מותו של פעיל הג'יהאד האסלאמי חאדר עדנאן לפנות בוקר (שלישי) בכלא הישראלי, הגיע דווקא אחרי שנרשמה דעיכה יחסית במתיחות שאפיינה את המערכת הפלסטינית בשבועות האחרונים בצל חודש הרמדאן וחגי ניסן. האירוע טוען את האווירה ברחוב הפלסטיני ומשמש תזכורת לגבי המציאות השברירית ובאשר לאפשרות שתתלקח בקלות ובמהירות הסלמה שתסחף את כל מוקדי הזירה (עזה, יהודה ושומרון וירושלים), ואף תקרין על הזירה הצפונית, כפי שאירע לפני כחודש.
עדנאן, בן 44 מהעיירה עראבה בצפון השומרון, מהווה סמל לנושא האסירים ברחוב הפלסטיני, אך אינו בעל מעמד של גיבור לאומי הזוכה לקונצנזוס ציבורי ופוליטי רחב. הוא צמח מתוך תא הסטודנטים של הג'יהאד האסלאמי באוניברסיטת ביר זית (הוא בוגר תואר ראשון במתמטיקה), ולאורך שנות פעילותו עסק בתפקידי הסברה. משקלו במישורים הפוליטי והצבאי היה מוגבל יחסית. הוא התפרסם בשביתות הרעב הרבות שניהל - הן בכלא הישראלי והן בזה של הרשות - על רקע מעצריו החוזרים ונשנים (14 במספר מאז 1998).
מותו המחיש את הזיקה ההדוקה שבין הזירות במערכת הפלסטינית. הוא גרר ירי רקטות נרחב מרצועת עזה - לרבות על ידי חמאס - וכן פיגוע ירי סמוך לישוב אבני חפץ שבשומרון שבו נפצע אזרח ישראלי. סביר שבטווח הקרוב, ובעיקר בעקבות תגובה ישראלית ברצועה, יבוצעו פעולות דומות ובעיקר שיגור רקטות או ניסיונות פיגוע על גדר הגבול שעלולות להביא לכדי הסלמה רחבה.
חמאס - בעל הבית הבלתי מעורער בעזה - אמנם חש צורך ולגיטימציה להשתתף בתגובה הצבאית על מות עדנאן, אולם לפי שעה נראה כי אינו מעוניין במערכה כוללת המאיימת על המחוות האזרחיות הרחבות שמהן הוא נהנה ומסייעות לו לבצר את שלטונו, ובראשן יציאת הפועלים לעבודה בישראל.
האירוע הבוקר מעלה מחדש לראש סדר היום הפלסטיני את נושא האסירים שזכה להד בשבועות האחרונים בעקבות הדיווחים שלפיהם השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, מתכנן להגביל את תנאי האסירים הביטחוניים. מות עדנאן עלול לגרור חקיינות מצד אסירים ועצירים מנהליים שתגביר את המתיחות בתוך בתי הכלא, וכמו בעבר להשפיע על האווירה ברחוב הפלסטיני.
זירת הנפילה בשדרות, אחר הצהריים
(צילום: רועי עידן)
למרות הנסיבות הסוערות שנוצרו, על ישראל למקד נכון את הקשב והעשייה שלה. הג'יהאד האסלאמי הוא אמנם יצרן בעיות ותיק, אך איננו האיום המשמעותי ביותר בזירה. התפקיד הזה שמור לחמאס שמזה שלוש שנים - במהלך חודשי רמדאן - מעצים את כוחו במערכת הפלסטינית: הוא מבסס את שלטונו בעזה ושבע רצון מהיחלשות זה של הרשות; הוא אוכף כללי משחק ובידול על ישראל שבמסגרתו מקודמים מהלכים אלימים בעיתוי ובזירות הנוחים לארגון (כפי שמומחש היטב בהסלמה הנוכחית); ומסופק מכך שהוא מצוי לתפיסתו ב"צד הנכון של ההיסטוריה" על רקע התחזקות איראן במזרח התיכון והיחלשות ארה"ב ובעלות בריתה.
ד"ר מיכאל מילשטייןרצוי שהתנהלות חמאס בהסלמה הנוכחית בכלל וביממה האחרונה בפרט תעורר חשיבה מחדש בישראל לגבי ההסדרה ברצועה, ותעודד חשיבה לגבי התניה או הגבלה של המחוות האזרחיות באם הארגון ינקוט גישה מתריסה של עידוד או ביצוע טרור, כפי שבוצע במהלך היום.
לצד היערכות מבצעית ומודיעינית לקראת החרפה בגל ההסלמה הביטחוני הנמשך מזה יותר משנה, מומלץ שיוקדשו גם זמן ומחשבה לגיבוש אסטרטגיה ארוכת טווח בנושא הפלסטיני. כמו סוגיות רבות אחרות, גם הנושא הזה נדחק מפאת המיקוד המוחלט של ישראל במשבר הפנימי שממשיך לספק לאויביה הזדמנויות אסטרטגיות ומאפשר להם להתחזק ולנקוט התרסה.
- ד"ר מיכאל מילשטיין הוא ראש הפורום ללימודים פלסטיניים באוניברסיטת תל אביב וחוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן
