ראש הממשלה בנימין נתניהו זימן קצינים בכירים במשטרה לריאיון בלשכתו אחרי החגים. הזימון נעשה ללא תיאום עם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, כשנתניהו צפוי לשוחח עם הקצינים על מועמדותם לתפקיד המפכ"ל. כך נודע ל-ynet.
מדובר בצעד חריג ולא ברור, מאחר שעד עתה בן גביר עצמו - שבסמכותו למנות את המפכ"ל - לא ראיין את המועמדים. בינתיים, גורמים בכירים במערכת אכיפת החוק סבורים גם שאופציית השנה הרביעית למפכ"ל יעקב שבתאי עדיין נמצאת על הפרק.
ההערכה היא שנתניהו אינו רשאי לזמן את הקצינים, שכן ניגוד העניינים שעליו חתם עם היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט בשל המשפט המתנהל נגדו, לא מאפשר לו להיות מעורב בבחירתם של אוכפי החוק הבכירים במדינה. כזכור, בהמשך להנחיית בית המשפט העליון שאישר את האפשרות שנתניהו יוכל להיבחר כראש ממשלה, נאמר במפורש כי הדבר מותנה בעריכת הסכם ניגוד עניינים לגבי הנושאים שבהם נתניהו לא יכול לטפל. אף שאת הנוסח הראשון של ההסדר נתניהו סירב לקבל, נוסח נוסף אושר בהמשך על ידי בית המשפט העליון – ונתניהו הכיר בו.
לשכתו של נתניהו הכחישה את הפרטים, ומסרה כי הם "שקריים לחלוטין. ראש הממשלה לא פגש אף מועמד ולא יפגוש אף מועמד למפכ"לות. צר לנו שהרצון ליצור ידיעות שקריות גובר על הרצון לדווח אמת לציבור". מנגד, גורמים בממשלה אישרו בשיחה עם ynet כי אכן קצינים בכירים בהווה ולשעבר במשטרה זומנו ללשכת ראש הממשלה, וטענו כי נתניהו ביקש לשמוע את עמדתם בנוגע לטיפול בפשיעה בחברה הערבית.
2 צפייה בגלריה
המועמדים למפכ"לות. סופר, פלד, ידיד והלוי
(צילום: דוברות המשטרה, רפי קוץ, יואב דודקביץ')
אפשרות נוספת היא שהמפכ"ל הבא יהיה קצין לשעבר שפרש מהמשטרה וכעת ישוב למטה הארצי ללשכת המפכ"ל. אחד השמות שעולים שוב ושוב בהקשר זה הוא ניצב בדימוס יורם הלוי, שבתפקידו האחרון היה מפקד מחוז ירושלים. הלוי נחשב לקצין מנוסה ומקצועי שפיקד על כמה מחוזות במשטרה, אך הכרזה על מינויו עשויה להיתקל בקשיים משפטיים. גם ניצב דורון ידיד, מפקד מחוז ירושלים לשעבר שפרש מהמשטרה לאחר שלא נבחר לתפקיד המפכ"ל, הוא אפשרות סבירה.
איך ממנים מפכ"ל משטרה?
את המועמד לתפקיד מפכ"ל המשטרה מאתר השר לביטחון לאומי, והוא מברר מול היועצת המשפטית לממשלה אם יש בעיה פלילית או בעיה של ניגוד עניינים בתפקודו עד כה. לאחר מכן מוגש המועמד אל הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים בשירות המדינה.
בניגוד לוועדת האיתור, הוועדה הזאת לא בודקת את כשירות המועמד או התאמתו לתפקיד, ומטרתה היא "להבטיח את טוהר המידות, ובין השאר כי לא ייעשו מינויים לא ראויים מסיבות כגון זיקה אישית, זיקה עסקית או זיקה פוליטית לגורמים בממשלה".
ההמלצה של הוועדה אינה מחייבת את הממשלה לקבל את עמדתה בנוגע למועמד, אבל בג"ץ כבר קבע בעבר שעבודת הוועדה היא "שלב מהותי בהליך המינוי" וכי יש צורך בטעמים מיוחדים ונסיבות חריגות כדי לסטות מחוות הדעת שלה.
