אזעקות, רקטות וחזרה לשגרה של דאגות. בזמן שהעיניים נשואות לכיוון לבנון ואיראן, תושבי עוטף עזה ויישובים סמוכים נוספים לגבול עם עזה מביעים חשש מהתגברות השיגורים מהרצועה. בחודש האחרון נורו מעזה 55 רקטות, חלקן יורטו על-ידי מערכת כיפת ברזל, אחרות נפלו בשטחים פתוחים. הדאגה העיקרית בדרום היא מהחזרה ללימודים ב-1 בספטמבר. "עוד חוזר הניגון ועוד חוזר הטפטוף", אמר ראש המועצה האזורית אשכול גדי ירקוני.
שיגור רקטות מרצועת עזה
לצד המשך הלחימה של צה"ל בעזה וההישגים הרבים של מערכת הביטחון, בעיקר בתחום הסיכולים הממוקדים והפשיטות הנקודתיות, מחבלי חמאס עדיין מצליחים אחת לכמה ימים לשגר רקטות. מרבית היישובים צמודי הגדר עדיין ריקים, אך במקומות אחרים מנסים לחזור לשגרה ככל שניתן. ואולם, כמעט 10 חודשים אחרי טבח 7 באוקטובר, נורה אתמול מטח רקטות לעבר יישובי חבל אשכול שמאחת מהן נפגע נהג משאית באורח קל ליד קיבוץ רעים.
לפי התכנון, עם פתיחת שנת הלימודים ישובו לפעול בעוטף בתי הספר המקוריים. סביב הנושא קיימת מחלוקת קשה, והיא מורגשת בכל הרשויות באזור. יש הורים שמתנגדים לשלוח את ילדיהם לבתי הספר המקוריים שקרובים יותר לגבול הרצועה, ודורשים לפתוח את השנה החדשה בבתי ספר עורפיים. מנגד, יש הורים שתומכים בגישה של הרשויות, מערכת החינוך והמלצת מרכזי החוסן - לשלוח את הילדים לבתי הספר המקוריים, המוכרים והנוחים להם.
על רקע התגברות הירי בתקופה האחרונה, חשוב לציין כי אחרי כל שיגור כזה צה"ל מגיב באופן שונה מבעבר. התגובות כוללות בין היתר ירי ארטילרי מסיבי על מרחבי השיגור וכן פינוי אוכלוסייה עזתית מהאזור שממנו בוצעו השיגורים. בחלק מהמקרים כוחות צה"ל נכנסים לאזורי השיגור ומחסלים מחבלים. אבל בעזה, כפי שמלמד ניסיון העבר, אין ואקום. במקום שבו אין כוחות צה"ל, הטרור "צומח" מחדש.
ראש מועצת אשכול ירקוני אמר: "אנחנו מתקרבים ל-10 חודשים של מלחמה, ומה שהובטח - לא מתקיים. גם אין שקט וגם אין עסקת חטופים. העסקה להחזרת החטופים היא לא רק חובה מוסרית כלפי המשפחות, אלא גם קריטית לשיקום הביטחון והאמון בין התושבים למדינה. חייבים עסקה עכשיו, וחייבים להחזיר את השקט עכשיו".
בחלק מיישובי העוטף כבר חזרו הביתה ומנסים לנהל שגרת חיים ככל שניתן. תושבי היישובים שסמוכים לגדר ובכללם אלו שנפגעו קשות במתקפת הפתע של מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר ומוגדרים על-ידי המדינה "אדומים", עברו להתגורר באזורים אחרים ברחבי הארץ ולא צפויים לשוב לבתיהם בשנה הקרובה.
בשדרות הרוב כבר חזרו הביתה. קיבוץ ניר עם, למשל, נפל בין הכיסאות. מצד אחד הוא מוגדר כיישוב ש"אין מניעה ביטחונית" לחיות בו, אך מצד שני מנהלת "תקומה" הבטיחה להם מעבר לתקופת ביניים - דבר שלבסוף לא יצא אל הפועל בגלל מחלוקות תקציביות. לחלק מתושבי הקיבוץ לא נותרה ברירה אלא לשוב הביתה.
"אמרו לנו 'בינתיים תהיו בקיבוץ'"
דפנה סיבוני, תושבת ניר עם, אמרה: "אנחנו לא מרגישים בטוחים בבית, ככל הנראה בזמן הקרוב לא נוכל לחזור לקיבוץ. אנחנו לא יישוב 'אדום'. פנינו למנהלת 'תקומה', ואכן יו"ר המנהלת הוציא מסמך באמצע נובמבר 2023 שלניר עם יהיה יישוב זמני ושנתחיל להתקדם. צוותים התחילו לנסוע ברחבי הארץ לחפש אופציות. אחרי מספר חודשים אמרו לנו 'תחליטו יישוב כפרי או עירוני'. קיימנו אסיפות, מיליון פגישות, הצבענו על יישוב כפרי. אמרו לנו יש המון אילוצים. 'רוצים כפרי? יש רק אופציה של יישוב דתי, ואתם חילונים'. אמרנו בסדר. נסתדר, נחיה יחד, נכבד האחד את השני, הכול בסדר.
"עברו עוד כמה חודשים, באו אלינו אמרו לנו 'שומעים? לא יצא לפועל הכפרי, יקר לנו. תהיו בבניינים'. אמרנו בסדר. אמרו שיש לנו שלוש אופציות: אופקים, קריית גת ואשקלון צפון. קיימנו אסיפות, סקרים, הצבעות. בחרנו באשקלון צפון. אחרי עוד כמה חודשים 'אין אשקלון צפון, יהיה אשקלון דרום'. גם זה ירד מהפרק. לפני חודש באו ואמרו לנו 'תפנו את המלון ב-15 באוגוסט, בינתיים תהיו בקיבוץ, תשכירו דירות, משפחה במרכז'. כאילו אין שנת לימודים בפתח".
סיבוני אמרה עוד: "איך נחזור לקיבוץ? אנחנו עדיין מפחדים. משפחות כבר התייאשו והיו חייבות לקבל החלטה. ואז יו"ר מנהלת 'תקומה' משה אדרי הגיע ביום חמישי האחרון ואמר לנו: 'טעיתי. לא הצלחתי לתת לכם פתרון קהילתי, לכו לפתרון פרטני. אבל יש לכם שבוע לסגור חוזה, אין הצטיידות, תשלמו למדינה 10% מס על המענק, לא תקבלו הטבות מס, תמשיכו לשלם משכנתא בקיבוץ, מיסים בקיבוץ, אולי נעזור עם הסעות לבתי ספר'. בקיצור אין כלום.
"מאז כולנו ברכבת הרים, אנחנו עדיין לא מרגישים בטוחים לחזור הביתה. הרוב הגדול חוזר לקיבוץ. עיקר הדברים שנכתבים בקבוצות הוואטסאפ של הימים האחרונים זה 'מחפשת בית עם פלדלת וסורגים', 'מתארגנת קבוצת רכישה לכספות לנשקים', 'המלצה לפסיכולוגית ילדים', 'היינו בקיבוץ והיה נורא, אבל הכול עניין של הסתגלות'. המדינה מבחינתה השיגה את המטרה שלה - 'מיישבים את חבל תקומה'. השאלה הגדולה מה יהיה על הנפש של הילדים שלנו ועל החיים של כולנו".
