הבית הלבן מסר אחר הצהריים (יום חמישי) תגובה ראשונה לצווי המעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לראש הממשלה בנימין נתניהו לשר הביטחון לשעבר יואב גלנט, והבהיר כי הוא "דוחה את ההחלטה מן היסוד".
דובר המועצה לביטחון לאומי בבית הלבן ג'ון קירבי הוסיף כי ארצות הברית "עדיין מודאגת מאוד מהמהירות של התובע לבקש צווי מעצר, ומהטעויות המטרידות בתהליך שהובילו להחלטה זו". לדבריו, "לארצות הברית היה ברור של-ICC אין סמכות שיפוט בעניין זה. בתיאום עם שותפים, כולל ישראל, אנו דנים על הצעדים הבאים".
2 צפייה בגלריה
מייקל וולץ תקף: "צפו לתגובה חזקה נגד ההטיה האנטישמית של האג והאו"ם"
(צילום: ANDREW CABALLERO-REYNOLDS/AFP)
קודם לכן, היועץ לביטחון לאומי של נשיא ארה"ב הנבחר דונלד טראמפ, מייקל וולץ, תקף את בית הדין הפלילי הבינלאומי, ואמר כי אין בו אמינות - והוסיף כי "ההאשמות הללו הופרכו על-ידי הממשל בארה"ב". לדברי וולץ, שטראמפ מתכוון למנות אותו לתפקיד היועץ עם כניסתו לתפקיד, "ישראל הגנה על תושביה וגבולותיה בהתאם לחוק מפני טרוריסטים רוצחי עם. אתם יכולים לצפות לתגובה חזקה בינואר נגד ההטיה האנטישמית של בית הדין בהאג והאו"ם".
הסנאטור הרפובליקני לינדזי גרהאם, המייצג את מדינת דרום קרוליינה, תקף גם הוא בית הדין: "בית הדין הפלילי הבינלאומי המושחת פעל בצורה הכי אבסורדית וחסרת אחריות שאפשר על-ידי הוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר של ישראל, בעוד עננה חמורה של האשמות תלויה מעל התובע שביקש צווים אלה. בית המשפט הוא בדיחה מסוכנת. הגיע הזמן שהסנאט האמריקני יפעל ויטיל סנקציות על הגוף חסר האחריות הזה".
לדבריו, "בית המשפט התריס נגד כל מושג של הוגנות יסודית והעניק לגיטימציה למעשיו של תובע מושחת. קריאה לחקירה עצמאית של התנהלותו הפסולה של התובע ביום מן הימים, והוצאת צו המבוסס על תוצר העבודה שלו למחרת, היא פגיעה בכל תחושת הגינות ושלטון החוק.
"אם לא נפעל בכוח נגד ה-ICC לאחר החלטתם המקוממת להוציא צווי מעצר לראש ממשלת ישראל ושר הביטחון לשעבר שנבחר כדין - אנחנו עושים טעות ענקית ואני חושש שארצות הברית היא הבאה בתור", הוסיף. "ישראל אינה חברה ב-ICC וגם לא ארצות הברית. לישראל יש מערכת משפטית חזקה מאוד וכך גם לארה"ב. אם לא נלחם נגד ההתקפה של בית הדין על ישראל, זה כאילו אנחנו מודים שיש להם סמכות שיפוט על ארצות הברית. כל אומה שמצטרפת ל-ICC לאחר הזעם הזה היא שותפה למעשה פזיז הרומס את שלטון החוק".
המשמעות המיידית של צווי המעצר היא שנתניהו וגלנט כלואים בישראל - הם לא יוכלו לצאת לחו"ל ובוודאי לא לאחת מ-124 המדינות החברות בבית הדין: רוב מדינות אירופה, רוב מדינות אפריקה ורוב מדינות דרום אמריקה. נתניהו וגלנט אולי יוכלו לבקר באחת מהמדינות האלה, אבל רק אם יצליחו לשכנע אותן לא ליישם את הצו. בפועל, המשמעות של הוצאת הצווים היא שנתניהו הופך להיות מנהיג "מוקצה".
עם זאת, ארה"ב אינה חברה בבית הדין ולא חתומה על אמנת רומא, שעל פיה פועל בית הדין, כך שלארה"ב לנתניהו לא תהיה בעיה לטוס. למרות זאת, יתעוררו קשיים בנוגע לנתיב הטיסה לשם, שכן ייתכן שיהיו מדינות שלא יאפשרו למטוס "כנף ציון" לעבור במרחב האווירי שלהן. המשמעות היא שנתניהו יצטרך "לזגזג" כדי להגיע לארה"ב.
המדינה הראשונה שהודיעה כי תפעל בהתאם לצו היא הולנד, ששר החוץ שלה צוטט בסוכנות ANP המקומית: "הולנד מוכנה לפעול על-פי צו המעצר נגד נתניהו". בהמשך הודיע משרד החוץ הצרפתי כי "תגובת צרפת לצו המעצר תהיה בהתאם לעקרונות בית הדין הבינלאומי הפלילי"; וגם משרד החוץ של ירדן הודיע כי "ההחלטה חייבת להיות מכובדת ומיושמת, שכן הפלסטינים ראויים לצדק". גם שר החוץ של האיחוד האירופי התייחס לצווים, ואמר כי "צווי המעצר לנתניהו וגלנט אינם פוליטיים. החלטת בית הדין חייבת להיות מכובדת ומיושמת".
גם ראש ממשלת אירלנד סיימון האריס הודיע כי מדינתו תכבד את הצו. "כל מי שיכול לסייע לו (לבית הדין) בביצוע עבודתו החיונית צריך לעשות זאת בדחיפות". לדבריו, "הצווים של בית הדין הפלילי הבינלאומי אינם יכולים להיות רציניים יותר", והוא הוסיף כי הצעד נגד נתניהו וגלנט הוא "משמעותי ביותר".
2 צפייה בגלריה
בלשכת נתניהו תקפו: "החלטה אנטישמית, אישומים אבסורדיים"
(צילום: REUTERS/Piroschka van de Wouw/File Photo, חיים גולדברג פלאש90)
החלטת השופטים להוציא את צווי המעצר נגד ראש הממשלה נתניהו וגלנט, למרות הסנקציות והאיומים שהושמעו מצד ממשל טראמפ וחברי קונגרס בארה"ב, מעידה על נחישותם ואי-רתיעתם מפני לחצים בינלאומיים. לפי הערכות, השופט הצרפתי בהרכב הקדם-משפטי קיבל גיבוי מלא מממשלת מקרון - כאשר הדבר כבר משליך על האפשרות של נתניהו להגיע לצרפת.
וולץ, היועץ הנבחר של טראמפ, הוא איש צבא לשעבר, שלחם במלחמת אפגניסטן ומשמש כיום כחבר קונגרס מטעם מדינת פלורידה. הוא זעם במהלך המלחמה על הלחץ שהפעיל הנשיא ביידן על ישראל, במטרה להגיע להפסקת אש, וטען כי הלחץ הזה "ישאיר את הטרוריסטים של חמאס בשלטון בעזה".
במאמר שכתב החודש ב"אקומוניסט" טען וולץ כי "הממשל הבא צריך, כמו שטראמפ אמר, 'לתת לישראל לסיים את העבודה'". וולץ גם קרא לממשל הבא "להבהיר לאיראנים שאמריקה לא תאפשר להם להשיג נשק גרעיני, ולהחזיר את הלחץ הכלכלי והדיפלומטי שימנע מהם לתמוך בשלוחות הטרור שלהם" במזרח התיכון – חמאס, חיזבאללה והחות'ים בתימן.
לשכת ראש הממשלה הגיבה על צווי המעצר כשעה לאחר פרסומם, וכינתה את ההחלטה בתגובה רשמית "החלטה אנטישמית של בית הדין הפלילי הבינלאומי, ששקולה למשפט דרייפוס המודרני - והיא גם תסתיים כמוהו". עוד נמסר כי "ישראל דוחה בשאט נפש את הפעולות והאישומים האבסורדיים והשקריים נגדה מצד בית הדין הפלילי הבין-לאומי, שהוא גוף פוליטי מוטה ומפלה. אין צודקת יותר מהמלחמה שישראל מנהלת בעזה מאז השבעה באוקטובר 2023, לאחר שארגון הטרור חמאס פתח נגדה במתקפה רצחנית, וביצע את הטבח הגדול ביותר שנעשה נגד העם היהודי מאז השואה".
בלשכת נתניהו גם תקפו באופן אישי את התובע קארים חאן, בצל הפרשות שבהן הוא עצמו נחשד: "ההחלטה התקבלה על-ידי תובע ראשי מושחת המנסה להציל את עורו מהאשמות החמורות נגדו בגין הטרדה מינית, ומשופטים מוטים המונעים בידי שנאה אנטישמית לישראל. לכן התובע שיקר כשאמר לסנאטורים אמריקניים שלא יפעל נגד ישראל לפני שיגיע אליה וישמע את הצד שלה. לכן הוא ביטל את הגעתו לישראל בחודש מאי האחרון באופן פתאומי, כמה ימים לאחר שהועלו החשדות נגדו בגין הטרדה מינית, והודיע על כוונתו להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר. שום החלטה אנטי-ישראלית לא תמנע ממדינת ישראל להגן על אזרחיה".
בסיום ההודעה נכתב כי "ראש הממשלה בנימין נתניהו לא ייכנע ללחצים, לא יירתע ולא ייסוג עד שלא יושגו כל מטרות המלחמה שקבעה ישראל עם תחילת המערכה".
