הכנסת אישרה הלילה (שבין שני לשלישי) את המשך חקיקת הפטור מגיוס - כששר הביטחון יואב גלנט היה היחיד מבין חברי הקואליציה שהצביע נגד. ראש הסגל של נתניהו, צחי ברוורמן, אמר בצידי המליאה אחרי הצבעת גלנט: "חוצפן, צריך לפטר אותו". ynet העביר בשידור ישיר את הדיון הלילי הסוער.
הצבעות גלנט ונתניהו, והתוצאה הסופית
(צילום: ערוץ כנסת)
מליאת הכנסת התכנסה הלילה (בין שני לשלישי) לדון בהחלת דין הרציפות על חוק הגיוס שקודם בכנסת הקודמת, ועבר אז בקריאה הראשונה. הדיון התקיים חרף התנגדויות גם בתוך הקואליציה - אבל בסופו של דבר כל חבריה פרט לגלנט הצביעו בעד, והתוצאה הסופית הייתה: 63 תומכים, 57 מתנגדים.
גלנט, שב-ynet נחשף כי יצביע נגד, הגיע למליאה לפני ההצבעה השמית ואמר - כמסר לחברי הליכוד: "עדיין לא מאוחר להגיע להסכמה, אסור לעשות פוליטיקה קטנה על גבם הגדול של החיילים". יועצו של השר יצחק גולדקנופף תועד כשהוא ניגש אליו, ומנסה לשכנע אותו לשנות את הצבעתו - אבל גלנט הצביע נגד. "עם ישראל מייחל להסכמות - שינויים לאומיים מבצעים בהסכמה רחבה", צייץ אחר כך.
כעת יעבור החוק לוועדת חוץ וביטחון. ח"כ יולי אדלשטיין, יו"ר הוועדה, אמנם הצביע בעד - אבל הבהיר: "מדינת ישראל עומדת בפני אתגרים מורכבים, ותפקידנו הוא לתת לה את כל התנאים לנצח. השיקול המרכזי יהיה מתן מענה אמיתי ומדויק לצרכי צה"ל. זה הכרחי ואין לנו שום ברירה אחרת. כולנו צריכים צה"ל גדול, יעיל וחזק וצה"ל גדול, יעיל וחזק צריך את כולנו. נעשה זאת בצורה נקייה, עיניינית ובשיתוף פעולה של כל הגורמים".
נאומי לפיד וליברמן במליאה
(צילום: ערוץ כנסת)
ראשון הדוברים בדיון, ראש האופוזיציה יאיר לפיד, ציטט את דבריו של ח"כ משה גפני מיהדות התורה שאמר כי אותו החוק - שעולה עכשיו ושהחרדים צפויים לתמוך בו - הוא "עלוב, מבזה, משפיל, אנטי-יהודי, אנטי-תורה. עוד דקה הוא יצביע בעד החוק שעליו אמר כי הוא אחד מרגעי השפל של הפוליטיקה הישראלית. זה לא התורה, זה פוליטיקה קטנה ועלובה. כנסת ישראל תעמוד מול חיילי המילואים ותגיד - לא אכפת לנו מכלום, חוץ מלהשאיר את דוגמנית האינסטגרם שנקרא ראש ממשלת ישראל בתפקידו עוד כמה חודשים".
יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, אמר: "אני לא מבין למה ליהודי אסור להיות לוחם? למה דווקא המנהיגות החרדית מתנגדת לשירות צבאי? אתם לא דואגים לא לעם התורה ולא לבני הישיבות כשאתם מסיתים אותם נגד השירות הצבאי. כל ההשתמטות הזאת היא אנטי-יהודית ואנטי-ציונית".
בהצבעה השמית החרדים תמכו בחוק, על אף שהתנגדו לו בחריפות כשעלה בממשלת בנט-לפיד, וגם כל יתר החברים בקואליציה פרט לגלנט ובהם יו"ר ועדת חוץ וביטחון אדלשטיין, ח"כ אלמוג כהן שאיים להתנגד וגם ח"כ אלי דלל מהליכוד. הוא הסביר את הצבעתו באומרו: "הצבעתי בעד רק כי ההצבעה הייתה טכנית ובכדי לתת צ'אנס אמיתי לתהליך חקיקה. כאבא לקצין בצה"ל לא אאפשר את אי השוויון שיגדיל את העול".
6 צפייה בגלריה
דרעי וגפני. הצביעו בעד, למרות שתקפו בעבר בחריפות את החוק
(צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
מהמחנה הממלכתי נמסר אחרי ההצבעה: "ראש הממשלה והקואליציה הוכיחו הלילה שהם חזרו ל-6.10. בזמן מלחמה, כשחיילי צה"ל נלחמים על הבית, הם נאבקים להנציח את הפטור משירות. עוד לא מאוחר להעביר מתווה רחב וכולל שיספק את צורכי הביטחון והחברה".
"זה אחד מרגעי החרפה הבזויים ביותר של כנסת ישראל אי פעם", כתב יו"ר יש עתיד לפיד לאחר ההצבעה. "בעיצומו של עוד יום קרב קשה ברצועה, ממשלת ההפקרות מעבירה חוק השתמטות וסרבנות. הכל פוליטיקה. אפס ערכים".
ליברמן כתב בטוויטר: "באישון לילה, בשעה שמיטב בנינו ובנותינו נלחמים בשדה הקרב, ממשלת ישראל עשתה צעד נוסף בדרך לחוק השתמטות שמהווה פגיעה קשה בחיילי צה"ל ומשרתי המילואים ובניגוד לצרכי מערכת הביטחון - והכול לשם הישרדות פוליטית. מגיע לאזרחי ישראל הנהגה אחרת, שתהיה ראויה להם".
מדוע ההצבעה התקיימה הלילה - ומה יקרה עכשיו?
הסיבה להחלטה לקיים את הדיון בחצות הלילה היא שמדובר במועד הראשון האפשרי לאחר שתמו 14 הימים שניתנו להתנגדויות, ורגע לפני שהכנסת יוצאת לחופשת חג השבועות. רבים מחברי כנסת והשרים בקואליציה, שהתלבטו אם לתמוך בהצעה, החליטו ביממה האחרונה שלא להצביע נגד דין הרציפות - שכן מדובר לדבריהם בהליך פרוצדורלי-טכני. אישור דין הרציפות יאפשר להעלות את החוק מחדש לדיונים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שם צפויים מאבקים כדי להכניס בו שינויים - לפני שיעלה בקריאה שנייה ושלישית.
הקואליציה נאלצת להתמודד לא רק עם התנגדויות מבית - אלא גם עם לא מעט קשיים משפטיים שמעורר החוק ופורטו בחוות דעתה של היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, לצד ההתנגדות של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. אפיק התעקשה שהחוק יעבור לוועדת חוץ וביטחון בראשות אדלשטיין, שבעבר הצהיר כי החוק לא ייצא מהוועדה כמו שהוא נכנס אליה - ויעבור שינויים משמעותיים. בנוסף, אפיק ביקשה מהקואליציה לקדם הלך חקיקה יסודי ולשקול להתחיל מקריאה ראשונה - ולא משנייה ושלישית - כדי להתגבר על קשיים שעלולים להתעורר בבג"ץ.
מה קובעת הצעת החוק, ולמה החרדים תמכו?
את החוק, נזכיר, הביא בכנסת הקודמת מי שהיה שר הביטחון דאז - בני גנץ. אבל, גנץ הבהיר כבר אז כי מדובר בפתרון זמני שאחריו יגיע פתרון כולל, ובכל מקרה אמר כי החוק לא תואם את צרכי הצבא היום - שישתנו דרמטית בעקבות המלחמה. בזמנו, כאמור, התנגדו החרדים בתוקף לחוק - אך בעקבות הפלונטר שנוצר, ובמה שנראה כתרגיל פוליטי לגנץ, הסכימו לתמוך בהחלת דין הרציפות עליו.
מדובר באחד המתווים המורכבים לאישור מבחינת הכנסת בהרכבה הנוכחי, ובאחד מהאיומים הגדולים ביותר על הקואליציה נוכח הדרישה הציבורית שגם החרדים יישאו בנטל השירות הצבאי. המתווה שמקודם כעת, נציין, מדבר על גיוס חרדים בודדים בלבד על פני חמש שנים, ואילו מתווי גיוס אחרים מדברים על גיוס הדרגתי של בני ישיבות - עד 50% מהצעירים החרדים בתוך חמש שנים.
כדי למנוע הפתעות של הרגע האחרון, חברי כנסת חרדים ניסו להגיע להבנות עם ח"כים מסיעת רע"מ - כדי שאלה לכל הפחות יימנעו במהלך ההצבעה. יו"ר ועדת הכספים מיהדות התורה, משה גפני, ביקש מיו"ר רע"מ מנסור עבאס שיסייע לו בהצבעה ומפלגתו תימנע - אך עבאס אמר כי לא יתגייס לטובת העניין, כי מטרתו היא הפלת הממשלה. גם בסיעת חד"ש-תע"ל החליטו לא להצביע נגד החוק, כדי לא לסייע ליציבות הקואליציה אחרי פרישת המחנה הממלכתי.
פורסם לראשונה: 23:53, 10.06.24
