דמעות אצל הליברלים באמריקה, הלם באירופה – וחשש גם באיראן. לפני ארבע שנים נדרשו לכלי התקשורת בארה"ב ארבעה ימים שלמים כדי להכריז על זהות המנצח בבחירות, אבל הפעם ניצחונו של דונלד טראמפ הושג במהירות רבה. חזרתו של המנהיג הרפובליקני, שמבטיח רפורמות דרמטיות – מגירוש המוני של מהגרים לא-חוקיים ועד סיום המלחמות שמשתוללות בעולם עם "צבא חזק שאנחנו לא רוצים להשתמש בו" – מעוררת הדים ברחבי תבל.
ניצחון טראמפ - עוד בעמוד המיוחד של ynet:
• גל אדום חוצה מגזרים - וזינוק אדיר בתמיכה בקרב היספנים: כך ניצח טראמפ
• טראמפ יכהן הפעם בלי קושנר. וזו סיבה לדאגה לישראל | פרשנות, רון בן ישי
• "היה צריך להיות ברור שאישה שחורה לא תנצח כאן" | עם תומכי האריס המאוכזבים
• ההישג של אילון מאסק: כך ניצח איל ההון את הבחירות
"אני מפחד", אמר בצהריים (יום ד') ל"פייננשל טיימס" הבריטי גורם בכיר באיחוד האירופי, שמעורה בהכנות בבריסל לכהונתו השנייה של טראמפ – שתחל עם השבעתו ב-20 בינואר 2025. "במסחר, הוא היה רע", אמר גורם אירופי שני, שהתייחס להבטחות הבחירות של טראמפ להחזיר את המכסים שהטיל בקדנציה הראשונה שלו, מכסים שהובילו אז למלחמות סחר מול סין וגם מול בעלות ברית באירופה.
בבריסל חוששים מאוד גם מהאפשרות שטראמפ יפגע בשותפות סביב ברית נאט"ו – בכהונתו הראשונה הוא התעמת עם מנהיגיה האירופים ודרש מהם להגדיל את חלקם במימון הברית הביטחונית. הם מודאגים גם מהבטחתו להביא במהירות לסיום המלחמה באוקראינה, תוך שהוא מאותת לכך שילחץ על קייב לפשרות מול רוסיה. "אוקראינה בצרות גדולות", אמר אחד הגורמים ל"פייננשל טיימס".
מנהיגי אירופה מיהרו אמנם לברך את טראמפ על הניצחון המדהים שהשיג על קמלה האריס, אבל ניכר שמאחורי המילים היפות עומד חשש גדול. בין המברכים הראשונים היה נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, שבמערכת הבחירות טראמפ מתח עליו ביקורת קשה ותיאר אותו כ"סוכן מכירות" בשל הסיוע הצבאי הרב שקיבל מהממשל היוצא של ג'ו ביידן.
זלנסקי כבר ניסה לאחרונה לבנות קשרים טובים מול טראמפ, ונפגש עימו בביקורו בניו יורק בספטמבר, וכעת מסר בהודעת הברכה שלו כי הוא מייחל ל"עידן של ארה"ב חזקה תחת מנהיגותו הנחושה של טראמפ". הוא הוסיף כי הוא "מעריך את מחויבותו של טראמפ לגישה של 'שלום באמצעות עוצמה' ביחסים בינלאומיים" – והדגיש כי עיקרון זה בדיוק הוא שדרוש עבור השגת "שלום צודק" לאוקראינה.
טראמפ עצמו התייחס בנאום הניצחון שלו הבוקר בקצרה בלבד לסוגיית המלחמות בעולם, ומבלי להזכיר את אוקראינה (או את המלחמה בישראל) אמר כי יפעל לסיום הסכסוכים בעולם – והדגיש שלשם כך זקוקה ארה"ב לצבא לחזק, כזה שיריביה לא יעזו להתעסק עימו. "אני לא אפתח מלחמות חדשות, אני אסיים אותן", הצהיר. בעבר הבטיח כי יקדם הסכם שלום בין אוקראינה לרוסיה עוד לפני שיושבע לתפקידו ויחזור לבית הלבן (הוא התרברב שיעשה זאת תוך 24 שעות), אך לא הסביר מהי תוכניתו.
ברוסיה הגיבו בזהירות לניצחונו, ודובר הקרמלין דמיטרי פסקוב ציין כי לא מוכרת לו כוונה לערוך שיחת טלפון בינו לבין הנשיא ולדימיר פוטין. פסקוב הדגיש כי ארה"ב היא "מדינה לא ידידותית" וכי היחסים עימה נמצאים כעת בשפל – אך לא שלל שיפור עתידי כשטראמפ יחזור לשלטון: "אמרנו שוב ושוב שארה"ב יכולה להביא לסיום הסכסוך הזה (מול אוקראינה – ynet). זה לא יכול לקרות בן לילה, אבל ארה"ב יכולה לשנות את מסלול מדיניות החוץ שלה. האם זה יקרה, וכיצד, את זה נראה אחרי ינואר".
גם נשיא צרפת עמנואל מקרון מיהר לברך את טראמפ, אבל הודעתו הייתה קרירה הרבה יותר ביחס לזו של ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן – שבירך את טראמפ עוד לפני שזה עצמו הכריז על ניצחון. "ברכותיי, הנשיא דונלד טראמפ. אני מוכן לעבוד יחד כפי שעשינו במשך ארבע שנים", כתב מקרון בציוץ ברשת X. "עם האמונות שלך ושלי. עם כבוד ועם שאיפות. עבור שלום ועבור שגשוג". מקרון הוסיף בציוץ נוסף כי שוחח עם קנצלר גרמניה אולף שולץ ודן עימו בדרכים להבטיח שאירופה תמשיך להיות "מאוחדת", ותגן על האינטרסים שלה. דובר הממשלה בפריז ציין כי מקרון הציע תיאום בין 27 חברות האיחוד בנוגע ל"אסטרטגיה" שלהן אל מול כהונתו השנייה של טראמפ.
קנצלר גרמניה שולץ אמר מצידו כי גרמניה תמשיך להוות "ידידה נאמנה" עבור ארה"ב תחת טראמפ, והדגיש את חשיבות חיזוק הקשרים מולו. "דברים רבים בהחלט יהיו שונים תחת ממשל בהובלת טראמפ. הוא הבהיר את זה כל העת, בפומבי. המסר שלנו הוא הוא שגרמניה תישאר בעלת ברית טרנס-אטלנטית נאמנה, ושהאיחוד האירופי חייב לעמוד יחד ולפעול באופן מתואם. כקנצלר גרמניה, אני פועל לשם כך".
ניצחון טראמפ מעורר חשש גם בקרב יריבותיה של ארה"ב, בהן איראן – שכנשיא, טראמפ ביטל את הסכם הגרעין מולה, והורה על חיסול מפקד כוח קודס קאסם סולימאני ב-2020. הממשלה בטהרן מיהרה אמנם לטעון הבוקר כי ניצחונו "לא ישפיע על תנאי המחיה" של האיראנים – שעדיין מתקשים להתמודד עם נטל הסנקציות שטראמפ הטיל עליהם עם הפרישה מהסכם הגרעין ב-2018 – אבל הבוקר דווח כי הריאל האיראני צנח לשפל של כל הזמנים, ונסחר בשיעור של 703,000 ריאל עבור דולר אמריקני אחד.
גורמים ערביים ומערביים אמרו לסוכנות הידיעות רויטרס כי טראמפ עשוי אחרי השבעתו להוביל מדיניות של "לחץ מקסימלי" על איראן, עם סנקציות חדשות על תעשיית הנפט שלה – וכי הוא עשוי גם להסכים לתקיפה ישראלית נגד מתקני הגרעין ולחיסולי בכירים. סגן מפקד משמרות המהפכה, עלי פדבי, אמר היום – מבלי להתייחס ישירות לניצחון טראמפ – כי טהרן ושלוחיה "ערוכים" לעימות מול ישראל – כשברקע נותר על כנו האיום האיראני לתקוף אותה שוב.
החשש הרב באמריקה ובעולם מחזרתו של טראמפ לשלטון מגיע על רקע הבטחותיו לרפורמות דרמטיות כמעט בכל תחום מדיניות: מהבטחה להטלת מכסים כבדים על סחורות מיובאות, דרך גירוש המוני של מהגרים לא-חוקיים ועד חידוש "צו המוסלמים". אלו חלק מהבטחותיו לכהונה שנייה, שבה לדבריו קיבל מהעם האמריקני "מנדט חסר תקדים" – אם כי רבות מהן צפויות להיתקל בקשיים לוגיסטיים או משפטיים. אחרות דורשות גם תיקוני חקיקה, שלא בטוח שיימצא להן הרוב הדרוש.
שלום גם במזרח התיכון
טראמפ כאמור הבטיח לשים סוף למלחמות בעולם, וכחלק מניסיונו לחזר אחרי הקול הערבי בארה"ב, גם לאחרונה לשים סוף למלחמות בעזה ובלבנון. עוד לפני כן קרא לישראל לסיים במהירות את המלחמה, אבל ההערכות הן שהעבודה מול טראמפ תהיה נוחה הרבה יותר מבחינת ראש הממשלה בנימין נתניהו, וכי הוא יפעיל הרבה פחות לחץ מאשר ביידן בכל הנוגע לדרישתו למנוע פגיעה באזרחים פלסטינים.
טראמפ צפוי לחתור להסכמי שלום נוספים בין ישראל לעולם הערבי, בהמשך ל"הסכמי אברהם" שהוביל בכהונתו הראשונה – ובמסגרתם נורמלו יחסי ישראל עם איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו. בראש סדר העדיפויות עומדת כמובן סעודיה, וגם ביידן ניסה לאורך כהונתו לקדם עסקת נורמליציה מולה – ללא הצלחה, על רקע סירוב נתניהו לפשרה כלשהי בכל הנוגע לתהליך מדיני מול הפלסטינים.
טראמפ, יצוין, הביע לא אחת פליאה מיכולות "כיפת ברזל" שהופגנו לאורך המלחמה, ובעצרות הבחירות לו הבטיח להקים מערכת שכזו גם בארה"ב – אף שהמערכת פותחה בשיתוף פעולה עם ארה"ב, וזו ממילא לא נתונה לאיום של טילים בטווח קצר.
מלחמות סחר
טראמפ הציע בקמפיין להטיל מכסים בגובה 10% לפחות – ואולי אף יותר – על כל הסחורות שמגיעות לארה"ב, מהלך שלדבריו יחסל את הגירעון המסחרי של ארה"ב. מבקריו טוענים מנגד שהמהלך רק יגדיל את יוקר המחיה ויביא להעלאת מחירים עבור הצרכנים האמריקנים, ויפגע ביציבות הכלכלית הגלובלית.
טראמפ גם איים להיכנס למלחמות סחר מול מדינות שמטילות מכסים על ייבוא מוצרים תוצרת ארה"ב. בין היתר הצהיר כי יטיל מכסים בגובה של 200% על מכוניות מיובאות, ואותת על כוונה למנוע כלל ייבוא מכוניות ממקסיקו. הוא רמז שיטיל מיסים על ייבוא סחורות גם מבעלות ברית באירופה.
כמו בכהונתו הראשונה, הוא מתמקד בהצהרותיו בעיקר בסין – וקרא לבטל באופן הדרגתי ייבוא של מוצרי אלקטרוניקה, מתכות ותרופות מהמעצמה הזו, על פני תקופה של ארבע שנים. הוא חותר לאסור על חברת סיניות להשתלט על נדל"ן אמריקני ועל תשתיות בתחום האנרגיה והטכנולוגיה.
טראמפ הדגיש כי "מכסים" היא המילה האהובה עליו, ולדבריו מדובר גם בדרך יעילה למלא את קופת האוצר האמריקני.
גירוש המוני, ושובו של צו המוסלמים
חלק מרכזי בקמפיין של טראמפ היה ההבטחה לעקור מהשורש את ההגירה הלא-חוקית דרך הגבול הדרומי עם מקסיקו, ובנאום הניצחון הבוקר הוא הבטיח "לסגור את הגבולות" כדי למנוע הסתננות. הוא צפוי לעשות זאת עם החזרת הגבלות נוקשות שביידן ביטל, וגם לא שלל הקמת מחנות כליאה למהגרים שנתפסים חוצים את הגבול – מחנות שבעבר עוררו זעם רב בשל הפרדת ילדים מהוריהם.
טראמפ הבטיח גם להוציא לפועל את תוכנית הגירוש הגדולה ביותר בתולדות ארה"ב – ולסלק מאמריקה מיליוני מהגרים לא-חוקיים, אם כי הודה שיידרש להתמקד בתוכנית שכזו בעבריינים. לא ברור אם הוא יוכל באמת להוציא לפועל תוכנית המונית, שבפניה יעמדו שלל מכשולים לוגיסטיים ותקציביים – כמו גם מאבקים משפטיים ופוליטיים מצד מבקריו ומצד הדמוקרטים בקונגרס.
טראמפ לא סיפק הסבר מפורט בנוגע לאופן שבו יממש את תוכנית הגירוש, אבל אמר כי כדי לממש את מטרתו יהיה נכון להשתמש במשמר הלאומי – ושאם יהיה צורך בכך, גם בצבא האמריקני. בחודש שעבר הבטיח להפעיל את חוק "האויבים הזרים" עתיק היומין, משנת 1798, שיעניק לו סמכויות לגרש מארה"ב אזרחים זרים – ללא כל הליך משפטי – על מנת לסלק מהמדינה מהגרים שחברים בקרטלי סמים ובארגוני פשיטה. החוק הזה עוסק אמנם באזרחי מדינות שנמצאות במלחמה עם ארה"ב, אבל הנוסח המיושן שלו מכליל גם אזרחי מדינות שמנהלות "פלישה" או "חדירה תוקפנית" נגד ארה"ב. טראמפ ואנשיו קידמו בשבועות האחרונים את הרעיון של שימוש בחוק, תוך פרשנות מרחיבה למונחים "פלישה" ו"חדירה תוקפנית" – כך שניתן יהיה להחילם גם על ארגוני פשע וקרטלי סמים.
טראמפ הבטיח גם לבטל אשרות שהייה זמניות שביידן העניק למהגרים מהאיטי ומוונצואלה, בעקבות המשברים הפוליטיים והחברתיים בשתי המדינות הללו, וגם לבטל את המצב המשפטי הנוכחי שבו כל מי שנולד בארה"ב מקבל אוטומטית אזרחות אמריקנית – גם אם הוריו אינם אזרחים. הזכות הזו מתבססת על פרשנות ארוכת שנים לתיקון ה-14 לחוקה, כך שאם יפעל כך המהלך יגיע לבטח להכרעה בבית המשפט העליון – שם יש רוב מוצק לשופטים השמרנים, בזכות שלושת המינויים של טראמפ בקדנציה הראשונה.
טראמפ הבטיח גם להטיל מחדש את מה שזכה לכינוי "צו המוסלמים", אותו צו שהטיל עם כניסתו לתפקיד ב-2017 ושאסר על כניסת מהגרים משלל מדינות מוסלמיות. הצו ההוא עורר זעם גדול ברחבי ארה"ב והעולם, ואחרי מאבקים משפטיים ממושכים הוא נאלץ לפרסם צו מרוכך יותר. חרף הבטחתו לחדש את הצו, טראמפ קיבל לא מעט תמיכה מערבים ומוסלמים אמריקנים בקמפיין – על רקע האכזבה שלהם מהתמיכה של ממשל ביידן וסגניתו האריס בישראל לאורך המלחמה בעזה.
שינויי אקלים? טראמפ רוצה עוד נפט
טראמפ הבטיח להגדיל את תפוקת הנפט ושאר הדלקים המאובנים של ארה"ב, באמצעות הענקת אישור לקידוחים על אדמות פדרליות ועידוד בניית צינורות גז טבעי. בין היתר, אמר כי יעניק אישור מחודש לקידוחי נפט בשמורת טבע פדרלית באלסקה.
הוא הצהיר שיפרוש מהסכמי פריז, אמנה בינלאומית שבמסגרתה התחייבו אומות העולם לפעול להפחתת פליטות גזי החממה כדי לצמצם את שינויי האקלים. הוא גם הבטיח לבטל תקנות שהחיל ביידן ואשר עודדו שימוש ברכבים חשמליים והפחתת פליטות CO2.
טראמפ, שבעצרות הבחירות שלו הצהיר שוב ושוב בסגנונו האופייני על תמיכתו בקידוחי נפט עם המשפט "דריל, בייבי, דריל!", הצהיר שעל ארה"ב להגדיל את השימוש במשאבי האנרגיה שלה גם כדי להפוך תחרותית יותר בתחום הבינה המלאכותית – תחום שפיתוחו דורש כמויות גדולות של חשמל.
קיצוצי מס
במסגרת הבטחותיו הכלכליות הנרחבות, טראמפ גם קרא לקיצוצי מס נוספים – שלטענת מבקריו ייטיבו בעיקר עם החברות הגדולות והעשירים. הוא הבטיח להותיר על כנה את רפורמת קיצוצי המס שלו מ-2017, ולקצץ עוד יותר את המס על תאגידים מ-21% ל-15% – עבור אלו שיעבירו את מפעלי הייצור שלהם לארה"ב. הוא הבטיח גם לבטל את המס על טיפים – הבטחת בחירות שקמלה האריס ניפקה גם היא בעקבותיו, בין היתר כחלק מהחיזור של שניהם אחרי קולות בוחרים באזור לאס וגאס שבמדינת המפתח נבאדה.
ביטול משרד החינוך
טראמפ הבטיח לבטל את משרד החינוך הפדרלי, ואמר שיש להעביר את האחריות על תחום זה למדינות ארה"ב. הוא גם הבטיח להיאבק בתרבות ה-woke באוניברסיטאות ובקולג'ים, והצהיר כי ידרוש ממוסדות להשכלה גבוהה "להגן על המסורת ועל התרבות המערבית" – וללחוץ עליהם לבטל תוכניות שנועדו לעודד מגוון רב יותר בקרב הסטודנטים שלהם. טראמפ הבטיח גם להשתמש בכוחו של משרד המשפטים על מנת לעתור נגד מוסדות ובתי ספר שמנהלים לדבריו אפליה גזעית.
בלי איסור כלל-ארצי על הפלות
טראמפ התגאה לאורך הקמפיין בכך שהרוב השמרני המוצק שיצר בעליון אפשר את ביטול פסק הדין ההיסטורי "רו נגד ווייד", שבמשך 50 שנה חייב את כלל מדינות ארה"ב לאפשר ביצוע הפלות. אולם כשברקע הסקרים שהראו שמדובר בסוגיה שבה טראמפ נמצא במגננה, ושרוב האמריקנים תומכים בזכות להפלה, הוא הצהיר כי יתנגד לאיסור כלל-ארצי שרפובליקנים מסוימים מבקשים לקדם באמצעות חקיקה בקונגרס. הוא גם מתח ביקורת על חלק מההגבלות הנוקשות שהוטלו במדינות שמרניות, והצהיר על תמיכה במתן החרגות למקרים של גילוי עריות, אונס וכמובן סכנה לחיי האם.
לחקור יריבים, להיאבק ב"אויב מבפנים"
כשברקע טענתו לרדיפה פוליטית בגלל ההליכים המשפטיים שנפתחו נגדו, טראמפ הבטיח להשתמש במערכת אכיפת החוק כדי לחקור יריבים פוליטיים, ואת חלקם כינה "אויב מבפנים" – באופן שעבור אמריקנים רבים הדיף ניחוח אוטוריטרי מסוכן. בין היתר הציע בעבר למנות תובע מיוחד שיחקור את ביידן, אבל לא הסביר מה תהיה העילה לכך. לא מן הנמנע, על רקע נאומו הבוקר שבו קרא לאחדות בארה"ב, שימתן את גישתו בסוגיות אלו.
טראמפ גם אמר לאחרונה שהוא יוכל לפטר "בקלות" את התובע המיוחד ג'ק סמית' שעומד מאחורי שני כתבי האישום הפדרליים שהוגשו נגדו, בפרשת מהומות הקפיטול והמסמכים הסודיים – אם כי ההליכים המשפטיים הללו כנראה יוקפאו ממילא בשל ניצחונו, תחת מדיניות ארוכת שנים של אי-העמדה לדין של נשיאים מכהנים.
טראמפ גם אמר כי ישקול להעניק חנינה לתומכיו שהסתערו על הקונגרס ב-6 בינואר 2021, בניסיונם לבטל את אשרור ניצחונו אז של ביידן – בבחירות שטראמפ טוען עד היום, ללא שום הוכחה, כי נגנבו ממנו.
טראמפ גם לא שלל שימוש בכוחו הרגולטורי של הממשל כדי לפגוע במבקריו, כגון רשתות טלוויזיה ביקורתיות.
טיהורים נגד ה"דיפ-סטייט"
טראמפ הצהיר כ יחתור להדחת פקידים בממשל שאותם הוא מזהה כ"דיפ סטייט" – הכינוי שחובבי תיאוריות קונספירציה נוהגים להדביק לגורמים שלטענתם פועלים בסתר כדי להתוות את מדיניות הממשל. טראמפ הציע לפעול נגדם באמצעות צו שישנה את הגדרת התעסוקה של אלפי עובדי ממשל – באופן שיהפוך את הליך הפיטורים שלהם לפשוט יותר. מהלך שכזה צפוי לבטח להיתקל במאבקים משפטיים.
טראמפ גם הבטיח למנות את איל ההון אילון מאסק, שהתגייס לטובתו בקמפיין, לעמוד בראש פאנל מיוחד עצמאי שתפקידו יהיה לבחון דרכי ייעול בממשל, כדי למנוע בזבוזים.