ביותר במדינה. כך עולה מסרטונים ותמונות שהופצו ברשתות החברתיות, ושמלמדים על הזעם הגובר בקרב הסינים. לפי דיווחים מסין, ביומיים האחרונים נערכו הפגנות ביותר מ-50 אוניברסיטאות, והיום תועדה הפגנה כזו גם בקמפוס של אוניברסיטת צינגהואה, מהיוקרתיות באוניברסיטאות בייג'ינג.
עם שלטים לבנים: המחאה בקמפוס בבייג'ינג, היום
(צילום: רויטרס)
כמעט שלוש שנים אחרי פרוץ מגפת הקורונה שהתפשטה ממנה אל שאר העולם, סין היא המדינה הגדולה האחרונה שעדיין דבקה במדיניות של "אפס הדבקה", שבמסגרתה ברגע שמתגלה התפרצות מקומית של קורונה היא ממהרת להטיל סגר על המקום, לפתוח במבצע בדיקות נרחב בו – ולכפות תקופות בידוד ארוכות על הנדבקים או החשודים בהידבקות. סין דבקה במדיניות זו אף שהיא גורמת שיבושים קשים לבתי עסק ולשרשראות האספקה הבינלאומיות, ואף שניכר כי היא הולכת ושוחקת את הסינים, שחלקם מצאו עצמם לכודים שבועות בבית או בתוך מפעלים ואוניברסיטאות שעליהם הוטל סגר.
נכון להיום, יותר מרבע מאוכלוסיית סין נתונה להגבלות קורונה כלשהן. המדיניות הקשוחה הזו ננקטת כשברקע עלייה גדולה בשבועות האחרונים במספר הנדבקים בקורונה במדינה, בכלל זה בבייג'ינג ובשנגחאי. היום דיווחה סין על 39,791 נדבקים חדשים שהתגלו ביממה האחרונה, ואף שבמונחים בינלאומיים וביחס לגודל אוכלוסייתה מדובר בשיעור נמוך, עבורה זהו שיא נדבקים זה היום הרביעי ברציפות.
בהפגנה הלילה בשנגחאי: מעצרים וקריאות "שי, תתפטר!"
(צילום: רויטרס)
על רקע הסגרים הממושכים וההגבלות התעוררו בשבועות האחרונים כמה הפגנות ברחבי סין, והבולטת שבהן הייתה בשבוע שעבר במפעל הענקי של חברת Foxconn בעיר ז'נגז'ו שבמרכז סין, מפעל האייפונים הגדול בעולם (שמכונה לכן "עיר האייפונים"): מאות עובדים התעמתו שם עם אנשי ביטחון, ניפצו חלונות ושברו מצלמות אבטחה, בטענה שבמפעל הנתון לסגר הם מוחזקים בתנאים ירודים ושלא שולמו להם הבונוסים שהובטחו להם כדי שלא יעזבו. בסוף השבוע תועדה מחאה נדירה גם בעיר אורומצ'י שבחבל שינג'יאנג, בעקבות שריפה בבניין רב-קומות שבה נהרגו 10 בני אדם: חלק מתושבי אורומצ'י נתונים לסגר כבר יותר משלושה חודשים, וברשת הועלו השערות שהגבלות הקורונה שם מנעו מדיירים לברוח מהשריפה והקשו על כוחות הכיבוי להשתלט על האש. הרשויות הכחישו זאת.
קריאות לחדש את המחאה הערב
הלילה כאמור נרשמה מחאה משמעותית בשנגחאי, עיר שבה כ-25 מיליון תושבים: מאות פעילים התאספו שם בדרך אורומצ'י, רחוב מרכזי הקרוי על שם העיר שבה אירעה השריפה, והדליקו נרות לזכר קורבנות האסון. אלא שבחלוף כמה שעות הפכה העצרת להפגנת מחאה, ובמהלכה נשמעו המפגינים צועקים לעבר השוטרים שהשקיפו עליהם "שרתו את העם!" ו"אנחנו רוצים חופש". חלקם הניפו שלטים לבנים שעליהם לא נכתב דבר – מחאה סמלית על הצנזורה בסין, שאינה נותנת בדרך כלל מקום להפגנות נגד המשטר.
המהומות ב"עיר האייפונים" בשבוע שעבר
המשתתפים בהפגנה בשנגחאי קראו בין השאר "הסירו את הסגר על אורומצ'י, הסירו את הסגר על שינג'יאנג, הסירו את הסגר על סין!", ובשלב מסוים אף נשמעה קבוצה גדולה של פעילי מחאה קוראת נגד מפלגת השלטון ונגד הנשיא: "המפלגה הקומוניסטית הסינית, תתפטרי, שי ג'ינפינג, תתפטר!". מדובר במילים שבעבר היה בלתי אפשרי להעלות על הדעת שיושמעו בעריה הגדולות של סין. לקראת הבוקר פיזרו שוטרים את המפגינים בכוח, אבל היום בצהריים (שעון ישראל) דווח כי המחאה התחדשה. לקראת הערב דווח כי גם בעיר ווהאן, שבה התפרץ לראשונה הנגיף לפני שלוש שנים, התאספו מאות מפגינים ברחובות.
המחאה בערים הסיניות הגדולות, נזכיר, מגיעה רק קצת יותר מחודש אחרי שבצעד חריג הבטיח לעצמו שי ג'ינפינג כהונה שלישית ברציפות כנשיא סין: במשך עשרות שנים היה הנוהג בסין שנשיא אינו זוכה ליותר משתי כהונות רצופות, אבל שי, המנהיג החזק ביותר שידעה המעצמה מאז מאו דזה דונג, הצליח להביא לביטול הנוהל, ונתפס כעת כשליט כמעט כל יכול.
תיעוד של מחאה הגיע הבוקר גם מקמפוס של אוניברסיטת צינגהואה היוקרתית בבייג'ינג, וגם שם נראו מפגינים מניפים שלטים לבנים ריקים. עיר נוספת שבה נרשמה ביממה האחרונה מחאה היא העיר לנז'ו שבצפון-מערב סין: תושבים הרסו שם אתמול עמדות לבדיקות קורונה ואוהלים ששימשו את אנשי הצוות הרפואי, בטענה שסגר הוטל עליהם אף שלא נמצא אפילו נדבק אחד בנגיף. הפגנות דווחו גם בננג'ינג ובגואנגז'ו, וברשתות החברתיות בסין נפוצו קריאות להשתתף במחאה שתיערך הערב בשנגחאי ובעיר הגדולה צ'נגדו.
זה עדיין לא טיאננמן
אף שההפגנות בסין הן מראה חריג ביותר, לא נראה כי נשקפת סכנה כלשהי לשרידותו של המשטר שם. "המחאה הזו מטילה לחץ רציני על המפלגה הקומוניסטית להגיב, ויש סיכוי גדול שהתגובה תהיה דיכוי, כך שחלק מהמפגינים ייעצרו ויועמדו לדין, אבל זה עדיין רחוק מההתקוממות העממית של 1989", אמר הבוקר דן מטינגלי, מרצה למדעי המדינה מאוניברסיטת ייל. ההתקוממות ב-1989, נזכיר, הגיעה לשיאה בדיכוי האכזרי של מפגינים בכיכר טיאננמן בבייג'ינג, אירוע שבו נהרגו מאות רבות של פעילי מחאה.
אחד המפגינים שהשתתפו הלילה בהפגנה בשנגחאי סיפר לכתב BBC בשטח שהוא עצמו המום ו"מעט נרגש" לראות את המפגינים ברחובות: "זו הפעם הראשונה שראיתי התקוממות גדולה כזו בסין", העיד.
אחרי 3 חודשי סגר: מחאת הסינים באורומצ'י בסוף השבוע
לתסכול של הסינים מהגבלות הקורונה המוטלות עליהם תורמים בימים אלה גם שידורי המונדיאל מקטאר: המוני סינים נחשפים בהם שוב ושוב לעובדה שבעוד ארצם ממשיכה להטיל עליהם סגרי-קורונה המקשים מאוד את חייהם, הרוב המוחלט של העולם עבר למדיניות של "חיים לצד הנגיף", כפי שמשתקף מאלפי האוהדים המתועדים בטורניר הכדורגל כשהם אינם עוטים מסכות.
"יש מי שצופים במשחקי המונדיאל מהיציע בלי מסכות, ויש מי שנעולים בבית כבר חודש או נעולים בקמפוס שבועיים בלי יכולת לחצות את סף דלתם", כתב בשבוע שעבר ב"ווייבו" גולש אחד מגואנגדונג. "מי גנב את חיי? לא אומַר". משתמש אחר ב"ווייבו", גם הוא תושב סין, כתב שהוא מאוכזב מהמדינה שלו: "המונדיאל אפשר לרוב הסינים לראות מה המצב האמיתי בעולם ולדאוג למצבה הכלכלי של מולדתם", הסביר.
בסין, יצוין, משודרים משחקי המונדיאל בערוץ הממלכתי CCTV, אותו ערוץ שהלעיט את הקהל המקומי בדיווחים שליליים על מוות המוני וכאוס מוחלט שחוללה לכאורה מגפת הקורונה בארה"ב, יריבתה הגיאו-פוליטית הגדולה של בייג'ינג. באפליקציית המסרים המיידיים הסינית WeChat הופץ בשבוע שעבר מכתב פתוח שבו פקפקו גולשים בפומבי במדיניות הקורונה של המשטר ושאלו אם ארצם "נמצאת על אותה פלנטה" כמו קטאר. בחלוף זמן מה מחקה הצנזורה הסינית את המכתב הזה מהרשת.
