אזור החיפושים בערבה אחר הצעירים
(צילום: רועי עידן, אילנה קוריאל, תיעוד מבצעי מד"א, בארי חרמון, יחידת חילוץ ערבה)
האם היה אפשר למנוע את האסון בנחל ציחור, שבו איבדו שני צעירים את חייהם? האם המשטרה כשלה בכך שלא חסמה את צירי התנועה מבעוד מועד?
השיטפון שסחף את שי דהאן (20) ואת האחים סהר (17) ומעיין (24) עשור אירע בכביש 40, כביש שספג נזקים גדולים בעקבות אירועי הסערה. כמויות הגשמים שירדו באזור היו חריגות בכל קנה מידה. בסביבות השעה 18:00 בערב ביום שני האחרון יצרו השלושה קשר עם המשטרה ודיווחו כי נקלעו לשיטפון. חצי יממה לאחר ניתוק הקשר, כוחות החילוץ איתרו את דהאן במצב טוב. בשלישי בצהריים אותרו גופותיהם של האחים.
לפי השירות המטאורולוגי בישראל, בנגב ובערבה ירדו 15 עד 30 מ"מ ובפארן אף יותר מ-50 מ"מ. הגשמים בדרום הארץ ירדו בעוצמות חזקות - בפארן ירדו בשעות אחר הצהריים של יום שני האחרון יותר מ-30 מ"מ תוך כשעה אחת. הגשמים הרבים גרמו לשיטפונות בנחלי הדרום ולהצפות רבות של כבישים, עשרות אנשים חולצו על ידי כוחות ההצלה.
ד"ר עמוס פורת, מנהל תחום שירותים אקלימיים מהשירות המטאורולוגי, הסביר: "קשה לי לתת תשובה חד משמעית בנוגע לעד כמה היה חריג אירוע הגשם ב-10 באפריל. צריך לבחון את האירוע בכמה היבטים, עד כמה הגשם היה נרחב, ההיקף והזמן שבו התרחש האירוע. בשורה התחתונה, נצטרך לבחון את זה בצורה מעמיקה".
כל התחזיות הזהירו מפני שיטפונות עוצמתיים. "במקרה הזה דובר על חשש כבד לשיטפונות, טרמינולוגיה חריפה יותר", אמר נחום מליק, חזאי מטאו-טק. "האירוע נפל בפסח, תקופה שרבים מטיילים בה. אם זה היה ביום רגיל, שבו יש פחות אנשים על הכביש, הסיכויים שיקרה משהו פחותים".
הוא ציין: "בפארן יורדים בממוצע כ-40 מ"מ בעונה שלמה. 30 מ"מ של גשמים בשעה באזור כזה, שבו האדמה לא סופגת את המים, זה דבר חריג. אנחנו מכירים תופעות כאלה בדרום, כמו שראינו באסון נחל צפית, שקרה באזור צפוני יותר. ייתכן שהפעם הגשמים היו נרחבים יותר ושזה היה קיצוני יותר מבחינת העוצמה בשעה. שיטפון הוא שיטפון. מצד שני, ההשתנות באזורים האלה היא מאוד גבוהה. יש שנים שכמויות הגשם לא עוברות את ה-10 מ"מ בעונה, ויש מצבים של 90-80 מ"מ בעונה. באזורים האלה באזור הדרום אנחנו יכולים לצפות לדברים קיצוניים".
כאמור, ביום שני, בשעה 17:39, התקבלו במוקד 100 שיחות בנוגע לשיטפון שאליו נקלעו שלושת הצעירים, שכבר החלו להיסחף. בשעה 18:00 בוצעה חסימה בצומת ציחור בכביש 40, ויחידות החילוץ הוזנקו לאזור. תוך כ-20 דקות, לפי המשטרה, הגיעו הכוחות לנקודה שבה נסחפו השלושה. במהלך אותו ערב חולצו 61 אזרחים. במוקד המשטרה התקבלו יותר מ-100 אירועים הקשורים למזג האוויר הסוער וכ-3,000 שיחות משעות הערב המוקדמות ועד 23:00 בלילה.
לאחר האסון התנהלה המשטרה בצורה קפדנית יותר, וחסמה את צירי התנועה ביציאה מאילת ובאזורים אחרים. עם זאת, ייתכן שהמשטרה הייתה צריכה להציב כוחות גדולים יותר בצירי התנועה או לכוון את הרכבים לציר אחד - כך שיהיה קל יותר לסגור אותו במקרה הצורך.
אורי לב, מפקד יחידת חילוץ ערבה, ציין: "האירוע הזה היה חריג בעוצמות המים שזרמו בנחלים. ידענו שהולך להיות אירוע גדול לאור התחזיות מהמרכז לחיזוי שיטפונות. למנוע? כל שבוע-שבועיים אנחנו מקבלים תחזיות מהמרכז לחיזוי שיטפונות, ובאילו נחלים. על סמך תחזית כזו לסגור מראש את הכבישים זו בעיה. סוגרים כביש כשמתחיל אירוע, אחרת מנתקים חלק שלם של הארץ מהמדינה".
לדבריו, "כשאומרים שיש חשש להצפות בתל אביב, סוגרים את העיר? אין סיבה לסגור 230 ק"מ של כביש שלאורכו יש יישובים ועיר. צריך לבנות גשרים באזורים הבעייתיים ולטפל בניקוז, אם כי גם זה לא מספיק. ירד גשם או לא? זה לא מעניין אף אחד". הוא הוסיף: "המשטרה ידעה על השיטפון כשהתקבלה השיחה הראשונה משלושת החבר'ה שנסחפו. אז הם ידעו על שיטפון. הם לא ידעו את היקף השיטפונות. עשרות אנשים חולצו באזור. אם היו סוגרים יום מראש ומונעים כניסה מלכתחילה? אז ניחא. אבל אי אפשר לסגור ציר תנועה כזה חיוני". למרות אזהרת השיטפונות, כך פורסם בחדשות 12, ניידות משטרה חצו את הכביש שבו נסחפו שלושת הצעירים בזמן השיטפון, במקום לחסום אותו.
מאיר צור, ראש המועצה האזורית ערבה תיכונה, אמר כי האסון היה יכול להימנע אם היו בכבישי הערבה תשתיות תחבורה מתקדמות. "שיטפונות כאלה מתרחשים אחת לכמה שנים", ציין, "הדבר היחיד שצריך וניתן לעשות, וזו המחויבות של ממשלת ישראל, הוא לסלול כביש נורמלי ומודרני בעל שני נתיבים וגשרים. בדרך זו, כל מי שהיה נוסע היה רואה נחלים זורמים. זה הפתרון לכך שלא נגיע אחת לכמה שנים לאירועים הכוללים חילוצים, מסוקים והרוגים. מדובר באחריות של ממשלת ישראל לדורותיה".
ערן דורון, ראש המועצה האזורית רמת נגב, הוסיף: "באותה מידה השיטפון היה יכול לקרות בנחל צין. האם היה ניתן למנוע את האסון? זו שאלה טובה. ביני ובין עצמי שאלתי את השאלה הזו. הייתה התרעה, אבל כמוה היו עוד 30 לפניה שלא הצריכו סגירת כביש. מספיק מעלה אחת או שתיים וכיוון רוח שונה, וזה היה יכול לקרות באזור אחר. יש פה כל כך הרבה מרכיבים ארעיים המשפיעים על התוצאה". לדבריו, בכבישים 40 ו-90, המושפעים מהשיטפונות, יש כ-80 נקודות שבהן הנחלים פוגשים את האספלט.
על תחקיר האסון יהיה אחראי ניצב פרץ עמר - מפקד מחוז דרום של המשטרה שפיקד על האירוע - החלטה שעוררה לא מעט ביקורת.
5 צפייה בגלריה
הנזקים בכביש 40 לאחר השיטפון באזור נחל ציחור
(צילום: באדיבות נתיבי ישראל, שי ידאל אל פורת )
המשטרה מסרה: "בימים האחרונים וכן באירוע המדובר, משטרת ישראל ויחידות החילוץ פעלו בכוחות מתוגברים יחד עם גופי ההצלה והחירום מסביב לשעון, במטרה להציל חיים ולתת מענה לאזרחים במצוקה. במסגרת האירועים, תוך מספר שעות חולצו מהסחף למעלה מ-60 אזרחים שהיו במצוקה כאשר נשקפה סכנה ממשית לחייהם, וטופלו כ-100 אירועים שנפתחו במרכז השליטה בעקבות השיטפונות.
"בהמשך לישיבת הערכת מצב שהתקיימה הבוקר בנושא הפעולות לחילוץ הנהגים והמטיילים בסוף השבוע בדרום הארץ, הורה המפכ"ל רב-ניצב יעקב שבתאי לקיים תחקיר שבו ייטלו חלק המחוז הדרומי, את"ן, נציגי אג"מ והיחידה האווירית של משטרת ישראל. את התחקיר ירכז ממ"ז דרום ניצב פרץ עמר.
"המפכ"ל ביקש להודות לכלל יחידות המשטרה, יחידות החילוץ, מג"ב, צה"ל, חייל האוויר, מפקד האוגדה, יחידת חילוץ 669, כיבוי האש, מד"א והמתנדבים והאזרחים הרבים שנטלו חלק בעשרות אירועי חילוץ והצלה. עוד הודה המפכ"ל לשוטרי אגף התנועה והמתנדבים שנטלו חלק בהכוונת התנועה ובסיוע לנהגים רבים תחת מזג אוויר סוער וגשום".
