הכתובת הייתה על הקיר: הבוקר נרצחה באכזריות דריה לייטל, אמא לשלוש ילדות קטנות מחיפה. בעלה, ג'וסיה דניאל לייטל הודה במעשה, ועל פי החשד רצח אותה בחניקה ובמכות פטיש. זו לא הייתה הפעם הראשונה - בכתב האישום שהוגש נגדו ב-2021, אז נכתב כי הוא אחז בצווארה, משך אותה, ואיים עליה באומרו: "אני ממש רוצה להרוג אותך. יש לך מזל שהבנות פה", בעודה אוחזת בבתם התינוקת. בדיון האחרון שהתקיים בפרשה, בינואר, הוא הודה במעשה, אך ביקש שלא להרשיעו - ונשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן.
מסתמן שהפרשה הנוראית הזו היא אחת מאלו שהיו יכולות להסתיים אחרת, ותזכורת כואבת למחסור במענים עבור נשים שכלואות במעגל האלימות. המודעות לנושא אמנם עלתה באופן משמעותי בשנים האחרונות, אבל החקיקה, התקציבים והתוכניות בשטח עדיין בפער. התקציב לתוכנית הלאומית למניעת אלימות במשפחה עדיין בחסר, תיקון החוק להפניית גורם אלים לטיפול נכנס לתוקף אך אינו מיושם, החוק לפיקוח אלקטרוני להגנה על נפגעי אלימות ממשיך להידחות, אין מספיק תקנים במרכזים לאלימות במשפחה וגם את הקיימים יש קושי לאייש והרוב המוחץ של התיקים על אלימות במשפחה - נסגרים.
המחיר: מאות אלפי נשים וילדים חיים במעגל האלימות – ובמרבית המקרים הפתרון היחיד שיש למדינה להציע למשפחה בסיכון הוא - מקלט. "אם ממשלת ישראל תמשיך לעמוד מנגד ולא תנקוט בפעולות מיידיות למניעת רצח נשים, הדם יהיה גם על הידיים שלה", מגיבה לדברים יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ושיוויון מגדרי, ח"כ פנינה תמנו שטה. "אנחנו לא מבקשים אלא דורשים העברת חוק האזיק האלקטרוני, איוש מיידי של עובדים סוציאליים לטיפול בגברים אלימים, שלילת זכויות מרוצחי נשים, וסיוע כלכלי רחב לנשים שנמצאות במעגל האלימות. לא ייתכן שמדי שנה ירצחו עשרות נשים בדם קר ומזעזע, והממשלה תעמוד מנגד ותעשה קולות של צער".
"עשרות אלפי נשים עושות את מה שכולנו מצפות ודורשות מהן: מגישות תלונה במשטרה", הוסיפה רבקה נוימן מנהלת האגף לקידום מעמד האישה ב"ויצו". "האם תלונה תגן עליהן? האם כל תלונה תבשיל לכתב אישום? האם כל משפט מתנהל ביעילות ומסתיים בהרשעה? לא. מרגע הגשת תלונה עוברים חודשים ולעיתים שנים עד סיום ההליך. אשמה המדינה שלא משקיעה שנים בשיפוט מהיר לעברייני אלימות במשפחה".
אחד הכלים המשמעותיים להגנה על משפחות במעגל האלימות הוא החוק לפיקוח אלקטרוני, שיאפשר פיקוח במקרים בהם ישנו סיכון מוגבר לנשים או לילדים, וימנע מצב של איום על חייהם וצורך להיכנס למקלט. כבר קרוב לעשור שהחוק הזה, שיש בכוחו להציל חיים, נדחק ונדחה בין ממשלות. הוא עבר בקריאה ראשונה בימיה האחרונים של הממשלה הקודמת, אבל בינתיים לא קודם על ידי הנוכחית.
בשבוע שעבר העלה אותו שוב ח"כ גדעון סער מהמחנה הממלכתי לוועדת שרים לענייני חקיקה על ידי הצעת חוק פרטית, אך היא נדחתה בעקבות דרישת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר למצוא מתווה אחר – לדבריו מאוזן יותר, "בין מיצוי הדין בחלאות אדם שפוגעים בנשים, לבין מניעת האפשרות לפגוע בכל גבר באמצעות תלונת שווא". בין השאר, בוחן השר אפשרות שהאיזוק האלקטרוני יופעל רק מההרשעה השלישית - כלומר, רק אחרי שהוכח שלוש פעמים שהגבר אכן אלים. ההצעה צפויה לעלות שוב במתכונתה הנוכחית בוועדה ביום ראשון הקרוב.
"בזמן שהממשלה מונעת חקיקת חוק איזוק אלקטרוני, בזמן שהיא אינה מקדמת את כל התוכניות הקיימות למניעת רצח נשים שוב אישה נרצחה", אמרה לרה צינמן, יו"ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות. "מדובר ברצח השישי של אישה בתוך חודש. מדובר בזילות בלתי נסלחת בחיי נשים וילדים הנותרים יתומים מאם. גם הפעם הרצח היה כתוב על הקיר, גם הפעם הוגשה תלונה, גם הפעם דבר לא נעשה כדי להגן על האישה".
"בשנה שעברה נרצחו 22 נשים. זה חייב להיפסק". הוסיפה הדס דניאלי ילין, מנכ״לית שדולת הנשים. "יש איך למנוע את הרצח הבא. זה כבר לא אירוע יחיד, זו מגפה וככזו חייבים לפעול בכל החזיתות כדי לעצור אותה. על שולחן הממשלה מונחת הצעת החוק לפיקוח אלקטורני שתאפשר לגורמי אכיפת החוק לאתר ולעצור גברים אלימים שמאיימים לפגוע בנשים".
גם חבר הכנסת סער התייחס לנושא ואמר כי הוא "מזועזע מרצח אכזרי נוסף של אישה, אם ל-3 בנות, בביתה, ע"י בן זוגה". הוא ציין כי "זה הרצח השישי מתחילת השנה. אני קורא לועדת השרים לחקיקה לאשר בישיבתה מחרתיים את הצעת החוק שלי לאזיק אלקטרוני לאכיפת צווי הרחקה במקרי מסוכנות קשים. עבודת המטה ליישומה כבר הושלמה. בכוחה להציל חיים. אנא אל תעמדו מנגד".
ביום ראשון הקרוב תעלה גם לוועדת שרים לחקיקה הצעת חוק של ח"כ מירב כהן מיש עתיד בנושא אלימות כלכלית כלפי נשים, שעברה בקריאה ראשונה בכנסת ה-23. "הגורם הכלכלי הוא הסיבה העיקרית שמשאירה נשים במעגל האלימות ו-66% מאלו שכבר מצליחות לצאת מהבית האלים חוזרות אליו עקב תלותן הכלכלית בבן הזוג האלים", מסבירה תמר שוורץ, עובדת סוציאלית ומנכלי"ת עמותת "רוח נשית".
"הצעת החוק עברה מספר גלגולים, עברה אישור ועדת שרים, ואף הצבעה בכנסת בקריאה ראשונה במהלך שנת 2020, אבל אז נעצרה בדיון בועדת חוקה ומאז היו חמש מערכות בחירות בשלוש שנים, ולכן הצעת החוק שוב נתקעה בסחבת הממשלתית. לצערינו גורמים שמרניים בממשלה מתנגדים להצעת החוק משום שלטענתם כל התערבות משפטית פוגעת בקדושת המשפחה. לצערינו אותם גורמים מתעלמים מכך שישנן משפחות, שבהן, ללא התערבות בית המשפט וגורמי האכיפה, עלולים להתרחש מצבים קשים מנצלים ומסוכנים ביותר".
ח"כ כהן התייחסה לנושא אף היא ואמרה כי "המטרה של החוק היא להגן על כל אותן נשים שיום-יום חוות אימה וכפייה המתבטאת בטרור כלכלי שיכול להיגמר ביום מן הימים באלימות פיזית. ניתן לראות שהרבה מקרי אלימות בין בני זוג אף התחילו באלימות כלכלית. אם בן זוג מונע מבת זוגו לצאת לעבוד, רושם עליה חובות, חוסם לה את כרטיס האשראי או מושך לה את המשכורת זה טרור כלכלי לכל דבר. אנו חייבות לפעול למען הנשים במיוחד בימים כאלה שאנחנו בין הקבוצות הראשונות שייפגעו בעקבות המהפכה החשוכה הזו".
