במערכת המשפטית מעריכים ששני השלבים הקרובים ביישום המהפכה המשפטית יהיו סיום החקיקה בכנסת על ביטול עילת הסבירות בתוך חודש, ולאחר מכן שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים באופן שיאפשר את ביטול שיטת הסניוריטי בבחירת נשיא בית המשפט העליון, נציגי לשכת עורכי הדין יוצאו מהוועדה, ויבוטל הרוב החוסם של שופטי העליון בבחירת עמיתיהם.
יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, שמחה רוטמן, הבהיר אתמול ל-ynet שהמהפכה לא תיעצר עם חקיקת עילת הסבירות. "אנחנו נבחרנו כדי לקדם מדיניות ונקדם אותה באחריות ובמתינות. אני מקווה שבכנס הבא של הכנסת נקדם גם את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. ראש הממשלה התבטא בנושא הזה בצורה ברורה - הוועדה בהרכבה הנוכחי סיימה את חייה, אין לה זכות קיום", אמר רוטמן.
רוטמן: צמצום עילת הסבירות רוכך, האופוזיציה מתנהגת בבריונות
(צילום: אבי חי)
בנוגע לביטול עילת הסבירות, ההערכה היא שבשבוע הבא, לאחר שהחקיקה תעבור בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, ירוכך במקצת היקפו הגורף של הביטול. על פי הוראת ראש הממשלה בנימין נתניהו, עילת הסבירות לא תחול על ראשי ערים, שישארו נתונים לפיקוח שיפוטי. עם זאת, ההערכה היא שעוצמת המחאה החברתית עשויה לנגוס בהיקף החסינות שתוענק להחלטות הממשלה ולמינויי השרים. על פי המתווה הנוכחי, החלטות הממשלה על מדיניותה והחלטות שרים על מינויים יהנו מחסינות מפני פיקוח שיפוטי.
בטרם ביטול עילת הסבירות, בשבוע הקרוב יבחר נציג הקואליציה לוועדה לבחירת שופטים, לאחר בחירתה של נציגת האופוזיציה ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד). נציג הכנסת השני בוועדה חייב להתמנות על פי חוק, ולשר המשפטים יריב לוין, אשר נוטה כלל לא לכנס את הוועדה, אין אפשרות לעצור את המהלך.
לעומת זאת, נציג הממשלה השני בוועדה מלבד היו"ר - השר לוין - טרם נבחר. לכאורה, הממשלה יכולה לבחור את נציגה בכל ישיבה שבועית, שלא לומר גם בהצבעה טלפונית, אך העובדה שהנציג טרם נבחר טמונה בכך שלוין אינו מעוניין לכנס את הוועדה כל עוד הרכבה לא ישונה. לכן, בחירת נציג ממשלה שני תגרור לגיטימציה להקמת הוועדה, ולכך מתנגד השר לוין, שכבר הודיע כי כל עוד הרכב הוועדה לא ישתנה הוא לא יכנס אותה ולא יבחר אף שופט, לרבות שופטי מחוזי ושלום.
ההערכה היא שלאחר שעילת הסבירות תעבור - וראש הממשלה נתניהו יאמוד את הנזקים התדמיתיים שיגרמו למדינה בעקבות המחאה - במהלך פגרת הקיץ של הכנסת הוא יחל יחד עם לוין לעבד את הנוסחה שעל פיה יוגש תיקון לחוק יסוד שיישם את השינויים בהרכב הוועדה. גורמים בקואליציה מדברים בשלב זה על נוסחה שתראה שוויונית - למראית עין: מספר שווה של נציגי קואליציה ואופוזיציה, ובמקום נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה, הם יבחרו "אישי ציבור" ומשפטנים בכירים, שיבחרו על ידי הממשלה.
השר לוין אמר כמה פעמים שיש למצוא נוסחה שעל פיה הוועדה לבחירת שופטים תהיה מורכבת מייצוג שווה לנציגי קואליציה ולנציגי אופוזיציה, בלי זכות וטו לשופטים העליון .לוין מקוה שיהיה מנוף לחץ ציבורי על השופטים להגיע להסכמות ולפשרות על שינוי הרכב הוועדה, במקום שהשינוי ייכפה עליה. מקור בכיר בליכוד המקורב ללוין הסביר: "הוא סבור שלא הגיוני שכאשר הימין נמצא בשלטון, האופוזיציה והשופטים ימנעו ממנו למנות שופטים ואנחנו נידמה לאסקופה נדרסת".
לבסוף, בחודש אוקטובר הקרוב תסיים נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות את כהונתה כנשיאה וכשופטת. במועד סמוך תסיים גם השופטת ענת ברון את כהונתה. כל עוד לא תוקם הוועדה לבחירת שופטים, לא ניתן לדבר על בחירת שני שופטים שיקחו את מקומן. לכן בית המשפט העליון יתפקד בהרכב של 13 שופטים. בהתאם להתנגדותו הנושנה של השר לוין, לא ימונה לעליון השופט הותיק ביותר, יצחק עמית. לכן, מי שיכהן כנשיא בית המשפט העליון בפועל יהיה המשנה כיום, עוזי פוגלמן, שלו מוקנות כל הסמכויות של נשיא בית המשפט.
