רוברט דרסט, איל נדל"ן ובן לאחת המשפחות המוכרות והעשירות ביותר בארצות הברית, הורשע הלילה (בין שישי לשבת) ברצח חברתו לפני יותר מ-20 שנה. המולטי-מיליונר בן ה-78 הורשע על ידי חבר מושבעים במחוז לוס אנג'לס כשש שנים אחרי שהודה בשוגג ברצח – וברצח של שני בני אדם נוספים, אשתו לשעבר וגבר שידע כנראה על מעשיו.
את ההודאה הוא סיפק כאשר שכח את המיקרופון שלו בצילומי הסדרה הדוקומנטרית "הג'ינקס", ששודרה ב-HBO. באותה סדרה הוא עומת עם ממצאים מפלילים בנוגע לאותם מקרי רצח שעוררו חשד כבד למעורבותו בהם. כאשר הלך אז לשירותים הוא נשמע נוזף בעצמו: "זהו זה. נתפסת. מה לעזאזל עשיתי? הרגתי את כולם, כמובן".
דרסט, שמצבו הבריאותי רופף למדי ובדיונים השונים במשפט ישב על כיסא גלגלים, לא נכח בשעה שפסק הדין של חבר המושבעים הוקרא הלילה: הוא נמצא כעת בבידוד בכלא אחרי שנחשף לחולה קורונה. גזר דינו יינתן ב-18 באוקטובר, ולפי הדיווחים מארה"ב דרסט צפוי להישאר בכלא עד סוף ימיו: הוא הורשע גם ברצח בנסיבות מחמירות כיוון ששיקר במשפטו וכיוון שהרג עדה – ועבירה שכזו מחייבת על פי חוק עונש של מאסר עולם.
העדה שאותה רצח דרסט, כך קבע הלילה חבר המושבעים, היא אותה חברה שלו, סוזן ברמן, שגופתה נמצאה בביתה בלוס אנג'לס בדצמבר 2000. היא נורתה בראשה מטווח אפס. לפי התביעה, ברמן הייתה עדה לרצח של אשתו, קייטי דרסט, שגופתה נעלמה ב-1982 ומעולם לא נמצאה.
ברמן, בתו של גנגסטר מלוס אנג'לס, הייתה מכרה קרובה של דרסט עוד מתקופת לימודיהם באוניברסיטה, אך לפי התביעה לפני שנרצחה היא נקלעה למצוקה כלכלית, ולמרות שכבר קיבלה מדרסט 50 אלף דולר, ניסתה להוציא ממנו כספים נוספים ואמרה שהיא מוכנה לספר למשטרה כי סיפקה לו אליבי שקרי אחרי שאשתו נעלמה.
לאחר הרצח של ברמן עבר דורסט להתגורר בטקסס, שם התחזה לאישה אילמת וחי בדירה שכורה – עד שנעצר ב-2001 לאחר שחלקי גופו המבותרים של שכנו המבוגר, מוריס בלאק, נמצאו צפים במפרץ גאלווסטון. הוא שוחרר בערבות, אך נמלט מהרשויות ונעצר שוב לאחר שנתפס גונב כריך בפנסילבניה – אף שבכיסו היו 500 דולר ועוד 37 אלף דולר במכוניתו השכורה. עוד נמצאו במכוניתו: שני אקדחים ומריחואנה. דרסט התלוצץ לימים כי הוא "הנמלט הגרוע ביותר בעולם אי-פעם".
עורך דינו של דרסט טען אז שהוא ירה בבלאק מתוך הגנה עצמית ושהוא סובל מתסמונת אספרגר. אף שהודה כי ביתר את גופתו של שכנו בטרם השליך את חלקיה למי המפרץ, דרסט זוכה אז מרצח על ידי חבר המושבעים – כיוון שהעיד שנאבק עם בלאק בן ה-71 על האקדח ששימש לירי.
לאורך המשפט הנוכחי ציירו התובעים דמות של עשיר נרקיסיסט שסבור כי החוק אינו חל עליו, ושפעל באופן אכזרי לסלק – ולרצוח – כל מי שעמד בדרכו. "הוא הרג את אשתו, ואז נאלץ להמשיך להרוג על מנת לטייח את זה", אמר סגן התובע המחוזי בלוס אנג'לס, ג'ון לווין.
לווין אמר כי חבר המושבעים בטוח שדרסט רצח לא רק את ברמן, אלא גם אשתו ואת מוריס בלאק. עם זאת, על מקרי הרצח הללו הוא לא הועמד כעת לדין. עורך דינו של דרסט טען במשפט כי למרות ההודאה שסיפק בסדרת הטלוויזיה – ישנו "ספק סביר משמעותי" בנוגע למעורבותו ברצח. הפרקליט, דייוויד צ'סנוף, אמר כי דרסט יבחן את כל דרכי הפעולה האפשריות כעת, כולל ערעור.
דרסט נעצר ב-2015 כאשר הסתתר במלון בניו אורלינס, ונראה כי גם אז התכוון להימלט: הוא נתפס כשברשותו מסכת לטקס, שאותה התובעים הציגו בפני המושבעים במשפט. המעצר התרחש שעות אחדות לפני ששודר הפרק האחרון בסדרה "הג'ינקס: החיים והמיתות של רוברט דרסט". התובע לווין הדגיש בדבריו כי ההודאה שסיפק דרסט בסדרה סייעה רבות בתיק נגדו. "בלי הריאיונות שהם קיימו לא היינו איפה שאנחנו נמצאים", הוא אמר. "זו הייתה נקודת ההתחלה, בלי ספק".
סיפורו של דרסט סיפק כותרות לצהובונים של ניו יורק עוד מאז שאשתו נעלמה ב-1982, והתפניות הרבות בו המשיכו לספק להם חומרים במשך שנים ארוכות. לאחר משפטו הראשון שממנו זוכה מרצח בלאק טען דרסט כי הפך לאדם מוקצה, ולמרות הונו שמעורך ב-100 מיליון דולר הוא סיפר כי מוזיאון אמנות בלוס אנג'לס סירב לקבל את תרומותיו, אלא אם כן יעשה זאת באנונימיות.
ב-2010 עובד סיפור חייו לסרט ההוליוודי "כל הדברים הטובים" בכיכובו של השחקן ריאן גוסלינג. דרסט אמר בזמנו כי הסרט הזה היה מדויק למדי, אף שהוא מפליל אותו בשלושת מקרי הרצח, ודרסט ממשיך להכחיש זאת גם כעת. הדבר היחיד שהפריע לו בעלילת הסרט היה שתואר בו כמי שרצח את הכלב שלו, "דבר שהוא לעולם לא היה עושה", כלשונו.
לאחר עלייתו של הסרט לאקרנים פנה דרסט ליוצריו, והסכים לשבת לריאיונות ממושכים עבור סדרה דוקומנטרית – החלטה שעליה הצטער קשות בעתיד. "זו הייתה טעות גדולה מאוד מאוד", הוא אמר אחרי שידור הסדרה ב-HBO ב-2015.
יוצרי הסדרה עלו על ראיה קריטית, שקישרה אותו למכתב אנונימי שנשלח למשטרה אחרי הרצח של ברמן והוביל אותה לגופתה. דרסט היה כל כך בטוח שאי-אפשר לקשר אותו למכתב האנונימי הזה, ואמר ליוצרי הסדרה כי "רק הרוצח האמיתי" היה יכול לכתוב אותו. כאשר הללו עימתו אותו עם מכתב שברמן כתב שנה לפני כן – עם כתב יד זהה ואותה טעות כתיב בשם "בברלי" (Beverley במקום Beverly) – דרסט לא היה יכול להבדיל בין שני המכתבים. היה זה באותו רגע שהוא הלך לשירותים, עם המיקרופון שעדיין מחובר אליו, ונשמע נוזף בעצמו ומספק את ההודאה הקריטית.
דרסט העיד במשך 14 ימים במשפטו, וטען אז כי בהקלטה שבה הוא נשמע אומר "הרגתי את כולם", הוא התכוון למעשה לומר ש"הם כולם חושבים שרצחת את כולם", ושלכן לא מדובר בהודאה ברצח. התובע, לווין, אמר כי חבר המושבעים לא השתכנע מהתירוצים של דרסט, שגם נאלץ במשפט להודות שכתב את המכתב שנשלח למשטרה אחרי רצח ברמן.
