היא עדיין בגדר מועמדת, אבל לכל ברור שפרקליטת מחוז תל אביב לשעבר, עו"ד גלי בהרב-מיארה, תהיה היועצת המשפטית לממשלה. הוועדה לאיתור המחליף של אביחי מנדלבליט בחרה בה ובעוד שני מועמדים מוכרים הרבה פחות כמועמדים הסופיים במרוץ לאחד התפקידים החזקים ביותר בישראל, אבל שר המשפטים גדעון סער וראש הממשלה נפתלי בנט כבר הצהירו שימליצו לשאר השרים לתמוך במועמדותה.
היא תהפוך כנראה ליועמ"שית האישה הראשונה בתולדות ישראל, אבל הסיוע שנראה שקיבלה מסער או מאנשיו בהליך שהתקיים בוועדה – מבקריו יטענו כי מדובר בהתערבות של ממש – מעורר שאלות לגבי עצמאותה בעתיד. בריאיון לאולפן ynet נשאל על כך היום (ג') ארז קמיניץ, המשנה לשעבר ליועץ המשפטי לממשלה, והשיב כי למרות שבהליך בחירת המועמדים הסופיים נופה המתחרה המרכזי של בהרב-מיארה, המשנה ליועמ"ש רז נזרי – הוא בטוח שהיא תהיה עצמאית בתפקיד.
"היא תצמח לתפקיד", אמר קמיניץ. "גם כך היא הגיעה ממקום חזק מאוד, כל מי שמכיר אותה מכיר (יודע שהיא) אשת מקצוע. היא ניהלה פרקליטות אדירת ממדים, הפרקליטות האזרחית במחוז תל אביב, עוד לפני הפיצול ממחוז מרכז. אישה חזקה. אני לא מאמין שהיא תכופף ראשה כנגד העובדה שדאגו למינוי שלה בצורה כזאת או אחרת".
קמיניץ הוסיף: "אחרי המינוי יש אנשים שצומחים מהתפקיד, ואני בטוח שהמערכת כולה תעזור לה, היא לא עובדת לבד. יש ייעוץ וחקיקה, יש משנים ליועץ, אני בטוח שיעזרו לה, זה מוסד מכובד. כל היועצים המשפטיים לממשלה בסופו של דבר עומדים על שלטון החוק. ראינו את זה גם אצל מנדלבליט, למרות שהזמירות בתחילת הדרך שמינו אותו לתפקיד".
בהרב-מיארה, נזכיר, כיהנה במשך שמונה שנים כפרקליטת מחוז תל אביב (אזרחי), בין 2007 ל-2015. מאז פרישתה שימשה כיועצת במשרד עורכי הדין "תדמור ושות'". בשנה האחרונה היא מילאה תפקידים בוועדות ציבוריות, בהן הוועדה המייעצת לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים והוועדה המייעצת לסדר דין אזרחי. היא גם שימשה כיו"ר הוועדה לבחינת כשירות מינויים בתאגידים העירוניים במשרד הפנים וחברה במועצת בתי הדין המנהליים.
סער תומך בבהרב-מירה בין היתר כיוון שהוא רואה בה סוג של מועמדת "אאוטסיידרית", אף שהיא עצמה צמחה בתוך הפרקליטות, אך לא במסדרונותיה המרכזיים. מעבר לכישרון ועוצמה משפטית, סער ביקש להציג מועמדים בעל פרופיל "חיצוני", כדי לנער את המערכת המאובנת – ובמטרה לשלב איתו ידיים ברפורמות המבניות במשרד, כשבראשן פיצול סמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה.
בהצהרה שפרסם אתמול על כוונתו להמליץ לשרים לתמוך במועמדותה של בהרב-מיארה, הסביר סער כי אף שראוי למנות בפעם הראשונה אישה לתפקיד היועמ"ש, זו לא הסיבה שהוא תומך בה, אלא "משום שהיא המועמדת הטובה ביותר, הבשלה ביותר, הראויה ביותר ועם הרקע המקצועי והניהולי העשיר והמרשים ביותר".
הוא ציין כי "עו"ד בהרב-מיארה ניהלה את פרקליטות המחוז הגדולה ביותר. היא מומחית למשפט מנהלי ואזרחי והקימה את המחלקה המנהלית בפרקליטות המחוז. היא ניהלה תיקי ענק. הופיעה אינספור פעמים בכל ערכאות השיפוט. היא חקרה עדים והעריכה ראיות, טענה טיעונים וסיכמה סיכומים יותר מכל מועמד אחר שהופיע בפני הוועדה. היא עשתה זאת בייצוגה את המדינה ואת האינטרס הציבורי. היא שפשפה את סוליות נעליה לא בישיבות, אלא בשטח המשפטי האמיתי בייצוג משרדי הממשלה השונים. ניסיונה המקצועי והניהולי יהיה לעזר רב במאמצים לשפר את תפקוד ויעילות המערכת כולה".
כאמור, סביב הליך בחירת המועמדים הסופיים נמתחה ביקורת, בפרט בשל העובדה שרז נזרי, המתחרה המרכזי של בהרב-מיארה, לא נכלל ברשימה הסופית של שלושת המועמדים שיוגשו לאישור השרים, בניגוד לכל הציפיות. היחיד שהתנגד בוועדת האיתור לבחירתה של בהרב-מיארה היה היו"ר אשר גרוניס, נשיא בית המשפט העליון בדימוס, שהיה בדעת מיעוט גם בבחירתו של מנדלבליט לתפקיד לפני שש שנים – בטענה שלא עבר את הצינון הנדרש בין תפקידו כמזכיר הממשלה של בנימין נתניהו (מינוי פוליטי) לריחוק הנדרש בתור יועמ"ש. הפעם גרוניס לא נימק את חוסר התמיכה בבהרב-מיארה, וההערכה היא שלא רצה להיתפס כמי שמתנגד לבחירת אישה לתפקיד.
בריאיון הבוקר לאולפן ynet נשאל גם קמיניץ על שיקולים פוליטיים לכאורה בהליך הבחירה, ונזהר מאוד בדבריו. "אני לא יודע להעיד. אני מסתכל על התוצאות לא הייתי שם", אמר. "בסופו של דבר השר אמר את מי הוא רוצה, בתחילת הדרך הוא נתן את הכיוון, אבל זה מה שקרה בסוף. אני לא יודע מה היה בדרך, לא הייתי בתוך התהליך".
הוא הדגיש כי הסוגיה החשובה היותר שצריך לבחון היא גם עתידו של מוסד היועמ"ש, תפקיד שסער עצמו אמר כי הוא שני בקושי שלו רק לתפקיד ראש הממשלה. סער כאמור תומך בפיצול התפקיד לשני תפקידים נפרדים: ראש התביעה הכללית שאחראי על הפרקליטות וגופי התביעה במדינה, ויועץ לממשלה אשר עצותיו מחייבות אותה. לפי ההערכות, בהרב-מיארה תתמוך במהלך שמקדם סער.
קמיניץ ציין כי הוא עצמו מתנגד לפיצול התפקיד, אך לדבריו זו לא השאלה המרכזית. על רקע המתקפות הקשות שחווה מנדלבליט בעקבות החלטתו להגיש כתב אישם נגד בנימין נתניהו, בזמן שעוד היה ראש ממשלה מכהן, מזהיר קמיניץ כי המתקפות הללו לא יסתיימו בעתיד, וכי יש לפעול כעת לביצור התפקיד. "אני חושב שאנחנו צריכים לצאת מתוך הכהונה של מנדלבליט (עם התובנה) שלא לעולם חוסן, והיכולת של היועץ לעמוד על שמירת שלטון החוק יכולה שלא להצליח בגלל המערכת הפוליטית".
הוא הוסיף: "לכן יש חשיבות גדולה ללמוד מהתקופה הזאת. לבצר את המעמד בחקיקה. אני לא בעד פיצול, יש אחרים שסבורים אחרת, אבל (צריך) לייצר מעמד ברור בחקיקה. מעמד של חוות דעת מחייבת של היועמ"ש, כדי שיוכל לפקח על הרשות המבצעת – שעלולה להגיע לסיטואציות בהן יש לה כוח רב מידי, ואני חושב שזו סכנה משמעותית לדמוקרטיה".