אמריקה מתכוננת ל"סופר טיוזדיי" (יום שלישי הגדול בתרגום חופשי), הסופרבול של עונת הפריימריז, היום האחד שבו שלל מדינות – כולל מדינות ענקיות כמו קליפורניה, טקסס ומסצ'וסטס – הולכות להצביע על מועמדי שתי המפלגות לנשיאות. מספר המדינות משתנה בכל קמפיין, אבל מדובר תמיד ב-15 לערך. מה שלא משתנה זו העובדה ש"סופר טיוזדיי" מכריע כמעט תמיד את ההתמודדות בשתי המפלגות. עם זאת, השנה צפוי בו קצת פחות מתח: דונלד טראמפ נראה כמועמד הוודאי מטעם המפלגה הרפובליקנית, ולג'ו ביידן אין מתחרים במפלגה הדמוקרטית. ועדיין, כמו בכל יום בחירות באמריקה, אין ספק שיהיה מעניין.
בית המשפט העליון ביטל אתמול, כצפוי, את החלטת מדינת קולורדו שלא לאפשר לדונלד טראמפ להתמודד בפריימריז במדינה. קולורדו, שתהיה חלק מה"סופר טיוזדיי", פסלה את טראמפ מלהשתתף בפריימריז בטענה כי הוא עבר על סעיף בתיקון ה-14 לחוקה, שאוסר על מי שהשתתף בהמרדה להתמודד שוב על תפקיד ציבורי. השופטים החליטו כי מדינות אינן יכולות להחיל את הסעיף בנוגע לנשיאות, שהיא תפקיד פדרלי, וקבעו כי לבית המשפט לא צריכה להיות סמכות בנושא שצריך להיות מוכרע על ידי הקונגרס בתהליך הדחה.
ההחלטה התקבלה פה אחד, בתוצאה 0-9, כולל שלושת השופטים הליברלים בבית המשפט. לא רק טראמפ קיבל חדשות טובות: יריבתו, ניקי היילי, זכתה שלשום בניצחון הפריימריז הראשון שלה כשגברה על טראמפ בוושינגטון הבירה. "הרפובליקנים הקרובים ביותר לחוסר התפקוד של וושינגטון יודעים שדונלד טראמפ לא הביא דבר מלבד כאוס ופילוג. הגיע הזמן לעשות סדר ולחזור לנצח", אמרה היילי עם פרסום התוצאות.
עם זאת, מצבה לא מזהיר. כדי לזכות רשמית במועמדות צריך מתמודד רפובליקני להבטיח לעצמו 1,215 צירים, שיצביעו עבורו בהכתרה הרשמית בוועידות המפלגות שיתקיימו בקיץ (הסבר על שיטת הצירים בהמשך). טראמפ מוביל כרגע על היילי 43-244. היא חייבת להשיג היום שורה ארוכה של הפתעות, אחרת תמצא את עצמה מחר בבוקר בפיגור של מאות צירים וללא סיכוי לסגור את הפער.
התעלומה הגדולה היא כמה רפובליקנים יצביעו להיילי רק כדי להבהיר שהם לא מוכנים להצביע לטראמפ. רוב המדינות שיצביעו ב"סופר טיוזדיי" מאפשרות גם לבוחרים שאינם רשומים במפלגה להשתתף בפריימריז, כך שהיילי יכולה תיאורטית לנצח בכמה מקומות אם התושבים יחליטו לעשות "דווקא" לנשיא לשעבר. היילי אמרה שוב ושוב כי היא רוצה להישאר במרוץ עד ועידת המפלגה הרפובליקנית ביולי, לקמפיין שלה יש הרבה כסף בבנק והיא קיבלה תמיכה פומבית משתי סנאטוריות בולטות (סוזן קולינס וליסה מרקובסקי) – אבל אם תובס באופן ברור, התורמים יחליטו כנראה שחבל על הכסף והיא תיאלץ לפרוש.
ומה קורה בצד השני? כדי לזכות רשמית במועמדות המפלגה הדמוקרטית צריך מועמד להגיע ל-1,968 צירים. לג'ו ביידן יש כבר 206, וכמו שקורה בדרך כלל כשמדובר בנשיא מכהן הרץ לקדנציה שנייה, אין לו מתחרים. כאן השאלה הגדולה היא כמה מצביעים דמוקרטים ייצאו בכלל לקלפיות, והאם הצבעת המחאה שנראתה בשבוע שעבר במישיגן תגלוש למדינות נוספות.
יותר מ-100 אלף איש הצביעו "נמנע" במישיגן במחאה על מדיניות ביידן בעזה. מדובר במדינה עם האוכלוסייה המוסלמית הגדולה בארה"ב, כך שקשה להסיק מסקנות גורפות ממה שקרה שם, אבל לפחות במדינה אחת שתצביע ב"סופר טיוזדיי", קולורדו, התארגן קמפיין מחאה דומה. וכמו במישיגן, קולורדו היא מדינה שבה ביידן לא יכול להרשות לעצמו להפסיד לטראמפ.
ויש גם אנקדוטה מעניינת. היום יתקיימו עוד שורה של בחירות מקומיות שאינן קשורות לפריימריז לנשיאות. האירוע המעניין מכולם הוא פריימריז של הדמוקרטים בקליפורניה למילוי מושב הסנאט שבו החזיקה במשך עשרות שנים דיאן פיינשטיין, אשר הלכה לעולמה בשנה שעברה. במאבק המשולש על אחד משני המקומות בסנאט של מדינת הענק משתתפים שני חברי בית הנבחרים, אדם שיף וקייטי פורטר, שנחשבים לדמויות חשובות בעתיד של המפלגה הדמוקרטית, ושחקן הבייסבול לשעבר סטיב גרייבי, רפובליקני בן 75 שנרשם דווקא לפריימריז הדמוקרטיים ויש לו סיכוי לכפות סיבוב שני.
שיטת הצירים - כך היא עובדת
15 מדינות, בתוספת טריטוריית סמואה, יבחרו בכשני שלישים ממספר הצירים הנדרשים למועמד כדי לנצח. המדינות הן: אלבמה, אלסקה (רק הרפובליקנים), ארקנסו, קליפורניה, קולורדו, איווה (רק הדמוקרטים), מיין, מסצ'וסטס, מינסוטה, צפון קרוליינה, אוקלהומה, טנסי, טקסס, יוטה, ורמונט, וירג'יניה וסמואה. כמה צירים נדרשים כדי לנצח?
לכל מדינה יש מספר צירים שנקבע על פי גודלה. יש מדינות שבהן "המנצח לוקח הכל", זאת אומרת שכל הצירים יהיו מטעמו גם אם זכה בהפרש קטן, ויש מדינות שבהן חלוקת הצירים נעשית על פי כמות הקולות שקיבל כל מועמד. ככלל, המועמד הרפובליקני צריך להגיע לוועידת המפלגה בקיץ עם לפחות 1,215 צירים, כשמדינות "סופר טיוזדיי" אחראיות ל-865 צירים. המועמד הדמוקרטי זקוק ל-1,968 צירים, כשמצביעי "סופר טיוזדיי" קובעים את זהותם של 1,420. האם "סופר טיוזדיי" מכריע למעשה את המרוץ?
היסטורית, כמעט תמיד כן. ב-2016 זה היה היום שבו דונלד טראמפ השתלט למעשה על המפלגה הרפובליקנית. ב-2020, ג׳ו ביידן ניצח בעשר מדינות והותיר מאחור את יריבו העיקרי, ברני סנדרס. מה מצב הצירים כרגע? לדונלד טראמפ יש 244 צירים מול 43 של ניקי היילי. לג'ו ביידן יש 206 צירים. יש בכלל מתח השנה?
לא הרבה. לנשיא ג'ו ביידן אין מתחרים, והיתרון של טראמפ על היילי נראה בלתי ניתן לסגירה. מהן בכל זאת השאלות הגדולות? האם ניקי היילי יכולה להשיג מספיק צירים כדי להצדיק הישארות במרוץ? האם יהיו עוד הצבעות מחאה נגד ג'ו ביידן, כמו שקרה במישיגן, מצד דמוקרטים המתנגדים למדיניותו בעזה?