האירועים הדרמטיים בישראל והתדהמה מחוסר המוכנות של צה"ל והדרג המדיני נותנים את אותותיהם גם מעבר לשדה הדיפלומטי, ומשפיעים על ההיערכות האסטרטגית של מדינות אחרות למלחמה אפשרית. שר ההגנה של דרום קוריאה הודיע היום (ג') שכלקח ממתקפת הפתע של חמאס, ארצו תפעל להשעות את ההסכם שגיבשה עם האויבת המושבעת שלה צפון קוריאה בשנת 2018 על יצירת אזורי חיץ ואזורים אסורים לטיסה לאורך הגבול היבשתי והימי בין המדינות. ההסכם ההוא, שהושג במהלך תקופה קצרה של רגיעה במתיחות בין המדינות, נועד להפחית את הסיכוי להתנגשויות בין הצדדים.
הכותרת
האשליה, הקונספציה, המחדל והאמת: חמאס תמיד רצה שנקרוס
22:48
דבריו של שר ההגנה, שמונה לתפקיד רק בשבת האחרונה, צפויים לגרור ביקורת חריפה מצד האופוזיציה הליברלית בדרום קוריאה, שרואה בהסכם ערובה ביטחונית חשובה שתמנע מהיחסים בין הקוריאות להמשיך להידרדר. עימותים גדולים בין ארצו של קים ג'ונג און לדרום קוריאה לא אירעו מאז ההסכם שהושג בספטמבר 2018, אבל בנובמבר אשתקד האשימה סיאול את הצפון בהפרת ההסכם, כשבניגוד לסעיפים הדורשים להפחית את המתיחות היא ירתה טיל ליד אי דרום קוריאני מאוכלס בסמוך לגבול הימי ביניהן, מה שגרם להפעלת אזעקות ואילץ אזרחים להתפנות. ביוני 2020 פוצצה צפון קוריאה את משרד התיאום בגבול בין המדינות במחאה על כך שסיאול לא מנעה מאזרחים דרום קוריאנים להפריח בלונים עם מסרי תעמולה לתוך צפון קוריאה, ובימים אלה המתיחות בין הקוריאות היא הגבוהה זה שנים, על רקע התרגילים המשותפים שעורכת ארה"ב עם דרום קוריאה ויפן וניסויי הטילים שמבצעת פיונגיאנג שוב ושוב.
העיתון הדרום קוריאני המשפיע "ג'ונגאנג אילבו" קרא אתמול במאמר המערכת שלו להנהגת דרום קוריאה להפיק לקחים מהכישלון של ישראל במניעת המתקפה של חמאס ולהגביר את מוכנותה להתקפה אפשרית מצד צפון קוריאה. "מצבה של ישראל, שמוקפת באויבים ובארגוני טרור, מזכיר את המצב הביטחוני הנוכחי של דרום קוריאה. אפילו המוסד לא הצליח לזהות את סימני ההתקפה, וחורים התגלו במערכת 'כיפת ברזל'", נכתב. "הממשלה חייבת להיערך ביסודיות לאפשרות של פרובוקציות צבאיות מצד צפון קוריאה בשעה שארה"ב ובעלות ברית אחרות שלנו ממקדות את תשומת לבן במזרח התיכון".
ישראל בוערת, הדעת תוסח מאוקראינה?
זירה אחרת שהמלחמה בישראל עשויה להשפיע על התנהלות המלחמה בה היא העימות בין רוסיה לאוקראינה. אחרי שנה וחצי שבהן היו עיני העולם נשואות בעיקר לזוועות שמחולל צבאו של ולדימיר פוטין בשטחים האוקראיניים, בימים האחרונים הוא עוסק באופן כמעט בלעדי במתקפת הטרור המזוויעה של חמאס. כבר בסוף השבוע הועלו השערות שהזרמת הנשק האמריקני לישראל עלולה לפגוע בהזרמת הנשק לאוקראינה, שממילא הועמדה בשבועות האחרונים בסכנה בגלל חילוקי הדעות הקשים בקונגרס האמריקני סביב הסכם התקציב והסכנה של השבתת הממשל.
7 צפייה בגלריה
פוטין, זלנסקי והמלחמה באוקראינה. "הקרמלין רוצה שהמזרח התיכון יבער? שקר מוחלט"
(צילום: AFP, AP, EPA)
אחרי שאתמול טען נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי כי לרוסיה יש אינטרס שהמזרח התיכון יבער, משום שכך לתפיסתה תוסח דעתו של המערב מקייב והאחדות הבינלאומית תיפגע, היום טען דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב כי מדובר בשקר מוחלט. "הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא סכסוך מתמשך שיש לו שורשים עמוקים והרבה סתירות עמוקות", אמר פסקוב. הוא הדגיש כי רוסיה עומדת בקשר הן עם ישראל והן עם הפלסטינים, והייתה רוצה למלא תפקיד בפתרון העימות ביניהם.
מאז מתקפת הטרור בשבת, נזכיר, נמנעה רוסיה מלגנות בחריפות את מעשי חמאס, ונשמעה כמי שנוקטת עמדת ביניים למרות מעשי הזוועה. היא הסתפקה בקריאות לשני הצדדים לשמור על "איפוק". היום אמר הדובר פסקוב כי למוסקבה יש קשרים היסטוריים איתנים עם הפלסטינים, אבל לצד זה יש לה גם "הרבה מן המשותף" כלשונו עם ישראל, בכלל זה העובדה שישראלים רבים הם יוצאי רוסיה: "לכן יש לנו קשרים עם שני הצדדים בסכסוך".
היום בצהריים התייחס פוטין לראשונה בעצמו למלחמה בין ישראל לחמאס, וניצל אותה כדי לנגח את יריבתו המרה ארה"ב. פוטין אמר כי ההסלמה היא דוגמה חיה לכישלון המדיניות של וושינגטון במזרח התיכון, ובפגישה עם ראש ממשלת עיראק הוסיף כי ארה"ב ניסתה להשיג לעצמה מונופול על החתירה להסדר באזור.
הפינוי מישראל כתעמולת בחירות
האירועים בישראל השתרבבו היום גם למתרחש בפולין, שם ייערכו בשבוע הבא בחירות גורליות, שבהן ייקבע אם מפלגת השלטון PiS, שמואשמת בכרסום מתמשך בדמוקרטיה, בין השאר באמצעות מהפכה משפטית כמו זו שתוכננה בישראל, תישאר בשלטון. היום, חמישה ימים לפני ההצבעה, הודיעו שני המפקדים הבכירים בצבא פולין – הרמטכ"ל ריימונד אנדז'ייצ'ק ומפקד המבצעים תומאש פיוטרובסקי – על התפטרותם, אחרי תקופה ארוכה של מתיחות בינם לבין שר ההגנה מריוש בלשצ'ק.
המתיחות בין השר למפקדים התעוררה אחרי שהשר מתח ביקורת פומבית על תגובתו של הצבא לטיל הרוסי התועה שנפל בדצמבר ביער בפולין. איש לא נפגע מהטיל, אבל בלשצ'ק זעם על כך שמפקד המבצעים פיוטרובסקי לא עדכן אותו על האירוע ועל כך שהצבא לא הצליח למצוא את הטיל, עד שאזרח נתקל בו במקרה. לפי דיווחים בתקשורת הפולנית, לאחרונה מידר השר את פיוטרובסקי דיונים ביטחוניים, כגון אלה שעסקו בתגבור הכוחות בגבול עם בלארוס, או פינוי האזרחים הפולנים מישראל בעקבות המתקפה של חמאס.
בלשצ'ק הפקיד את משימת פינוים של הפולנים מישראל בידי איש אמונו ויאסלב קוקולה, ולפי דיווחים זה היה הקש ששבר את גב הגמל. כתבנו סבר פלוצקר מציין כי הממשלה מואשמת כי לא רק עקפה את שני ראשי הצבא המתפטרים, אלא גם ניצלה את המהלך לתעמולת בחירות, וכי בכירים בצבא פולין הזהירו היום: "תחת הממשלה הזו אנו עוד עלולים למצוא את עצמנו מופתעים ביטחונית כמו ישראל". כעת יצטרך הנשיא אנדז'יי דודה להחליט אם לקבל את ההתפטרות.
שר ההגנה לשעבר תומאש סיאמוניאק, איש מפלגת האופוזיציה "הפלטפורמה האזרחית", כתב היום כי התפטרותם של שני הקצינים הבכירים היא "ביזיון לשר בלשצ'ק, שבמשך תקופה ארוכה חצה את הקווים והשתמש בצבא פולין למטרות מפלגתיות. מפלגת ה-PiS היא אסון למגזר ההגנה שלנו, וכל זאת בשעה של סכנות גדולות לפולין".
ורשה, שבמשך שנים הייתה חלק מהגוש הסובייטי והסוציאליסטי שהובילה ברית המועצות אך כיום היא חברה באיחוד האירופי, נדהמה בשנה שעברה מהפלישה הרוסית לאוקראינה, וחוששת שפוטין יפתח בעתיד במלחמה דומה גם נגדה. על רקע זה היא הגדילה מאוד את ההשקעה בכוחה הצבאי בשנה האחרונה. באופוזיציה מנגד טענו כי מפלגת השלטון עושה בצבא שימוש פוליטי למטרותיה, למשל על-ידי קיום מצעדים צבאיים שיאדירו אותה.
