מליאת הכנסת אישרה בצהריים (רביעי) בקריאה טרומית שורת הצעות חוק פרטיות, שחלקן יקודמו על-ידי הקואליציה בהליך מהיר, על-אף שהן מעוררות סערה ציבורית. אחת מהן היא ההצעה של חברי הכנסת עמית הלוי וחנוך מילביצקי מהליכוד, המבקשת להעניק חסינות מהעמדה לדין למי שמדליף מידע סודי לראש הממשלה. הצעה נוספת שאושרה, של ח"כ טלי גוטליב מהליכוד, מציעה להעניק חסינות לחברי כנסת מפני חקירה פלילית ותביעות אזרחיות.
אמסלם ולפיד במליאה
(צילום: ערוץ הכנסת)
ההצעה, המקודמת על ידי הקואליציה, אושרה ברוב של 59 ח"כים שהצביעו בעד מול 52 נגד. הצעת החוק נולדה בעקבות "פרשת המסמכים הסודיים" ונועדה להגן על הדובר במשרד ראש הממשלה אלי פלדשטיין, המואשם בגין עבירות של מסירת ידיעה סודית שכוונתה לפגוע בביטחון המדינה, עבירה שדינה עד מאסר עולם, החזקת ידיעה סודית ושיבוש הליכי משפט. לפי ההצעה, הוראות חוק השיפוט הצבאי על מסירת מידע לא יחולו על מידע שנמסר בחוסר רשות לראש הממשלה ולשר הביטחון.
ח"כ חנוך מילביצקי, מגיש ההצעה, טען כי "אין מסמך שיכול להתקיים במציאות של מערכת הביטחון הישראלית שצריך או ראוי להסתיר אותו מראש הממשלה או שר הביטחון. זו לא המצאה שלי, זה משהו שקבעו כבר בוועדת אגרנט. אנחנו רואים שגם אחרי 7.10 יש חשש שיש כאלו (ממערכת הביטחון - ס"ח) שמחליטים איזה מידע הם מעבירים הלאה ואיזה מידע לא. במידה שיש אדם, חייל או אזרח, שחושב שחשוב שהדרג המדיני ייחשף לאותו מידע, אסור שהוא שהוא יפחד לקחת את אותו מידע ולהעביר אותו לשר הביטחון או ראש הממשלה. אסור שזה יקרה".
סערה פרצה כאשר חברי כנסת מהאופוזיציה הפריעו בקריאות ביניים להצגת הצעת החוק. ח"כ שרון ניר טענה כי "ראש הממשלה כבר היום יכול לקבל גישה לכל מידע שהוא ירצה". מילביצקי, שהמשיך את הדיון למרות ההפרעות, תקף בחריפות את התנגדות המערכת להעברת מידע לדרג המדיני. "ברור לנו שאלה שמתנגדים להצעת החוק, רוצים שהמידע לא יעבור לדרג המדיני. אנחנו בתקופה חשוכה במדינת ישראל, הדמוקרטיה שלנו תחת מתקפה של דרג פקידותי שחושב שראוי להסתיר מידע מדרג מדיני".
השר דודי אמסלם הציג את עמדת הממשלה בנוגע להצעת החוק ופנה ליו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ: "היית רמטכ"ל, אז אני פונה אליך - קרה לנו אירוע, היה מסמך שלא הגיע לראש הממשלה. לדעת ראשי הביטחון מסמך חשוב לא היה צריך להיות מועבר", טען. "ראש הממשלה הוא אחראי על כל המידעים, הוא אמור לראות הכל ולהחליט מה הוא מידע חסוי ומה לא. התפקיד של שב"כ וצה"ל הוא לאסוף את המידע ולהמליץ למקבלי ההחלטות איך לפעול - ראש הממשלה צריך להיות חשוף למידע ולקבל החלטה".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד הציג את התנגדות האופוזיציה ואמר טרם ההצבעה: "הצעת החוק זכתה בטעות גמורה לכינוי 'חוק פלדשטיין', אבל עורך דינו הודיע שראש הממשלה ויונתן אוריך קיבלו את המסמך כבר בספטמבר והחזיקו אותו עד שהדליפו ל'בילד'. אז כל תשע הדקות של ההתמסכנות של ראש הממשלה בסרטון שלו היו שקר מוחלט. הוא ידע על המסמך. האם יש אכיפה בררנית יותר מזה? שאוריך וראש הממשלה לא נמצאים בחדר החקירות שהדליפו מידע סודי לעיתון גרמני, על מסמך שהצנזורה פסלה. זו הצעת חוק כל כך איומה וגרועה, שמפתיע שאתם מגישים אותה - אלא אם הגעתם למסקנה שאתם הולכים להפסיד בבחירות הבאות ואתם רוצים למרר את חייו של ראש הממשלה הבא.
"אתם רוצים שכל נגד יעביר מידע לראש הממשלה? הרי ראש הממשלה, האומנות שלו זה שהוא 'לא ידע כלום'. תקשיבו לאיש - הוא לא רוצה לדעת. הרי לא היה מדליף יותר גדול מראש הממשלה, אני ישבתי איתו בקבינטים. כל החוק הזה הוא בושה אחת גדולה של ממשלה שלא מצליחה לשים שום דבר על השולחן שנוגע לטובתם של אזרחי ישראל".
יו"ר המחנה הממלכתי גנץ אמר כי "בזמן מלחמה בשבע חזיתות, מצאתם את החזית השמינית - צה"ל וארגוני הביטחון. החלטתם לשבור את שרשרת הפיקוד בצה"ל". ח"כ מילביצקי התפרץ לדבריו ואמר: "לא פוגעים בשרשרת הפיקוד". גנץ השיב לו: "שב בשקט, את כל הדברים שלך ישבתי ושמעתי. ראש הממשלה יכול להשיג כל מסמך שהוא רוצה, יש לו נגישות לחומרים. אני כרמטכ"ל ושר ביטחון יודע את זה, אז אל תבלבלו את המוח!".
הצעת החוק המעניקה חסינות לחברי כנסת מפני חקירה פלילית ותביעות אזרחיות עברה ברוב של 57 בעד מול 53 שהצביעו נגד. השר זאב אלקין ושרן השכל מהימין הממלכתי הצביעו נגד. שר החוץ גדעון סער, שהתנגד להצעת החוק, אינו בארץ לכן לא השתתף בהצבעה.
ההצעה הייתה צריכה לעלות להצבעה במליאה כבר בשבוע שעבר, אך בשל התנגדות הימין הממלכתי הוחלט לדחות את ההצבעה. ח"כ גוטליב ביקשה בכל זאת להציג את הצעת החוק, ונדרשה על ידי היועצת המשפטית לכנסת להקריא גילוי נאות, מכיוון שבעניינה מתקיימת חקירה והוגשו נגדה תביעות דיבה בעקבות סערת הפצת תיאוריות הקונספירציה הנוגעות לשקמה ברסלר ולבן זוגה.
לפי ההצעה, רק אם הכנסת תצביע ברוב של 90 ח"כים כי המעשה שבגינו התבקשה החקירה או הוגשה התביעה לא נעשה בעת מילוי תפקידו של חבר הכנסת, תתאפשר הסרת חסינותו ופתיחה בחקירה פלילית. במקרה של היעדר רוב של 90 ח"כים, למעשה לא יתאפשר לנהל הליך אזרחי נגד חברי הכנסת.
הצעת חוק נוספת שעברה בקריאה טרומית, של חברת הכנסת לימור סון הר-מלך, קובעת כי הפרדה מגדרית באקדמיה לא תיחשב להפליה אסורה. 55 ח"כים הצביעו בעד ו-45 התנגדו. לפי חוות הדעת של עו"ד ענת טהון אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות במכון הישראלי לדמוקרטיה, ועו"ד ספיר פז מהמרכז במכון, "ההצעה תוביל לפגיעה לא מידתית בזכויות ובראשן בזכות לשוויון, עומדת בסתירה לחקיקה ולהחלטות הממשלה לביעור התופעה של הדרת נשים מהמרחב הציבורי ומנוגדת לאתוס של ההשכלה הגבוהה. מעבר לקשיים, התרת הפרדה מגדרית באקדמיה תוביל למדרון חלקלק של הפרדה מגדרית בתחומי חיים נוספים בישראל".
בערב יתקיים במליאה גם דיון "דחוף" על הדחת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, תחת הכותרת "חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה ליועמ"שית המונעים שיתוף פעולה יעיל". את ההצעה הגיש ח"כ אביחי בוארון מהליכוד עם חברי הכנסת אוהד טל מהציונות הדתית, יצחק פינדרוס מיהדות התורה ולימור סון הר מלך מעוצמה יהודית.
שר המשפטים יריב לוין יידרש להשיב במליאה לשאלה מדוע הממשלה לא פועלת להעברת בהרב-מיארה מתפקידה, בטענה שהיא מונעת מהשרים את מימוש מדיניותם כפי שהתחייבו לציבור. בתום הדיון תתקיים הצבעה, אך לא תהיה לה כל השפעה על הדחתה של היועמ"שית, ומטרתה היא בעיקר רצונם של חברי כנסת בקואליציה לעודד את הממשלה לפטרה.
