השר לשרותי דת מתן כהנא (ימינה) הסביר לאחרונה מדוע החליט לבחור דווקא במשרד הזה, ואמר שכבר בעבר העלה בפני יועצת תדמית שליוותה אותו את האפשרות להתמקד בנושאי דת. "זה נחמד", השיבה לו, "אבל אתה צריך להתמקד בנושא שבמסגרתו אתה יכול להיות גם חבר קבינט". היא המליצה לפעול לקבלת המשרד לביטחון הפנים.
העמדה הזו נשמעת הגיונית מזווית של שיווק פוליטי. כהנא שירת כלוחם בסיירת מטכ"ל, עבר להיות טייס קרב, התקדם לתפקיד מפקד טייסת וסיים את שירותו בצה"ל כאלוף משנה במטה חיל האוויר. במדינה שבה סדר היום הביטחוני הוא מרכזי זה יכול להיות כרטיס ביקור בעל ערך אלקטורלי, בעיקר לגבי מפלגה כמו ימינה שדוגלת בשלמות הארץ גם מסיבות צבאיות.
המשרד לשרותי דת נחשב שכוח אל בתודעה הציבורית ובעל דימוי של גוף מאובק שכל מטרתו לספק פרנסה לעסקנים דתיים. בפועל הוא מהווה את אחד הסמלים הבולטים בפיצול האישיות של ישראל כמדינה דמוקרטית. במגילת העצמאות הוכרז שישראל "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות". אולם במקביל הוקמה מערכת ממלכתית שפועלת לפי חוקי ההלכה, שמנוגדים בתכלית לערכים אלה. בתי הדין הרבניים מופקדים על נישואין וגירושין, גיור, קבורה, כשרות ועוד. המשרד לשרותי דת ממונה על הרבנות הראשית שממנה את הרבנים הראשיים והדיינים. אף שבתי הדין הרבניים שייכים באופן פורמלי למשרד המשפטים, הרי בפועל הם קשורים בטבורם למשרד לשירותי דת.
יש הרבה תהיות לגבי השותפות בין ימינה לבין מפלגות השמאל, והתהום האידיאולוגית הפעורה בין הצדדים. השר כהנא יוצר בסיס משותף ביניהם באחד הנושאים החשובים של זכויות הפרט בישראל
אחת הדוגמאות הבעייתיות של הפגיעה בזכויות אזרחים היא שאלת "פסולי החיתון". לפי חוק בתי הדין הרבניים יש איסור בישראל על נישואין בין בני דתות שונות וכן של כהן וגרושה, כהן וגיורת, בועלה של אישה נשואה וממזרים. החוק הזה מנוגד למגילת זכויות האדם של האו"ם שנחתמה ב-1948 על ידי 120 מדינות, כולל ישראל, שבה נקבע: "כל איש ואישה שהגיעו לפרקם, רשאים לבוא בברית הנישואין ולהקים משפחה, ללא הגבלה מטעמי גזע, אזרחות או דת".
לפי "גלובס", ב-2020 היו בישראל 9,000 זוגות שנחשבים פסולי חיתון ולא היו יכולים להינשא בארץ. בגלל הקורונה מרביתם לא יכלו לטוס לחו"ל ולממש את הזכות הבסיסית שלהם להקים משפחה. השר כהנא הודיע על כוונתו להתמודד עם האתגר הזה: "אני מאמין שכל אזרח במדינת ישראל צריך להיות מסוגל לממש את הזוגיות שלו באופן חוקי". הפתרון, לדבריו, הוא הקמת מערכת נישואין נפרדת למי שאינם מעוניינים להתחתן ברבנות.
התגובות של הפוליטיקאים החרדים לא אחרו לבוא. ח"כ משה אבוטבול (ש"ס) הגיב בנימוס בריטי מעודן המאפיין את אנשי המפלגות החרדיות מאז הקמת ממשלת בנט-לפיד: "הוא אולי מבין קצת בענייני מזג אוויר, כי היה טייס, אבל בנושאים התורניים הוא אפס מאופס". יו"ר יהדות התורה, ח"כ משה גפני, עוד אחד שמתקשה לשמור על שפה יפה בחודשים האחרונות, הוסיף: "מתן כהנא שם לו למטרה לרסק כל נושא של יהדות בישראל, כך שלא יישאר ממנה זכר, חס וחלילה".
כהנא הולך ומסתמן כרפורמטור חשוב בנושאי דת ומדינה בישראל. קודם לאמירה הזו הוא הודיע שבכוונתו לקדם שינוי במערך הכשרות שייתן מענה לתנאי העסקת משגיחי הכשרות, יצירת תחרות בין גופי הכשרות ויצירת סטנדרטים אחידים. המטרה היא לייעל את התחום הפרוץ הזה ולהוריד את ההוצאות של בעלי עסקים ואזרחים שמשתמשים בשירותים אלה.
בשיחה בפודקאסט עם בן דודו הרב חיים נבון הגדיר כהנא את עצמו כ"ימין שמרני אבל גם כליברל", וציין שאינו רואה סתירה בין שני המושגים. לדבריו: "אני רוצה לחתור לאמנה בין חילונים ודתיים שבמסגרתה היהדות תיראה יותר טוב ויהיה גם יותר חופש פרט. המדינה היא כלי שאנשים יוכלו לחיות בה, גם כשהם לא מסכימים האחד עם השני".
(צילום: משי בן עמי)
את התובנה הזו השיג, לדבריו, גם מן השירות בטייסת: "אני חושב ש-70% מהטייסים שם היו אנשי שמאל, והסתדרנו". גם בוויכוח שהיה לו עם המפלגות החרדיות בדיון בכנסת הוא הדגיש את נושא השירות הצבאי: "התפללתם אי פעם 18 בשכיבה במארב, ספוגים בגשם, רועדים מקור? לבשתם ציצית באימונים מפרכים גם כשזה הדבר הכי לא נוח בעולם? אכלתם שנים אוכל קר בכלים חד פעמיים כי חששתם שאולי יש בעיה בכשרות? התפללתם פעם לקב"ה לפני יציאה לקרב?".
ד''ר ברוך לשםבכך ייתכן שחשף את החשש של החרדים משירות צבאי לבניהם. אולי, כאשר ישכבו במארב לצד חיילים חילוניים, יעלו במוחם רעיונות כפירה שלפיהם יש למצוא מכנים משותפים ביניהם. משום כך הם נלחמים בכל כוחם בכהנא וכנגד הרפורמות שהוא מתכוון לבצע.
יש הרבה תהיות לגבי השותפות בין ימינה לבין מפלגות השמאל, והתהום האידיאולוגית הפעורה בין שני הצדדים בתחום המדיני. השר כהנא יוצר בסיס משותף ביניהם באחד הנושאים החשובים של זכויות הפרט בישראל. עוד סיבה טובה להצדקת הקמתה והמשך קיומה של ממשלת בנט-לפיד.
- ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
