ראשי הקואליציה מכנים זאת "ריכוך", אבל בצמרת המשפטית רואים במתווה המעודכן מכה גדולה לעצמאות בית המשפט העליון, וחוששים שאותו מתווה יגרום גם לפוליטיזציה של בתי המשפט בערכאות הנמוכות.
המתווה המעודכן, שהציג אתמול יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן ואושר הלילה על ידי ראשי הקואליציה, צפוי לדבריהם להוביל למשבר חוקתי וניהולי. גורמים משפטיים הבהירו כי בהצעת המתווה החדש תוך שנה וחצי יהיה רוב לשמרנים, ורוב הפסיקות יהיו בכיוון זה.
הסיבה היא שבחודש אוקטובר יפרשו נשיאת העליון אסתר חיות והשופטת ענת ברון, ובאוקטובר הבא השופט עוזי פוגלמן, הנחשב לסמן הליברלי בעליון. במקומם, אם המתווה אכן יאושר בקריאה שנייה והשלישית, תמנה הקואליציה שני שופטי עליון שהיא תבחר, ושופט נוסף שייבחר ברוב גדול יותר.
בחודשים הקרובים צפויה טלטלה עמוקה במערכת המשפט, משתי סיבות עיקריות. ראשית, בחודשים הקרובים – לקראת פרישתה לגמלאות של נשיאת העליון חיות, יש למנות נשיא חדש לעליון.
על פי המתווה החדש, תבוטל למעשה שיטת הסניוריטי. אם עד כה, מאז קום המדינה נבחר לעליון השופט הוותיק ביותר לנשיא, מעתה יידרש רוב רגיל של הקואליציה בוועדה לבחירת שופטים על מנת למנות נשיא. מכאן, שנפתח פתח לחלום הבלהות של שופטי העליון – חשש לתחרות סמויה, ביצוע לובינג ועלייה לרגל של שופטים לפוליטיקאים על מנת להיבחר כנשיא העליון. הדבר עלול להביא גם להעכרת היחסים בתוך העליון.
4 צפייה בגלריה
נתניהו וחיות. היא תפרוש באוקטובר, הוא יוכל למנות נשיא לא בשיטת הסניוריטי
(צילום: EPA, אלכס קולומויסקי)
מכיוון שיוגשו עתירות נגד חוקתיות החוק החדש, הרכב מורחב של שופטי בית המשפט העליון ידון בחוקתיות חוק הנוגע אליהם ולהמשך דרכם, כאשר גם היועצת המשפטית לממשלה צפויה לומר שהחוק אינו חוקתי ויביא לפוליטיזציה של העליון. כלומר, יהיה זה החוק הראשון שבו תהיה ההתנגשות הגדולה עליה מדברים בין רצון הכנסת והממשלה לבין שלטון החוק.
זהו מתווה רוטמן החדש
לפי המתווה המעודכן, ישונה הרכב הוועדה לבחירת שופטים. במקום תשעה חברי ועדה יהיו 11, ולמעשה יהיו שתי ועדות – או מעין ועדה עם הרכב מתחלף של נציגות השופטים.
הוועדה למינוי שופטים לעליון תדון במינויים לעליון ובכלל נושאי הוועדה שעל הפרק. היא תכלול שלושה שופטי עליון – נשיא בית המשפט העליון ושניים נוספים. בנוסף, יהיו בה שלושה שרים בממשלה משלוש סיעות שונות, שלושה חברי כנסת משלוש סיעות שונות מהקואליציה ושני חברי כנסת מסיעות שונות מהאופוזיציה.
בנוגע לשני המינויים הבאים לבית המשפט העליון, הרוב הנדרש יהיה רוב רגיל (6 מתוך 11) – ולמעשה חברי הקואליציה יוכלו למנות את המועמדים שבהם יחשקו. החל מהמינוי השלישי תידרש הסכמה רחבה יותר של לפחות נציג אחד מטעם השופטים ונציג אחד מקרב האופוזיציה.
העברת שופט מכהונה תדרוש רוב של 9 מתוך 11. כמו כן, העברה מכהונה בשל מצב רפואי בחוק בתי המשפט דינה יהיה כמו העברה שלא בשל מצב רפואי. הוועדה תוכל להתכנס במינימום של שישה חברים ולא חמישה, כפי שהיה בנוסח הקודם. בנוסף, השימוע לשופטים המועמדים לעליון יעבור מוועדת החוקה אל הוועדה לבחירת שופטים.
בוועדה שממנה שופטים לערכאות אחרות, ההרכב יכלול נשיא של העליון, נשיא של בית משפט מחוזי שנבחר על ידי נשיאי המחוזי ונשיא של בית משפט השלום שנבחר על ידי נשיאי השלום. הרוב הנדרש בוועדה יהיה 7 מתוך 11, כדי לייצר מצב שהקואליציה לבדה לא יכולה למנות שופט לשלום או למחוזי.
בנושא בית הדין לעבודה, התיקון יהיה עקיף. את נשיא השלום יחליף נשיא בית הדין הארצי, כך שההרכב יכלול את נשיא בית המשפט העליון, נשיא בית הדין לעבודה ונשיא מחוזי שייבחר על ידי נשיאי מחוזי.
הדיון בוועדת החוקה
המשנה ליועמ"שית הממשלה, עורכת הדין אביטל סומפולינסקי, אמרה בדיון בוועדת החוקה כי השינויים המוצעים יובילו לפוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים. "במהלך הדיונים עמדנו על הקושי של מינוי שופטים והפוליטיזציה של הוועדה", ציינה, "כשמסתכלים על ממוצע באופן כללי, אנחנו רואים שבכלל לא בטוח שנגיע לאפשרות שגם חברי האופוזיציה יוכלו לקחת חלק בבחירת השופטים. הדברים מקבלים גם משנה תוקף במינויים של בית משפט מחוזי ושלום, משום שזה בית משפט העוסק בסוגיות חברתיות וערכיות מאוד משמעותיות".
רוטמן בוועדת החוקה: "יכולים לחזור מאוחדים אחרי פסח והעצמאות"
(צילום: ערוץ כנסת )
לדבריה, "באופן הבחירה היום השיקולים המקצועיים עומדים במוקד. ההצעה הזו לוקחת אותנו בדיוק לכיוון השני – יש פה מעורבות מאוד משמעותית של הגורמים הפוליטיים, כשצריך לזכור שיש הרבה דברי חקיקה שבהם הסמכויות של נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים בנויות על מינוי נשיא בית המשפט העליון".
עו"ד סומפולינסקי הוסיפה: "כל התפיסה של הסמכויות של נשיא בית המשפט בנויה על זה שהוא יכול להיבחר על ידי שישה חברי קואליציה בלבד – הם יוכלו למנות נשיאים וזה פוגע בעצמאות השיפוטית והפרדת הרשויות. הנוסח הזה לא נותן את המענה המשמעותי לקשיים שהעלנו בעבר".
אביטל סומפולינסקי, המשנה ליועמ"שית: "המתווה החדש מכניס פוליטיזציה מאוד גדולה לבתי המשפט"
(צילום: ערוץ כנסת)
יועמ"ש הוועדה, עו"ד גור בליי, אמר כי "קודם כול, היועצת המשפטית של הכנסת ביקשה למסור כי היא לא הכירה את המתווה ולא בירכה עליו. התייחסנו לחשש מפוליטיזציה, ברור לגמרי שממשלה שתבחר שני מינויים, יבחרו בקיטוב לצד שלה, ורק במינוי השלישי יידרשו להסכמה רחבה. באשר לנשיא בית המשפט העליון, ההצבעה תהיה בהרכב מלא וברוב של שישה חברים".
ח"כ יואב סגלוביץ (יש עתיד) שאל: "אז אני יכול למנות עורך דין פרטי שמזוהה פוליטי, למנות אותו לשופט, מיד אחרי זה לשופט בית משפט עליון – ואז הוא משפיע על כל השרשרת עד לבית המשפט לתעבורה". ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה), ממלא מקום יו"ר ועדת החוקה, אמר: "נתת לנו רעיון". עו"ד בליי השיב: 'כן, עקרונית זה אפשרי'".
