הוועדה המיוחדת של האו"ם לפוליטיקה ולדה-קולוניזציה אישרה הערב (שישי) ברוב קולות הצעה פלסטינית, הקוראת לחוות דעת דחופה של בית הדין הבינלאומי לצדק של האו"ם בהאג לגבי "המשמעות המשפטית של הכיבוש הישראלי המתמשך". למעשה, משמעות ההחלטה היא שבית הדין הבינלאומי ישפוט את ישראל.
98 מדינות הצביעו בעד, 17 התנגדו, 52 נמנעו. בין המתנגדות: ארה"ב, איטליה, גרמניה, אוסטרליה, קנדה, אוסטריה וצ'כיה. מספר המדינות שנמנעו היה גבוה יחסית, וביניהן היו רבות ממדינות אירופה. אוקראינה ורוסיה, עם זאת, הצביעו בעד ההצעה הפלסטינית - וכך גם המדינות הערביות, כולל אלו שמקיימות יחסים עם ישראל כמו איחוד האמירויות, ירדן ומצרים. "כל מדינה שתמכה בהחלטה עשתה 'וידוא הריגה' לסיכוי לפיוס ותרמה להנצחת הסכסוך", אמר השגריר באו"ם גלעד ארדן לאחר ההצבעה.
על פי נוסח ההחלטה, הפלסטינים מבקשים מבית הדין לקבוע כי הכיבוש הישראלי אינו זמני כפי שנקבע בהחלטה 242 של מועצת הביטחון, כלומר כזה שאמור להסתיים באמצעות משא ומתן על בסיס נוסחת שטחים תמורת שלום, אלא מצב קבוע - סיפוח הלכה למעשה. בית הדין גם עלול להמליץ לאו"ם כיצד לנהוג כלפי ישראל, בין אם בצעדים אופרטיביים, הטלת סנקציות, חרם וכדומה. החשש המרכזי בירושלים הוא ההענקה האפשרית של לגיטימציה ובמה מרכזית לתנועת ה-BDS וליוזמות החרם של מדינות שונות בעולם.
רק 16 מדינות הצביעו לצד ישראל ונגד ההחלטה. מלבד ארצות הברית, קנדה ואוסטרליה מדובר בשבע מדינות אירופיות (גרמניה, אוסטריה, הונגריה, צ'כיה, איטליה, ליטא ואסטוניה), אחת מאפריקה (ליבריה), אחת ממרכז אמריקה (גואטמלה) וארבע מדינות איים זעירות - איי מרשל, מיקרונזיה, נאורו ופלאו.
רובן הגדול של 98 המדינות שתמכו בהחלטה לפיה בית הדין הבינלאומי ישפוט את ישראל הן מאפריקה, אסיה ודרום אמריקה. עם זאת, פרט לרוסיה ואוקראינה, גם מדינות אירופיות אחרות הצביעו בעד - בלגיה, אירלנד, לוקסמבורג, מלטה, פולין וטורקיה. מעצמת העל סין תמכה אף היא בהחלטה, וכך גם שתי המדינות החשובות בדרום אמריקה - ארגנטינה וברזיל.
שגריר ישראל באו"ם ארדן אמר בנאומו לפני ההצבעה כי "הקהילה הבינלאומית עומדת על פרשת דרכים - בלחיצת כפתור, כל מדינה חברה יכולה לבחור להיות שותפה בהשמדת כל תקווה לפיוס. ההחלטות שלפנינו הן חלק משורה ארוכה של החלטות אנטי-ישראליות חד-צדדיות שהתקבלו כל שנה. מטרתם אינה לקדם שלום או לעודד פתרון. המטרה היחידה מאחוריהם היא לעשות דמוניזציה של ישראל ולפטור את הפלסטינים מכל אחריות למצבם הנוכחי".
לדבריו, "על ידי קריאה לערב את בית הדין הבינלאומי לצדק, הפלסטינים מחסלים כל סיכוי לפיוס. זה באמת אבסורד. הפלסטינים דחו כל יוזמת שלום, ועכשיו הם רוצים לערב גוף חיצוני בתירוץ שהקונפליקט לא נפתר אלא הסיבה היחידה לכך שזה לא נפתר היא בגלל דחייתם. באישור הבקשה מבית הדין הבינלאומי לכפות החלטה, ניתן לפלסטינים את התירוץ המושלם להמשיך להחרים את שולחן המשא ומתן כדי להנציח את הסכסוך".
השגריר ארדן הוסיף: "עירוב גוף שיפוטי בסכסוך בן עשרות שנים רק כדי להכתיב את דרישותיו של צד אחד על אחר, מבטיח עוד שנים רבות של קיפאון. עם זאת נראה שזה בדיוק מה הפלסטינים רוצים, שכן הם דחו כל תוכנית שלום, כולל תוכנית החלוקה של האו"ם 1947. שלום לא ניתן להשיג ללא משא ומתן דו-צדדי עם וויתורים הדדיים. עם זאת, הגישה החד-צדדית של החלטה זו מבטלת כל סיכוי שזה יקרה".
לדברי ארדן ה"חוצפה" של ההחלטה חורגת גם מנושא תהליך השלום: "החלטות אלה מתייחסות לאתר הקדוש ביותר ביהדות, הר הבית - 'חראם אל-שריף' רק בשמו המוסלמי. זה לא בורות או טעות, אלא ניסיון נוסף לעוות את ההיסטוריה ולמחוק את הקשר בין העם היהודי לבין ירושלים. לעולם לא נאפשר לזה לקרות. הפלסטינים רק מוכיחים שהם מסרבים לקיים את חופש הפולחן".
סגן שגרירת ארה"ב באו"ם, ריצ'רד מילס, תמך לפני ההצבעה בעמדה הישראלית: "אין קיצורי דרך לעצמאות. אנו דוחים את ההצעה הפלסטינית, ומודאגים ממנה. צעד כזה ירחיק את הצדדים אחד מהשני. אנו קוראים לעצרת לחדול מהחלטות שפוגעות במאמץ לשלום, ותומכים במאמץ לקדם את פתרון שתי המדינות דרך שיח קונסטרוקטיבי".
האמריקנים והאירופאים הפעילו לחצים על הפלסטינים למשוך את ההחלטה אך הם סירבו. גם בקשה אירופית לדחות אותה נדחתה. ישראל העבירה מסרי אזהרה לפלסטינים והתריעה בפניהם על תגובה חריפה אפשרית למהלך. ישראל וארה"ב ביקשו מכמה שיותר מדינות מערביות להתנגד להחלטה או להימנע מהצבעה, כדי להשפיע בבוא היום על חוות הדעת של ביה"ד בהאג.
משרד החוץ של צ'כיה הודיע עוד לפני ההצבעה כי יתנגד לבקשה הפלסטינית: "לעולם לא נקבל הכחשה של הקשר היהודי אל הר הבית. אנחנו מעדיפים דיאלוג בין הצדדים על פני התערבות חד-צדדית של בית הדין הבינלאומי בתהליך השלום במזרח התיכון".
גורם פלסטיני בכיר חשף שלשום בפני סוכנות הידיעות הפלסטינית "מען" את הלחצים שהפעילו ארה"ב וישראל, ואמר כי אבו מאזן וההנהגה הפלסטינית דבקים בעמדתם לאחר שאלה סירבו להגיב לדרישותיהם. לדבריו, קיימת חשיבות לעצירת "התקפות הכיבוש הישראלי", ותיאר את האפשרויות הטמונות בפנייה להאג כ"אופק מדיני חדש שיוביל לסיום הכיבוש". אותו גורם אף ציין כי נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הדגיש בעבר את החשיבות וההכרח של הפסקת הנקיטה בצעדים חד-צדדיים.
ההחלטה הפלסטינית צריכה לעבור אישור נוסף של עצרת האו"ם בחודש דצמבר – שם ייהנו הפלסטינים מרוב אוטומטי מובהק. כך, ישראל עלולה למצוא את עצמה בקרוב מאוד מול "כאב ראש" מדיני, שילווה אותה לפחות שנה. בשנת 2004 בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג דן בסוגיית גדר ההפרדה וקבע שהגדר וההתנחלויות בלתי חוקיות.