ביום ראשון הקרוב, כ"ח באייר, תלבש ירושלים חג ותציין 55 שנה לשחרור העיר מידי השלטון הירדני. משעות הבוקר תתמלא הבירה בחוגגים שיבואו לחגוג עם ירושלים ביום חגה. בין הטקסים הרשמיים, ההופעות והחגיגות, בולטת כמדי שנה צעדת ריקוד הדגלים המסורתית.
הצעדה תחל בשעה 16:00 בגן סאקר, תעבור במספר במות במרכז העיר, דרך שערי העיר העתיקה – כולל שער שכם – ועד לכותל המערבי, שם תתקיים עצרת בהשתתפות אישי ציבור.
בשנה שעברה נקטעה הצעדה המסורתית על ידי אזעקה שנשמעה ברחובות ירושלים, לאחר שחמאס שיגר רקטות לעבר ישראל, מה שהיה יריית הפתיחה של מבצע שומר החומות.
אחרי שבשנה שעברה נאסר מעבר הצעדה בשער שכם, השנה הודיע השר לביטחון פנים עמר בר-לב שהצעדה תשוב לעבור בשער שכם וברחוב הגיא, כמו בשנים הקודמות. החלטתו של בר-לב גררה תגובות רבות, וכפי שפורסם ב-ynet, גורמים אמריקנים הציעו לישראל לשקול מחדש את מסלול הצעדה. הצעה שנענתה בסירוב.
לקראת חגיגות יום ירושלים וצעדת ריקוד הדגלים הודיעה המשטרה על תגבור הכוחות בירושלים ובשער שכם. עוד לפני החגיגות הורה המפכ"ל קובי שבתאי על העלאת הכוננות בירושלים ובערים המעורבות לכוננות הגבוהה ביותר. כ-3,000 שוטרים יאבטחו את ריקוד הדגלים במרכז ירושלים, ומערך המילואים של מג"ב נכנס לכוננות מידית.
מערכת החינוך הישראלית נמצאת בשפל חסר תקדים. מעמד המורים נשחק, עשרות אלפי מורים נטשו את המקצוע בשנים האחרונות בזמן שהצורך במורים חדשים עלה באלפים. בימים אלה מנהלים ארגוני המורים מאבק חריף נגד משרדי החינוך והאוצר, כל אחד מהארגונים הכריז בנפרד על סכסוך עבודה.
כל ארגון מנהל את המאבק סביב דרישות שונות שרלוונטיות לו, אבל המטרה זהה – ושניהם מאמינים שהיענות לתביעותיהם מהווה מרכיב מרכזי בחיזוק מעמד המורה.
הסתדרות המורים, בראשות יפה בן דוד, המתינה בסבלנות שנתיים לפתיחת המשא ומתן על שכר המורים בבתי הספר היסודיים. העיכוב נכפה עליה בשל ארבע מערכות בחירות ומגפת הקורונה, אך ההסתדרות ערוכה למאבק קשה.
ביום שני יסתיימו 15 ימי הצינון מרגע ההכרזה של הסתדרות המורים על סכסוך עבודה, ימים שבסיומם ניתן לפתוח בשביתה או בצעדים ארגוניים. אלפי מורים צפויים להגיע באותו היום אל רחבת מוזיאון תל אביב ולהפגין בדרישה להעלאת שכרם. הלימודים באותו היום יסתיימו בשעה 13:00, כולל בחינוך המיוחד.
הסתדרות המורים דורשת להעלות את שכר המורה התחיל ל-10 אלף שקלים, וכן להעלות את שכר המורים הוותיקים באופן משמעותי. לפי בן דוד, במשרד האוצר מוכנים להעלות את שכר המורים המתחילים ל-8,200 שקלים ועלייה "זניחה" למורים הוותיקים.
בארגון המורים העל יסודיים, בראשות רן ארז, כבר הכריזו על עיצומים והורו למורים לא להשתתף בטקסי סיום ומסיבות, לא להזין ציונים, ולנתק כל מגע עם משרד החינוך – ובמיוחד לא להשתתף בהשתלמויות וכנסים הקשורים לרפורמה בבגרויות.
ביום שישי נענה ארז לבקשת יו"ר מרכז השלטון המקומי לבטל את העיצומים הקשורים בהשתתפות במסיבות ובטקסים, אך הותיר את הנתק ממשרד החינוך על כנו.
המאבק של ארגון המורים מתמקד בארבעה נושאים: המעבר לחמישה ימי לימוד, התוכנית לגמישות ניהולית של בתי הספר, היעדר משא ומתן על הסכם השכר, ורפורמת הבגרויות של שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון.
הצורך בשינוי במתכונת הבחינות מקובל על כולם, אך הדרך, החיפזון והמרכיבים שנויים במחלוקת. בארגון טוענים שלא שותפו בגיבוש הרפורמה וגם על תוכנה הם לא מסכימים. בשלב זה הם דורשים לעצור את יישום הרפורמה, לבצע פיילוט בקרב 20-30 בתי ספר, ורק לאחר שיופקו המסקנות לבחון יישום בכלל בתי הספר.
יום ראשון הקרוב הוא היום האחרון שנתן בג"ץ למדינה כדי להגיב לדרישה לפינוי הישיבה בחומש. מדובר בסוגיה נפיצה מאוד מבחינה פוליטית, חברי הקואליציה מהימין דורשים להשאיר את הישיבה במקומה, ואילו משמאל דורשים לפנות אותה, כפי שדורש החוק.
היישוב חומש שבצפון השומרון פונה מתושביו בשנת 2005 כחלק מתוכנית ההתנתקות, ובהתאם לחוק, השהות של ישראלים במקום אינה חוקית. למרות זאת, מאז 2009 פועלת במקום ישיבה עם עשרות אברכים. בדצמבר 2021 נרצח יהודה דימנטמן ז"ל, אברך שחזר מהישיבה אל ביתו בשבי שומרון.
לפני יותר משלוש שנים עתרו פלסטינים לבג"ץ בטענה של היעדר אכיפת החוק במקום. לטענתם, צה"ל אפשר לישראלים לשהות על אדמות פרטיות של תושבים פלסטינים. העותרים מבקשים לאכוף את הצו שיאפשר להם גישה לאדמות ולהעמיד לדין את הפולשים שנמצאים במקום בניגוד לחוק.
בתגובתה הראשונית אמרה המדינה כי הרשויות "פעלו באופן נמרץ בחודשים האחרונים וקידמו פעולות אכיפה רבות, הן במישור האכיפה התכנונית". עכשיו כאמור יצטרך שר הביטחון בני גנץ להסביר לבג"ץ מדוע לא אכפו את החוק ופינו את הישיבה.
אירועי חודש הגאווה בישראל ייפתחו השבוע במצעד הגאווה והסובלנות שייערך זו השנה ה-20 בירושלים. את המצעד מפיק כמדי שנה הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות.
המצעד יחל בהפנינג גאווה בגן הפעמון עם דוכנים ומתחמים לילדים ולמשפחות. בשעה 16:30 יוזנק המצעד על ידי שגרירי קנדה והולנד בישראל. הצועדים יעברו במסלול המסורתי: מגן הפעמון לכיוון כיכר פריז, ועד לגן העצמאות. המשתתפים יעברו במקום שבו נרצחה שירה בנקי ז"ל, במצעד לפני שבע שנים, ויניחו פרחים לזכרה.
בשעה 19:00 יערך האירוע המרכזי בגן העצמאות בהשתתפות זמרים, מלכות דראג ופעילים חברתיים, בהם אורי בנקי, אביה של שירה ז"ל, שגם הדליק משואה השנה.
50 שנה לטבח בנמל התעופה בלוד
יום שלישי, 30 במאי 1972, בשעה 22:20 בנמל התעופה לוד. שלושה צעירים יפנים ירדו מטיסת אייר פראנס מפריז ולא עוררו חשד כשהמתינו עם יתר הנוסעים למזוודות. כשהגיעו התיקים הם הוציאו רובי קלצ'ניקוב, ירו לכל עבר והשליכו רימונים לעבר הנוסעים שהיו במקום. 24 בני אדם נהרגו ועשרות נפצעו. בין ההרוגים 16 צליינים מפורטו ריקו ופרופ' אהרון קציר, מבכירי המדענים בישראל ואחיו של מי שיהיה שנה אחר כך נשיא המדינה – אפרים קציר.
אחד המחבלים חוסל על ידי אנשי הביטחון שהיו במקום, מחבל נוסף התאבד. המחבל השלישי, קוזו אוקמוטו, שנמלט מאולם הנוסעים, ירה לעבר מטוסים שנחתו בנמל התעופה, ונלכד על ידי עובד אל על. הציבור בנמל התעופה ביקש לעשות שפטים באוקומוטו, אבל אלוף פיקוד המרכז רחבעם זאבי הוליך אותו באיומי אקדח, בזמן שהדף מעליו את הקהל.
אוקומוטו סיפר בחקירתו כי הוא חבר בארגון "הצבא האדום היפני" וכי הפיגוע נעשה במסגרת מהפכה עולמית בשיתוף "החזית העממית לשחרור פלסטין", של ג'ורג' חבש, שלקחה אחריות על הפיגוע. "שלחו אותי לתקוף את נמל התעופה של תל אביב", סיפר המחבל היפני.
אחרי 13 שנה בכלא הישראלי שוחרר אוקומוטו במסגרת "עסקת ג'יבריל", וכיום הוא חי בלבנון. היום שוחררה מהכלא מייסדת "הצבא האדום היפני", פוסקו שיגנובו.
