365 ימים בשבי בעזה: כמעט שנה שלמה מחכים בני משפחות של 101 חטופים ליקיריהם, אבל הם עדיין בעזה, בשבי חמאס. לפני ההפגנה השבועית, שהערב (שבת) מתקיימת במתכונת מצומצמת עקב הנחיות פיקוד העורף, ומעט יותר מיממה לפני ציון שנה לטבח - קרובי חטופים מסרו הצהרה בשער בגין של הקריה בתל אביב, ותקפו את ראש הממשלה.
הצהרת המשפחות בקריה
(צילום: מיקי שמידט)
"זהו היום ה-365 שבו אהובינו נמצאים בשבי בגיהינום בעזה", אמרה עינב צנגאוקר. "שנה שלמה עברה מאז שבני מתן נחטף, שנה שלמה שבה עדיין נמצאים בשבי 101 חטופים. למה הם עדיין בעזה? בגלל נתניהו! זו הייתה שנת הטרפודים של נתניהו, שהחליט להקריב את חיי החטופים למען שימור שלטונו. זו הייתה שנת ההפקרה למוות על שם נתניהו, שהחליט במודע לנטוש ולזנוח את החטופים, למען שלמות ממשלתו ושיקוליו האישיים".
"שמענו אתמול שגורם ביטחוני אמר למשפחות חטופים שלאחר שהלחימה העצימה בצפון תסתיים, תהיה הסדרה בצפון ובדרום שתביא גם לעסקת חטופים, אבל אנחנו לא מאמינים לממשלה הזאת", הוסיפה עינב צנגאוקר. "שנה למחדל, והיום כבר ברור שנתניהו לא רוצה להחזיר את החטופים. גם אם המלחמה בצפון תסתיים, נתניהו רוצה שהמלחמה בדרום תימשך. אבל אנחנו לא ניכנע, אנחנו לעולם לא נוותר, ויחד עם ציבור ענק נמשיך להילחם עד שיחזרו כולם".
דני אלגרט, שאחיו איציק נחטף לעזה, אמר כי בשנה הזו "במקום לעשות הכל כדי להחזיר את כולם, נתניהו עשה הכל כדי להחזיר מנדטים. זו שנה שלמה שבמהלכה הפכו החטופים לבני ערובה במלחמת ההישרדות האישית של נתניהו. שנה שלמה שבה נתניהו טרפד עסקאות שהיו על השולחן. שנה שלמה ש-101 אזרחיות ואזרחים שהופקרו על-ידו עדיין מוחזקים במנהרות המוות, ונתניהו לא רק שלא לוקח אחריות, הוא בוחר במכוון לנטוש אותם ולנסות להשכיח אותם".
בהצהרה נאמו גם יפעת קלדרון, שבן דודה עופר נחטף, עמרי ליפשיץ - שאביו עודד בשבי לאחר שאימו יוכבד שוחררה, ואילה מצגר, שיורם - סב ילדיה - נרצח בשבי. "אנחנו רואים מה קורה בשבועות האחרונים מאז שהלחימה בצפון התעצמה", אמרה אילה מצגר. "כמה ישיבות קבינט היו בשבועות האחרונים בנושא החטופים? כמה הצעות חדשות העבירה ישראל למתווכות? מה עשיתם אתם, השרים, למען החטופים בשבועות האחרונים? נטשתם, זנחתם, הפקרתם, הקרבתם, שכחתם, טרפדתם, סיכלתם, פשעתם".
הפגנת מטה משפחות חטופים בקיסריה
(קרדיט: יושבי הארץ)
בהמשך הערב נערכו הפגנות במספר מוקדים ברחבי הארץ. בקיסריה נחסמה הכניסה ליישוב על ידי מפגינים, וגם בבאר שבע נערכה צעדה שקראה לביצוע עסקת חטופים.
ערן שוורץ, מנכ"ל מטה המאבק חופשי בארצנו אמר: "השבוע נציין שנה לאסון ששינה את חיינו וכשהלב של כולנו עם משפחות החטופים והלוחמות והלוחמים בצפון - ממשלת המחדל ממשיכה להפקיר את האזרחים כולם ואפילו את המילואימניקים שממשיכים להישלח לחזית הלחימה בלי גב וללא גיבוי. ממשלה שיודעת לשלוח את בניה ובנותיה לקרב אבל לא אכפת לה איך יגיעו לשם למרות שהייתה שנה שלמה להיערך לכך, זו ממשלה ששוב ושוב כושלת בתפקידה ואין לה זכות קיום".
קהילת ניר עוז ערכה עצרת בכרמי גת לציון שנה לטבח. דובר זק"א, ישראל חסיד דיבר באירוע: "בניר עוז נחשפתי למראות זוועה, בניר עוז ראיתי דברים שאיש לא יכול לתאר, צורת המוות, הכמויות, והאכזריות הן בלתי נתפסות. הייתי בניר עוז בחודשיים הראשונים לטבח יותר פעמים מאשר הייתי בבית, הלכתי במדשאות הירוקות כשמימיני ומשמאלי הכל שרוף והרוס. מקרה אחד חרוט לי בלב - כשנכנסתי לאחד הבתים והכל היה שרוף כליל, בני הבית ששהו בו נרצחו, גג הבית קרס גם, אבל דבר אחד נשאר שם - החנוכיה. זכיתי לסגור מעגל עם בני המשפחה ששרדו והשבתי להם את הזיכרון היחיד מבני המשפחה. זוהי משפחתה של שפרה נוי הי"ד. אני מאמין באמונה שלימה שעוד אשוב לאדמת ניר עוז לאירועים משמחים".
באותה עצרת דיברה גם אביטל דקל חן, אשתו של החטוף שגיא דקל חן: "אנחנו מקיבוץ ניר עוז, ובשנה האחרונה הרבה מהאנשים דואגים להזכיר לי שקרה לי נס. נס גדול! אני, שגיא והבנות ניצלנו מהטבח הזה ואנחנו בחיים. אז אני באמת נמצאת כאן בנס כי אין מילה אחרת לתאר את זה. אבל אני רוצה להגדיר לכם מחדש את המושג 'בנס' במדינה שבה אנחנו חיים. אני אישה שהחריבו לה את הבית, רצחו את החברים הכי טובים שלה מניר עוז, השחיתו את כל הרכוש ומה נשאר גנבו, לקחו לי את העבודה ואת כל הסביבה הטבעית שלי, נתנו לי ללדת לבד בת שלישית ומעל לכל אני אישה שבן הזוג שלה נחטף, נלקח כבן ערובה בלי שום הכנה, הגנה או לחימה עליו. ועכשיו רוצים לעשות עליו עסקה. ואז באים ואומרים לי – אבל קרה לך נס. ואני שואלת ככה נראים חיים של נס? אז כן צר לי לומר לכם, שככה נראים ניסים במדינת ישראל, מדינה שאיבדה את כל הגבולות והקווים האדומים שלה ובעיקר את המצפן המוסרי שלה".
