שר הביטחון בני גנץ הנחה בצהריים (יום חמישי) את צה"ל להיערך לתרחיש של הסלמה בצפון, בעקבות הפיצוץ במשא ומתן בין ישראל ללבנון על הגבול הימי ולקראת הפקת הגז מאסדת כריש הצפויה כבר בסוף החודש הנוכחי.
מטעמו של גנץ נמסר כי "בהערכת המצב השבועית בראשות שר הביטחון בני גנץ ובהשתתפות הרמטכ"ל, מנכ"ל משרד הביטחון וראש אגף המבצעים, הנחה שר הביטחון את צה"ל להיערך לתרחיש של הסלמה בצפון הן במאמצי ההתקפה והן במאמצי ההגנה, נוכח ההתפתחויות במשא ומתן על הגבול הימי".
בעקבות הנחייתו של גנץ, בחיל האוויר, בחיל הים וגם כוחות היבשה בפיקוד הצפון ייערכו לתרחיש של הסלמה אפשרית מול חיזבאללה, על רקע איומיו של חסן נסראללה לתקוף את אסדת כריש אם הפקת הגז ממנה תחל ללא הסכם עם לבנון.
גנץ: "בין אם ייחתם ההסכם או לאו, ערוכים להגן על התשתיות שלנו"
(צילום: לע"מ)
מרבית צעדי המוכנות שצה"ל קידם בתרחיש של הסלמה בצפון נערכו עוד לפני הפיצוץ במגעים המתקדמים לחתימה על ההסכם, ואולם לנוכח ההתפתחויות הוחלט להותיר אותם ולהוסיף אליהם כמה מהלכי מוכנות נוספים.
מדובר בהגברת הכוננות של טייסות קרב ומערכות גילוי של חיל האוויר בצפון, הגברת הסיורים והפעילות המבצעית של ספינות חיל הים בגבול הצפוני הימי ובפיקוד הצפון בקידום המוכנות של כוחות מיחידות מובחרות, צוללות ארטילריה והעלאת הדריכות לאורך הגבול גם לתרחישים של פיגוע יבשתי או ימי לעבר כוחות צה"ל במרחב הגבול.
גם במערך ההגנה האווירית צפויים שינויים להגדלת יכולות היירוט של רקטות וכלי טיס בלתי מאוישים במקרה שיחדרו מלבנון לישראל או לעבר אסדת כריש. בשלב זה אין התרעה קונקרטית של פעולה מצד חיזבאללה, אבל בצה"ל העריכו כי בצבא הטרור של חסן נסראללה לא יהססו לבצע פעולה פרובוקטיבית בסגנון שליחת מל"טים ואף ירי של מטח רקטות כדי לגרוף הון פוליטי מהסכסוך של לבנון על המים הכלכליים מול ישראל.
בישיבת הערכת המצב שהתקיימה היום נלקחו בחשבון כמה תרחישים, ובהם גם אפשרות לפעולת מנע ישראלית אם יזוהה איום מתקרב לפני מימושו.
ההחלטה של לפיד לדחות את הערות הלבנונים
גורם מדיני בכיר אמר בצהריים כי הסיכוי שהסכם על הגבול הימי עם לבנון ייחתם לפני הבחירות קלוש. זאת לאור השינויים המהותיים שביקשה לבנון להכניס לטיוטת ההסכם. מוקדם יותר, כמה שעות לפני כינוס הקבינט המדיני-ביטחוני שהיה אמור לדון בפרטי ההסכם, הודיע ראש הממשלה יאיר לפיד כי ישראל דוחה באופן רשמי את הערות לבנון. הקבינט התכנס אחר הצהריים לקבלת סקירה על ההערות הלבנוניות ועל התרחישים האפשריים.
לדברי הגורם, "כשישראל קיבלה את טיוטת ההסכם היא הודיעה למתווך האמריקני עמוס הוכשטיין שהיא מסכימה. ישראל גם הבהירה להוכשטיין שאם הלבנונים יחזרו עם הערות מהותיות לא נוכל להגיע להסכם. הוכשטיין ידע את זה מראש. גם הלבנונים ידעו שזאת עמדת ישראל מראש. בישראל חשבו שההסכם שהביא מאוד טוב לישראל ועונה על כל הדרישות הביטחוניות והכלכליות שלה".
אלא שהלבנונים חזרו עם הערות מהותיות לפחות בשני נושאים שמבחינת ישראל הם קו אדום. הראשון נוגע לקו המצופים, שהוא עניין ביטחוני שמבחינת ישראל אי אפשר לוותר עליו. ההגדרה בהסכם הייתה אמורה להיות שקו המצופים הוא סטטוס-קוו שמופקד באו"ם וכולל את קץ התביעות (סוף הסכסוך). זה הקו הטריטוריאלי-יבשתי.
מדובר באינטרס ביטחוני של ישראל שעליו לא הייתה מוכנה להתפשר. הלבנונים רצו לשנמך את קו המצופים להגדרה משפטית, שבמקום שייקרא סטטוס-קוו זה ייקרא קו דה-פקטו. המשמעות של השינוי היא שאין מדובר בסוף הסכסוך אלא משהו שיכול אחר כך להיות מוקד למחלוקת. על זה ישראל לא הייתה מוכנה להתפשר בשום אופן.
נתניהו: "נסראללה איים ולפיד התקפל"
(מתוך הרשתות החברתיות)
הנושא המהותי השני הוא התמלוגים שישראל מקבלת על המאגר בשטח המחלוקת. לבנון לא הייתה אמורה להעביר לישראל תמלוגים, אלא חברת הקידוח הצרפתית "טוטאל". בהנחה שהיה מתגלה גז היה אמור להיקבע אחוז מינימום שישראל תקבל על כל המאגר. המספרים המפורטים היו אמורים להיקבע רשמית רק לאחר בדיקת ההיתכנות של "טוטאל". כל המגעים בנושא הזה לא נעשו מול הלבנונים אלא מול החברה הצרפתית.
הגורם המדיני אמר כי ישראל הייתה אמורה לקבל תמלוגים מהמאגר שנעים בין 15% ל-35%. "הלבנונים ביקשו לבטל את זכות הווטו של ישראל על כל דבר שייעשה במאגר קאנא בנוגע לאיך יופק הגז ומי יכול לעבור את קו 23 דרומה בגלל שזה קו שישראל צריכה לכאורה להגן עליו", אמר הגורם. "ישראל התנגדה לכך שתהיה מעורבות לבנונית בסוגיית התמלוגים מהמאגר שהיא פועל יוצא של החלוקה בין המדינות בהסכם שאמור היה להיקבע".
המשמעות של דחיית ההערות הלבנוניות היא שלא יושג הסכם לפני הבחירות בישראל. יש אומנם סיכוי לתפנית אך הוא קלוש וזאת בגלל שאין מספיק זמן גם בגלל סוף כהונתו של נשיא לבנון מישל עאון, שהוא הפטרון של ההסכם הזה, וגם בגלל קרבת הבחירות בישראל. גם ככה לוחות הזמנים להגעה להסכם היו קצרים מאוד גם בלי הערות מהותיות של לבנון.
בכירים בישראל אמרו כי מההערות הלבנוניות עולה שלבנון חשבה שההסכם לא טוב מבחינתה ולכן חזרה עם הערות מהותיות. אם הם היו חושבים שההסכם טוב להם היו אומרים שהם מסכימים ולכל היותר מציבים הערות טכניות. לדברי הבכירים, ייתכן שהלבנונים חשבו שיוכלו "לעשות סיבוב" ולסחוט עוד הישגים.
גורמים מדיניים אמרו שהלבנונים "דפקו" את ההסכם. "היה הסכם שהוא טוב לישראל ביטחונית וכלכלית וזה מה שהסכמנו עם המתווך האמריקני. גם האמריקנים וגם הישראלים חשבו שזה הסכם טוב לישראל וללבנון, ולבנון החזירה תשובה שמעידה שהם לא מרוצים", אמרו הגורמים.
בישראל ממתינים כעת לראות מה יעשה הוכשטיין. אולי ייסע ללבנון וילחץ על הלבנונים לרדת מהעץ.
בנוגע להפקת הגז ממאגר כריש, בישראל אמרו שיתחילו בהפקה ברגע שתהיה מוכנה, ללא התחשבות בדחיית ההערות הלבנוניות. לדברי הגורים, "ישראל הבהירה מלכתחילה שעל כריש אין מה לדבר. 100% מכריש שלנו והוא יפעל למרות איומי חיזבאללה. ישראל לא תדחה את תחילת ההפקה מכיוון שזה בשטח הריבוני שלנו ואף אחד לא יאיים עלינו, כמו שאמרנו כל הזמן". ההערכה בישראל שמועד תחילת ההפקה הוא סביב 31 באוקטובר.
