לא לחינם מנסה ראש הממשלה לדחות/למסמס כל אפשרות להקים ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את נסיבות הכישלון הקולוסאלי של מדינת ישראל ב-7 באוקטובר. נתניהו, כמו כל מי שהיה קשור במערכת המדינית והביטחונית באותם ימים, מכיר היטב את ההתרעות, האזהרות, התחינות שהוצגו בפניו לעצור את "הרפורמה המשפטית", או ההפיכה, בגלל הקרע שהיא מייצרת בעם ובעקבותיו - התיאבון הגובר של אויבי ישראל לתקוף אותה.
ההתרעה למלחמה שהעביר ראש השב"כ רונן בר לנתניהו ביולי 2023, ונחשפה הבוקר ב"ידיעות אחרונות" אצל נדב איל, היא לא היחידה אך היא בין המבהילות שבהן. ראש השב"כ לא התריע בפני נתניהו על פיגוע או הסלמה ואפילו לא אינתיפאדה, אלא מלחמה של ממש נגד מדינת ישראל.
אמנם בר לא קבע את הזירה וגם לא את המועד, ועדיין, ראש ממשלה שטובת ישראל עומדת לנגד עיניו היה צריך לכנס מיד את ראשי מערכת הביטחון, לשמוע מהם את דעתם ולעצור את הניסיון לבטל את עילת הסבירות ובהמשך את מה שבסופו של דבר הוביל לסכנה הביטחונית הגדולה ביותר על מדינת ישראל - המשכה של הרפורמה המשפטית.
אלא שנתניהו לא טרח לכנס את אותם ראשי המערכת או לשמוע את דעתם, מהסיבה הפשוטה שהוא ידע שגם הם מחזיקים בהתרעות דומות - על סכנה ביטחונית ברורה ומיידית, סכנת מלחמה, אם יימשך הניסיון מבית היוצר של יריב לוין, לשנות את דמות הדמוקרטיה בישראל.
וכעת נתניהו מסתתר מאחורי האמירה "לא ידעתי, לא ראיתי, לא שמעתי". למרות העובדה שההתרעות הללו ממוסמכות ומתועדות. אף על פי שנחשפו אליהן בזמן אמת לא מעט אנשים, הוא ממשיך לטעון שאותם גורמים לא הזכירו את עזה. נכון, אבל הם הזכירו אפשרות של מלחמה. וגם אם לא היה מדובר בעזה, ראש הממשלה בגלל סכנת המלחמה היה חייב לעצור הכול ולהיערך למלחמה שכזו. במקום זאת הוא עסק בשימור הקואליציה שלו ובגחמות של יריב לוין. הוא עסק בהרס בית המשפט במקום בהרס של החמאס.
בכירי מערכת הביטחון בישראל כשלו בכך שלא התריעו על מלחמה בעזה ובוודאי על התאריך והשעה של ההתקפה של חמאס. הם מודעים לכך וקיבלו אחריות לכך. אחד מהם, ראש אמ"ן אהרון חליוה, כבר התפטר מתפקידו. אך לא ייתכן שהאיש שעמד בראש המערכת במשך כמעט 14 שנים, בתקופה שבהם התחלפו ראשי שב"כ, רמטכ"לים, ראשי אמ"ן ומי לא, הוא שטוען שאפילו לא ידע, לא שמע, לא ראה.
תומכיו ינסו לטשטש את העובדות והמציאות הקשה אך זו האמת: הוא זה ששחרר את יחיא סינוואר מהכלא ב-2011 בעסקת שליט, הוא ואף אחד אחר, אישר העברת מאות מיליוני דולרים לחמאס במזומן, והוא זה שסירב לחסל את סינוואר ומוחמד דף, פעם אחר פעם אחר פעם. ושוב.
לא ייתכן שהאיש שעמד בראש המערכת במשך כמעט 14 שנים, בתקופה שבהם התחלפו ראשי שב"כ, רמטכ"לים, ראשי אמ"ן ומי לא, הוא שטוען שאפילו לא ידע, לא שמע, לא ראה.
כל ראשי השב"כ מאז יורם כהן המליצו על "מבצע עריפה", כלומר חיסול של צמרת חמאס במועדים שונים ובהזדמנויות שונות. נתניהו לא קיבל את המלצתם. הוא העדיף ואף הצהיר על כך, שיש לחזק את חמאס ולהחליש את הרשות הפלסטינית. אז דבר אחד צריך לומר לזכותו. ב-7 באוקטובר 2023 גילינו שהמדיניות של נתניהו הצליחה.