ראש הממשלה בנימין נתניהו יכנס הערב (שלישי) דיון מכריע שיעסוק בין השאר בהסכם אפשרי להפסקת המלחמה בצפון, שנמצא ב"שלבי גיבוש מתקדמים", ופרטיו נחשפו הבוקר ב-ynet ו"ידיעות אחרונות". בדיון, שיעסוק גם באיראן, צפויים להשתתף שרים - אך לא כל חברי הקבינט - לצד ראשי מערכת הביטחון.
תיעוד: מרכז שליטה תת-קרקעי וזירת מטענים שהושמדו בלבנון
(צילום: דובר צה"ל)
על פי פרטי ההסכם המסתמן, אם המגעים לא יתפוצצו, צה"ל יתחיל להיפרש מחדש ולצאת מחלק מהנקודות שבהן הושלמה משימתו בתוך שטח דרום לבנון, כך שרוב הכוחות יצאו משטח לבנון. גורמי ביטחון העריכו בשיחה עם ynet שקיים סיכוי שישראל תגיע להסכם כזה, אבל זה לא בטוח. שרים בקבינט אמרו מנגד כי נדרשים עוד כמה שבועות להשלמת המשימות בדרום לבנון.
שעות לפני הדיון המכריע, שר הביטחון יואב גלנט העריך כי יכולת הטילים והרקטות של חיזבאללה עומדת על 20%. ״אני מעריך את היכולת השיורית של הטילנות והרקטות בסדר גודל של 20%, וגם זה לא מאורגן באופן שזה היה מאורגן, באופן שהוא יכול היה לירות מטחים או דברים דומים", אמר בהערכת מצב בפיקוד הצפון. ״אני רואה קשר עמוק בין הפעולה שעשינו באיראן, במסגרתה הכינו בראש הנחש, לבין מה שקורה בחיזבאללה. הם מבינים שההסתמכות על איראן לא רצינית. כשפעלנו באיראן, לקחנו בחשבון שלחיזבאללה אין יכולת תגובה אמיתית ואכן זה הוכח״.
אם בישראל תתקבל החלטה להתקדם בהסכם, שליח הבית הלבן עמוס הוכשטיין עשוי להגיע לארץ וללבנון עוד לפני הבחירות בארה"ב, בניסיון להביא להסכמות סופיות. בישראל אמרו כי המצב בלבנון "השתנה מקצה אל קצה כתוצאה מפעולות צה"ל ומערכת הביטחון", וכי יש הסכמה לבנונית על ניתוק החזית הצפונית מרצועת עזה. גורמי מודיעין מערביים אף העריכו כי איראן מאפשרת לחיזבאללה להגיע להפסקת אש בלבנון, גם ללא הפסקת אש ברצועת עזה – ואולי אף דוחפת לכך.
גלנט: יכולת הטילים והרקטות של חיזבאללה - סדר גודל של 20%
( צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
בכירים בישראל הדגישו כי הלחימה לא תיעצר לצורך מו"מ, אלא רק לאחר הגעה להסכם סופי, אבל חבר הפרלמנט הלבנוני מטעם חיזבאללה, עלי אל-מקדאד, אמר הערב לערוץ "אל-מיאדין" המזוהה עם ארגון הטרור כי "לא ניתן לדבר על שום הסכם או מו"מ לפני עצירת התוקפנות. אנחנו לא דנים בזה, הנושא בטיפול יו"ר הפרלמנט נביה ברי".
לפי גורמים בישראל, ההסכם יתחיל ב-60 "ימי הסתגלות", שבהם חיזבאללה וצה"ל ינצרו אש, צבא לבנון ייפרש בדרום, וייבחן מנגנון של פיקוח על יישום ההסכם כולו. במסגרת ההסכם לא תהיה החלטה חדשה של מועצת הביטחון. גורמים לבנונים אמרו לגורמים צרפתים ואמריקנים לאחרונה כי חיזבאללה, שהוכה קשות בידי ישראל ואיבד את כל מנהיגותו - אך הודיע היום על מינוי מנהיג חדש לארגון, נעים קאסם - חש בשבועיים האחרונים "מחוזק" בגלל "מספרי נפגעים גבוהים יותר של צה"ל", ולכן הדחיפות להגיע להסכם גבוהה ביותר, "או שההזדמנות יכולה לחלוף".
שלושה מרכיבים
ההסכם המוצע בין ישראל, לבנון, ארה"ב ומדינות נוספות כולל שלושה מרכיבים. הראשון הוא יישום של החלטה 1701 באופן מורחב, כזה שיוודא שלא תהיה נוכחות חיזבאללה חמושה מדרום לנהר הליטאני, כמו גם הרחקה משמעותית באזור מטולה. צבא לבנון אמור להיפרש לאורך גבול הצפון במספרים גדולים, בין 5,000 ל-10,000 לוחמים. כוח יוניפי"ל הנוכחי יחוזק, אולי בהחלפת חלק מגדודיו בגדודים צרפתיים, בריטיים וגרמניים. ישראל פנתה למדינות הללו בניסיון לברר אם יסכימו לכך.
המרכיב השני הוא הקמת מנגנון אכיפה ופיקוח בינלאומי, שלו יכולים הצדדים לדווח על הפרות - מנגנון שהיה דרישה מהותית של מערכת הביטחון מראשית המלחמה. בישראל אומרים כי הושגה הסכמה עם ארה"ב שאם התגלתה הפרה של חיזבאללה, כגון בניית תשתית צבאית מדרום לנהר הליטאני, והיא לא טופלה בידי צבא לבנון ויוניפי"ל בהקדם, ישראל תפעל לבדה ובאורח מתמשך להסרת האיומים. כחלק מהמו"מ, ישראל ביקשה שנשיא ארה"ב ג'ו ביידן ישגר מכתב המדגיש את זכותה של ישראל להגנה עצמית, כך שיהיה ברור שצה"ל רשאי להסיר איומים שיזהה. גורמים אמריקנים לא התייחסו לשאלות בעניין.
המרכיב השלישי בהסכם המתגבש הוא מניעת התחמשות מחודשת של חיזבאללה, כחלק מההבנות שיסיימו את המלחמה. מדובר במניעת כניסת אמצעים צבאיים שיוגדרו "אסורים" - מהאוויר, מהים ומהיבשה. רוסיה הביעה נכונות לסייע ביישום ההסכם, והיא אמורה לשחק תפקיד בייצוב הגזרה בלבנון ובסוריה. "יהיה לרוסים מעמד מיוחד ביישום ההסכם ומניעת הסלמה נוספת", אמר גורם זר שעוסק בעניין.
המגעים בין הקרמלין לירושלים התקיימו ישירות. ישראל מעוניינת במעורבות רוסית ודחפה לכך, מתוך תקווה שכך תישמר יציבות ההסכם והיכולת ליישמו - וכדי להפחית את התלות במעורבות האמריקנית באזור. בימים האחרונים מנסים שלוחיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לגייס מדינות נוספות למנגנונים הקשורים בהסכם המתגבש. השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר עובד בנושא מול היועץ לביטחון לאומי בבית הלבן ג'ייק סאליבן, בעוד ששר הביטחון יואב גלנט מנהל מגעים מול שליח הבית הלבן הוכשטיין.
