בג"ץ אישר לראשונה הריסת בית מחבל שפצע בפיגוע שוטר באורח אנוש ושוטר נוסף באורח קל, ברוב של שני שופטי עליון - דוד מינץ ויוסף אלרון - נגד דעתו של השופט יצחק עמית שביקש להוציא קודם כל צו על תנאי ולדון "בשאלות ראויות בנושא בבחינה נוספת". בעבר אומנם נאטם חדר מחבל במקרה של פציעת קורבן, אך לראשונה כאמור מאושרת הריסת בית.
2 צפייה בגלריה
העתירה נדחתה ברוב של שניים מול אחד. מימין: אלרון, עמית ומינץ
(צילום: מתוך אתר הרשות השופטת)
ב-12 באוקטובר 2023 ביצע המחבל חאלד אל-מוחתסב (21) פיגוע בסמוך לתחנת משטרת שלם בעיר העתיקה בירושלים. כתוצאה מהפיגוע נפצע שוטר אחד באורח אנוש, ושוטר נוסף באורח קל. המפגע נוטרל בסמוך לזירת הפיגוע על ידי שוטרים ששהו במקום. עתירה הוגשה על ידי בני משפחתו של המחבל נגד הריסת הבית.
אביו, אמו ושני אחיו של המחבל עתרו נגד צו החרמה והריסה שהוציא מפקד פיקוד העורף. מדובר בדירה בתוך מבנה בן שלוש קומות בשכונת בית חנינא בירושלים, שבה התגוררו המחבל ובני משפחתו. הם טענו כי הריסת הבית אינה מידתית ומהווה ענישה קולקטיבית אסורה של בני משפחה שלא היו מעורבים בפגוע, והזהירו מנזק לדירות סמוכות.
מפקד פיקוד העורף ושר הביטחון בתגובתם עמדו על הצורך באפקטיביות ההרתעה ועל האינטרס הביטחוני המוגבר העומד בבסיס הצורך בהרתעתם של מפגעים נוספים, במיוחד בעת האחרונה. הם התייחסו לחומרת הפיגוע, שבוצע באמצעות כלי יריה וגרם לחבלה אנושה שכמעט הביאה לאובדן חיים.
השופט מינץ אמר כי "הגעתי לכלל מסקנה כי אין עילה להתערבותנו בהחלטה להפעיל את הסמכות מכוח התקנה. המציאות הקשה והמורכבת של ימים אלו, ורמת הסיכון הגבוהה שנאלצת מדינה ישראל להתמודד עימה - בימי שגרה ככלל ועל אחת כמה וכמה בימי מלחמה - מחייבת יצירת הרתעה ממשית מפני ביצוע מעשי טרור נוספים".
השופט עמית, שכאמור התנגד להריסה, מסר כי "על המפקד הצבאי להפעיל את שיקול דעתו בכל מקרה ומקרה באופן מושכל וזהיר, תוך שהוא לוקח בחשבון את כלל השיקולים. זהירות זו התבטאה בין השאר בכך שהמפקד הצבאי הגביל את השימוש בתקנה 119 בכך שהפיגוע הסתיים בנטילת חיי אדם. לו דעתי תישמע, נוציא צו על תנאי בשאלה אם יש מקום לנקוט כאן בצעד של הריסה. הוצאת צו על תנאי מבטאת את העובדה שהמקרה מושא העתירה מעורר שאלות הראויות לבחינה נוספת".
לסיכום אמר השופט אלרון, שהסכים עם מינץ, כי "שאלתי את גורמי הביטחון אם קיימת אפשרות להשיג את ההרתעה הנדרשת באמצעים מתונים יותר. הם עמדו על כך שאמצעי זה אינו מספק, ונימוקיהם משכנעים. את הסוגיה שלפנינו יש לבחון בנסיבות כל מקרה ומקרה, על בסיס עמדת גורמי הביטחון. שיקולים אלו הם שמובילים אותי במקרה דנן למסקנתי כי אין עילה להתערבותנו. לפיכך, יש לדחות את העתירה".
