בית הדין הפלילי הבינלאומי הודיע היום (שישי) כי הוצא צו מעצר נגד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בגין פשעי מלחמה, "בשל מעורבותו לכאורה בחטיפת ילדים מאוקראינה". בית הדין בהאג כתב בהצהרתו כי פוטין "אחראי לכאורה לפשע מלחמה של גירוש בלתי חוקי של ילדים ולהעברה בלתי חוקית שלהם מאזורים כבושים באוקראינה לפדרציה הרוסית".
צו מעצר הוצא גם נגד מריה אלכסייבנה לבובה-בלובה, הנציבה לזכויות הילד בלשכת הנשיא פוטין, בגין אותן האשמות. מוסקבה מצידה מכחישה שחיילי צבא רוסיה ביצעו פשעי מלחמה באוקראינה.
משרד החוץ של רוסיה הגיב על החלטת בית הדין בהאג ואמר כי "צו המעצר נגד פוטין חסר משמעות". דוברת המשרד הסבירה כי רוסיה אינה חתומה על אמנת רומא, שעליה מבוססת החוקה של בית הדין הבינלאומי - ולכן היא לא מחויבת לבית הדין בהאג. מהקרמלין נמסר מאוחר יותר כי "רוסיה לא מכירה בסמכות השיפוט של בית הדין הפלילי, וכל החלטותיו בטלות ומבוטלות". הנציבה לבובה-בלובה הגיבה בציניות על ההחלטה ואמרה כי זה "נהדר" שבית הדין מעריך את עבדותה, שהיא "לעזור לילדים במדינה הזו".
מנגד, ראש הסגל של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר כי "צו המעצר נגד פוטין הוא רק ההתחלה". גם התובע הכללי של אוקראינה, אנדריי קוסטין, אמר כי מדובר בהחלטה "היסטורית עבור אוקראינה ועבור מערכת הצדק הבינלאומית כולה".
האם פוטין ייעצר?
לבית הדין הבינלאומי סמכות לחקור אישים אינדבידואליים, אך לא מדינות. הוא הוקם כדי להעמיד לדין את האחראים לפשעים שנחשבים לחמורים ביותר - רצח עם, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. לבית המשפט יש סמכות עולמית, אך הוא נחשב ל"מוצא אחרון", ומתערב רק במקרים בהם הרשויות המקומיות אינן יכולות או רוצות להעמיד לדין. לבית הדין אין את הסמכות או הכוח לעצור חשודים, והוא יכול להפעיל סמכות שיפוט רק בשטחי מדינות החתומות על אמנת רומא, שאותה רוסיה כאמור לא אישררה. בית הדין מסתמך על מדינות ברחבי העולם שיסייעו בביצוע מעצרים והעברת חשודים להאג.
התובע בהאג, קארים חאן, פתח בחקירה של פשעי מלחמה אפשריים, פשעים נגד האנושות ורצח עם באוקראינה לפני כשנה - זמן קצר לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-24 בפברואר 2022. חאן הדגיש במהלך ארבע נסיעותיו לאוקראינה במהלך השנה הזו שהוא בוחן פשעים לכאורה נגד ילדים ומתמקד בחקירתו בפגיעה בתשתיות אזרחיות.
נשיא בית הדין אמר בהצהרה בעוד שופטי בית הדין הפלילי הוציאו את הצווים, כעת תלוי המעצר בקהילה הבינלאומית, שתצטרך לאכוף אותם. "בית הדין עושה את חלקו בעבודה כבית משפט והשופטים הוציאו צווי מעצר. הביצוע יהיה תלוי בשיתוף פעולה בינלאומי", אמר.
משפט אפשרי נגד בכירים רוסים נותר רחוק, זאת מהסיבה שמוסקבה אינה מכירה בסמכות השיפוט של בית הדין הבינלאומי - וכבר הודיעה כי ההחלטה מבחינת מוסקבה בטלה. גם אוקראינה, יש לציין, אינה חברה בבית הדין, אך היא כן העניקה לו סמכות שיפוט בשטחה.
ראש תוכנית רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, ארקדי מיל-מן, שגריר ישראל במוסקבה לשעבר אמר כי "הוצאת צו המעצר נגד פוטין היא הוכחה נוספת לכישלון העצום שלו במערכה. אמנם קשה להאמין שצו המעצר הזה ייצא אל הפועל, אך הדבר מבודד עוד יותר את פוטין שהופך למנהיג מצורע. אם היה יודע שזה יהיה מצבו שנה לאחר פתיחת 'המבצע המיוחד' שלו - ספק אם היה פותח במלחמה".
אתמול קבעה ועדת החקירה שמינה האו"ם לבחינת המלחמה הרוסית באוקראינה, בדוח מהדהד שפרסמה, כי רוסיה ביצעה מגוון רחב של פשעי מלחמה, ואולי אף פשעים נגד האנושות, הכוללים מעשי רצח, עינויים שיטתיים, אונס וגירוש של ילדים, וכי יש למצות את הדין עם האחראים לכך. בדוח החמור – שהוא גינוי נדיר למדי נגד חברה במועצת הביטחון של האו"ם – קובעת הוועדה כי רוסיה ביצעה התקפות "חסרות הבחנה ולא-פרופורציונליות", הרגה אנשים מחוץ לאזורי לחימה ולא נקטה צעדים כדי להימנע ככל האפשר מפגיעה באזרחים חפים מפשע.
ועדת החקירה של האו"ם מונה בדוח שלה שורה של פשעים נגד האנושות שייתכן כי הכוחות הרוסיים ביצעו באוקראינה, ומזכירה ביניהם את ההתקפות החוזרות ונשנות נגד תשתיות אוקראיניות, שהותירו מאז הסתיו האחרון מאות אלפי אוקראינים ללא חימום וחשמל דווקא בחודשים הקרים ביותר, וכן את "העינוי הנרחב והשיטתי בשלל אזורים שמצאו עצמם תחת כיבוש רוסי".
הדוח מפרט שיטות עינוי שבהן נעשה שימוש בבתי כלא הרוסיים, שבהם קורבנות ספגו מכות חשמל תוך שימוש בטלפונים צבאיים, עינוי שקיבל את הכינוי "שיחה לפוטין", ותלייה מהתקרה ב"תנוחת תוּכּי". לצד זה יו"ר הוועדה הדגיש כי החוקרים לא מצאו ראיות לרצח עם. רוב הפשעים שמוזכרים בדוח כבר דווחו בעולם, אבל העובדה שוועדת חקירה שהוסמכה על-ידי האו"ם קובעת בעצמה כי מדובר בפשעים נותנת להם תוקף משפטי נוסף.
