4 צפייה בגלריה
הרמטכ"ל הרצי הלוי. הציב את "אנשים וצבא-חברה", לפני "איראן ורב-זירתיות"
(צילום: דובר צה"ל)
בזמן שבדרג המדיני עוצמים עיניים ודוהרים להמשך חקיקת המהפכה המשפטית, הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי מציב את משבר כוח האדם המסלים בצה"ל בראש סדר העדיפות לתוכנית הרב שנתית (תר"ש) החדשה "מעלות" - לא פחות ממלחמה כוללת ומניעת הסלמות ביהודה ושומרון ובעזה.
בשקט-בשקט, ומתחת לרדאר, פרסם הרמטכ"ל בשבוע שעבר את עיקרי התר"ש החדשה, שתצא לדרך באופן מעשי בחודשים הקרובים. הסעיף הראשון מוגדר "אנשים וצבא-חברה", ואחריו, כמספר שתיים, "איראן ורב-זירתיות". לאחר מכן, בסעיפים שלוש וארבע, מוצגים הנדבכים הבאים שיטופלו – "יכולות התמרון והגנת הגבולות" ו"שיפור התרבות המבצעית הארגונית".
בצבא מבהירים אמנם כי לא מדובר בטיפול במשבר כוח האדם על חשבון הסוגיה האיראנית והחשש המתקרב ממלחמה מכל הזירות במקביל, אך כן מדובר, לכל הפחות, בסדר עדיפות גבוה מאוד - ובוודאי חריג בהשוואה לכל טיפול שהעניקו הרמטכ"לים בעבר לסוגיה שנחשבה "רכה".
מדובר באיום פנימי מתפתח על צה"ל שהולך ומפורר אותו מבפנים, מחליש אותו ומפרק את האמון שעליו צה"ל מתבסס כצבא העם, מכל כיוון אפשרי - בין חלקים בעם לצבא, בין משרתים בתפקידי מפתח כטייסים וקציני מבצעים במיל' לדרג הצבאי הבכיר ולקבינט, בין מלש"בים והוריהם למערכת הצבאית ולמשטר החדש שמתהווה לנגד עיניהם, ואפילו בין "ירוקים" ל"כחולים".
סאל ד', בכיר בחיל האוויר: "אני אחד מ-160 שהודיעו על הפסקת התנדבותם, בעקבות המעבר בקריאה ראשונה של החוק לביטול עילת הסבירות"
צה"ל נכנס לסערת המהפכה המשפטית בחודשים האחרונים כשהוא נשען על שוקת שבורה גם כך מבחינת כוח האדם, בכל מערך. רבים וטובים מאנשי הקבע במערכים הקרביים והטכנולוגיים עזבו את המערכת מחוסר יכולת להתקיים כלכלית כאיש צבא בתקופה שבה יוקר המחיה עולה; בחטיבות המילואים הורגשה ירידה של עשרות אחוזים במתייצבים לאור עומסים חריגים בזימונים לתעסוקות מבצעיות באיו"ש בשל ההסלמה הביטחונית והפקרת קו התפר, לצד תחושה הולכת וגדלה של "פראייריות"; והמוטיבציה לשירות קרבי, בעיקר בגדודים, נמצאת בדעיכה עקבית בקרב הנוער, שמעדיף שירות משמעותי אך תועלתני לעתידם ביחידות כ-8200 או הסייבר, ומודע גם לקלות שבה ניתן להוציא פטור משירות ולהתחיל את החיים בגיל 18 ללא שירות בצה"ל.
לכל אלו הצטרפה לאחרונה גם אי-התייצבותם של מאות טייסים וקצינים במילואים, בתפקידים הקריטיים ביותר. מאחר שבדרג המדיני מתעלמים מהמשמעויות ורוב השרים מסרבים לשמוע את האלופים שמתריעים בפתח, בצה"ל מתקשים לתרגם לציבור את המחירים שישראל תשלם במלחמה הקרובה בצפון ובעזה אם תתייצב לה עם צבא בינוני - אלפי אזרחים וחיילים הרוגים ולא "רק" מאות, אלפי אתרי הרס במרכזי הערים ולא בכמות שניתן יהיה להכיל, ונזקים בעשרות עד מאות מיליארדי שקלים לכלכלה, שייקח שנים לשקם.
(צילום: אסף חן)
"ניתן לקיים כל תרגיל, וכל אימון, גם אלו הקרובים בספטמבר ובאוקטובר, ולקרוא מהבית לאנשים בינוניים וחלשים שימלאו את השורות במפקדות של החטיבות, במטה של חיל הים, בשייטות ובצוללות, וביחידות הכי מבריקות באמ"ן. אפשר לגמרי לחיות עם השקר הזה, לסמן 'וי' ולטמון את הראש בחול. אבל אלו יהיו אימונים חלולים, עם 70-60 אחוזים מהאנשים במקרה הטוב, כשירות ברמה נמוכה וצבא מוחלש, כפי שהוא כבר החל להיות היום", אומרים קצינים במילואים.
לדבריהם, "בדרג המדיני משוכנעים בזחיחותם שאם תפרוץ מחר במלחמה אז כל מי שהפסיק לבוא יתייצב מיד. אבל לא, אנשים כבר שואלים את עצמם - לאיזה מלחמה אגיע? להסלמה רבתי באיו"ש? לשיגורים מלבנון? קרוב לגבול או רחוק מהבית שלי?".
הודעת הקצינים על אי-התייצבות
(צילום: עידו ארז )
הרמטכ"ל מצידו מודע היטב לסכנה שישראל יוצרת בעצמה לביטחונו האישי של כל אזרח, ושם את הז'יטונים שלו בתר"ש על מזעור הנזקים ועצירת בריחת הכוחות והמוחות מצה"ל. צוותים מיוחדים שמינה לסוגיה יגבשו בחודש הקרוב תוכניות חירום שייפרסו על כל ארבע השנים הקרובות, וחלקן ייצאו לדרך כבר בעוד כמה שבועות, לפי קווי המתאר שיפורטו כאן.
ממלכתיות צה"ל כמעוז אחרון
בסעיף זה מדובר על מאמצים לשימור רוח צה"ל וחיזוקה, הגנה אקטיבית על ערכי הצבא ובדגש על ביצור הממלכתיות כערך עליון מול ניסיונות פוליטיים לקעקע ערכים אלו, להחדיר שנאה ופילוג בין חיילים ממערכים שונים אלו, ולהסית נגד משרתים ואנשי קבע - ולא רק נגד טייסים.
בצבא "יילחמו" על כל ערך מאחד, תוך מדיניות קשוחה של הרמטכ"ל הלוי לשקף לציבור ולמקבלי ההחלטות את תמונת המצב העדכנית והאמינה ביותר בנוגע לנזקים שנגרמים לכשירות וללכידות הצבא. תועלה דרישה עקבית מכלל המשרתים לא להתבטא בנושאים פוליטיים, ומאנשי המילואים לא להשתמש בשירותם ככלי לקידום מטרות אידיאולוגיות שאינן ביטחוניות – מוצדקות בעיניהם ככל שיראו. כל אלו, תחת שימור קפדני של אמינות צה"ל בהודעותיו ומסריו לציבור.
הרמטכ"ל הלוי יודע היטב, גם אם מבטא זאת בימים אלו במילים יפות, שצה"ל הפך למעוז הממלכתיות האחרון שעוד מאחד איכשהו בין חלקים בעם. לכן הוא ביקש מאנשיו לשים את כל יהבם על שמירת הצבא כחף מכל פלישה פוליטית.
מוטיבציה בדעיכה והגנה על מודל "צבא העם"
כדי לבלום את הירידה במוטיבציה תוכפל נוכחות קצינים ולוחמים מול בני הנוער, בתיכונים ובתנועות, יוגדל מספר שיחות עידוד הגיוס ברשויות המקומיות שבהן המוטיבציה נמוכה לשירות, ויחוזק הקשר הישיר של הצבא עם ההורים, עוד לפני מועד הגיוס.
אף שנקודתית צה"ל דיווח על עלייה במוטיבציה לשריון ולתצפיתניות בגיוסי הימים האחרונים, ברמת המאקרו קיים חשש ממשי בצבא שהפגיעה במוטיבציה לשרת תגיע גם מקיבוע ההשתמטות ההמונית של החרדים משירות, בחוק גיוס חדש שדורשות המפלגות החרדיות לחוקק עם פתיחת מושב החורף בנובמבר.
בצה"ל הבהירו, בינתיים בנימוס, שצה"ל קורא לגייס ולשלב בשורותיו את כל אוכלוסיות העם, לרבות צעירים חרדים, וממשיך לפתח עבורם מסלולים ייעודיים לכך, גם אם המספרים עדיין קטנים. אם חוק השתמטות החרדים משירות יעבור בגרסתו הקיצונית, ללא יכולת פיקוח של בג"ץ, בצה"ל חוששים ממשית מהפיכתו, רשמית, לצבא "חצי עם", ללא סיכוי לפחות למראית עין של שילוב אוכלוסיות שאינן חילוניות או דתיות. לכן ההצלחות של שילוב חרדים בצה"ל ובהמשך בשוק העבודה ימונפו, וכך גם צירי ההידברות של הקצינים עם הרבנים שתומכים בשירות חרדים.
"העמדה הערכית של צה"ל לא השתנתה – גיוס חובה לכולם, כאשר מודל צבא העם וחוק גיוס חובה הוא מקור העוצמה", נאמר ככותרת בכל דיון שכבר מתכנס לגבש את התר"ש החדשה. "הרחבת מעגל ההשתתפות בחברה הישראלית חייב להישמר כעיקרון מנחה, ואנו דבקים בעיקרון גיוס לכולם – ולא מוותרים על גיוס חרדים לצה"ל".
אנשי הקבע וחיילי החובה: יותר כסף, פחות ערכים
צה"ל צפוי לגבש בקרוב באופן סופי את מודל השירות הדיפרנציאלי, שיקצר את תקופת שירות החובה לרוב המשרתים, ולאלו שבתפקידים משמעותיים במערכים הקרביים והטכנולוגיים יעניק תקופת שירות אחרונה בתשלום כמעט כמו של איש קבע.
גם שכר אנשי הקבע ישופר, באופן מדורג, עם מודל פנסיה חדש, גמיש ופרסונלי יותר, בהסכמה נדירה שהושגה עם משרד האוצר. יחד עם זאת, התאמות ושדרוגים אלו לא צפויים "להחזיק" לדעת צה"ל מול משבר כוח האדם המעמיק. אף שבצה"ל מסרבים לכרוך הטבות כלכליות גדולות בהרבה עם הסכמה לחוק השתמטות החרדים משירות, השר הממונה יואב גלנט בהחלט עושה זאת בימים האחרונים, כתנאי להסכמתו בתמיכה בחוק הגיוס החדש שדורשות המפלגות החרדיות.
מדובר בכשישה מיליארד שקלים שיגדילו דרמטית את התמורה שכל חייל ואיש קבע מקבל, אבל לא בכדי בצה"ל חוששים שמהלך זה ישחית ערכי שירות כמו ציונות, שליחות והגנה על המולדת כתפיסה, ולא מתוך מרדף אחרי עוד כסף. שני הווקטורים שמובילים משבר זה על סף התנגשות זה בזה, וצוותי תכנון התר"ש שיושבים על המדוכה עוסקים בשאלה כיצד ניתן לרבע את המעגל. הם בוחנים כיצד ניתן להגדיל דרמטית את התמורה שכל משרת, בדגש על לוחמים, מקבל מהמדינה בסל הטבות גם לאחר שחרורו - ומצד שני לא לצייר זאת כדמי שתיקה או כניעה שיהוו ויתור סופי על ערך השוויון בנטל.
מערך המילואים: משבר אמון רב-זירתי
אחוזים בודדים בציבור לוקחים חלק בשירות המילואים, שספג ירידה באחוזי ההתייצבות הרבה לפני המהלך הדרמטי של מאות הטייסים והקצינים במיל' נגד ההפיכה המשפטית. בגדודי החי"ר, השריון וההנדסה במיל' דיווחו מפקדים רבים בשנתיים האחרונות על הגעה ל-60 עד 70 אחוזי התייצבות במקרה הטוב, בעיקר לאור ההכבדה על בני 25 עד 40, שנאלצים לעזוב את חייהם למשך כחודש של תעסוקות מבצעיות באיו"ש, לעיתים בהתראה קצרה ואף פעמיים בתוך פחות משנה.
שר הביטחון השיק לאחרונה תוכנית הטבות למילואימניקים בשווי של מאות עד אלפי שקלים בודדים למשרת בשנה, במה שנראה לרבים כמעט מדי ומאוחר מדי, בטח בהשוואה לדרישות שהעלו מג"דים ומח"טים במילואים לאור שלל הבעיות בקיום משפחה וחיים סטודנטיאלים, שהוצפו מהשטח על ידי פקודיהם.
מערך המילואים, שעליו יתבסס צה"ל במלחמה רב-זירתית, נמצא כיום באחד מרגעי השפל שלו. דווקא בימים שבהם יש יותר משאבים, ציוד טוב וקצת יותר זימונים למילואים לכוחות היבשה, הולך ונפער משבר אמון רב-זרועי. רבים מלוחמי היבשה רואים במעשי חבריהם בחיל האוויר כבגידה; מח"טים ומג"דים במיל' שמתנגדים למהפכה המשפטית ורוצים להפסיק לשרת חוששים לעשות זאת מהפחד שמרבית פקודיהם יעזבו את הגדוד באותו הרגע, וטייסים מנוסים לצד קציני מבצעים במיל' חושדים שהחלטות נתניהו וגלנט על מבצעים ותקיפות קרובים יתקבלו משיקולים זרים וממניעים פוליטיים.
לכך בדיוק מתכוון הרמטכ"ל הלוי בקביעתו שמשבר הלכידות מסוכן אף יותר מהפגיעה בכשירות הצבא למלחמה. לכן הלוי דורש מכל המפקדים, בעיקר במילואים, לנהל שיחות שוטפות עם המשרתים, להציף בעיות ולקיים אירועי לכידות ביחידות, שיתכן וימוסדו למהלכים קבועים במסגרת התר"ש החדשה. יחד עם זאת, בצה"ל יש תמימות דעים: לבד, במטה הכללי לא יצליחו לעולם לתקן את הנזקים שנגרמים לצה"ל ופוגעים ביכולתו להגן על המדינה, ולא משנה כמה תקציבים יועברו ואמצעי לחימה ירכשו.
