אלפים הגיעו היום (חמישי) להלוויית לוחמת מג"ב סמלת שנייה רוז לובין שנפלה בפיגוע בירושלים, וזמן קצר אחרי שהסתיימה ההלוויה פרסמו במשטרה את תחקיר הפיגוע, שלפיו נפל "כשל חמור" בהתנהלות אחד הלוחמים בצוות.
לפי התחקיר, אותו לוחם נטש את העמדה, "בניגוד מוחלט לפקודות ולהנחיות". במשטרה כינו זאת "כשל משמעתי ומבצעי חמור", והודיעו כי בעקבות זאת החליט מפקד משמר הגבול, ניצב בריק יצחק, על הדחתו של הלוחם מתפקידו והעברתו להמשך שירות בצה"ל.
מפקד מג"ב בריק אמר כי "לוחמות ולוחמי משמר הגבול נמצאים בחזית העשייה והלחימה. כחיל אנחנו אמונים על ביטחונו ושלומו של הציבור, ובהתאם לסמכות הגדולה ישנה אחריות במידה זהה. משמר הגבול הוא חיל שחרט על דגלו מקצועיות ומקצוענות בהתאם למצפן ערכי ברור ומובהק. במקומות שבהם נבין שיש כשל, לא נתפשר ונטפל בנחישות ובאומץ פיקודי, תוך הפקת לקחים ושקיפות מלאה".
לובין (20), שעלתה לבדה מאטלנטה לפני שנתיים, הובאה למנוחות היום בהר הרצל. אביה דיוויד קרא קדיש וספד: "רוז דאגה לכולם ואהבה את החיים, היא הייתה משהו מיוחד. בגיל חמש היא ביקרה בישראל ואמרה שהיא רוצה להישאר פה, זה היה ברור לכולנו שיום אחד היא תחיה בישראל. מגיל קטן רוז ידעה שהחיבור שלה ליהדות ולארץ ישראל חשוב לא פחות מהמשפחה. היא לא סבלה אנטישמיות. רוז הייתה מוכשרת ואהבה לרקוד, היה לה קול שיכול לגרום לך לבכות, היא הייתה מאוד חזקה, תמיד דחפה את עצמה יותר ויותר והגיעה לשיאים מבחינה מנטלית".
גם עידן ותמר ג'ימס, המשפחה המאמצת של לובין מקיבוץ סעד, ספדו לה. "הראש והלב עדיין מסרבים להאמין, היית כל כך חיה, כל כך צבעונית ושמחה מהחיים, כל כך חזקה, כל כך נוכחת בכל מקום, ממש מגנט אנושי. איך יכול להיות שממך צריכים להיפרד?", אמרה תמר. "הצטרפת למשפחה כאילו היית איתנו תמיד. הילדים התאהבו בך וראו בך אחותם הגדולה. הרגשנו שקיבלנו עוד בת. ליווינו אותך בנקודות ציון, בכל שלב בהתקדמות שלך במג"ב ובחלומות שלך. כל פעם שהיה אירוע חריג בעיר העתיקה, דאגת לשלוח הודעה שאת בסדר, להרגיע אותי. ביום שני בבוקר לא שלחת, אז דאגתי ושלחתי לך הודעה, שעד רגע זה לא קראת. זכינו בך, נערה צבעונית, תרתי משמע. טבעונית וציונית בנשמה, ועם שמחת חיים שמשפיעה על כל הלבבות הסובבים אותה".
עידן אמר: "רובין, דיוויד וכל המשפחה. רוז חיברה בינינו כאן. הפכנו למשפחה אחת. אני רוצה להודות לכם שאפשרתם לה להגיע לכאן, כאילו שמישהו יכול להיגד לה לא. זו הייתה פריבילגיה עבורנו להכיר אותה. המלאך שלנו. בגדים מצחיקים ושיער צבעוני. קשה להאמין שהכרנו אותה רק שנתיים. מרגיש כאילו תמיד הייתה חלק מחיינו. האובדן שלה מעציב את הלב, הנשמה והגוף שלי. אנחנו שולחים את אהבתנו, אנחנו משפחה אחת".