חבר הכנסת חיים כץ מהליכוד הודה והורשע הבוקר (שני) בעבירה של קשירת קשר להשגת מטרה כשרה באמצעים פסולים, כחלק מהסדר הטיעון שחתם עם הפרקליטות. בדיון בבית משפט השלום בראשון לציון נעמד כץ על רגליו ואמר "מודה" בפני נשיאת בית המשפט, השופטת עינת רון - והיא הרשיעה אותו באותה עבירה מינורית יחסית על סמך הודאתו.
סעיף האישום רוכך לאחר שהתביעה השתכנעה והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הכיר בכך שתיקון בחוק שביצע כץ ועמד בלב האישום נגדו נעשה במטרה להיטיב עם הציבור הרחב, ושלא היה כל דופי בעצם קידומו בכנסת או ששצמח לו רווח אישי ממנו. לפי עסקת הטיעון, שני הצדדים עתרו במשותף לגזר דין שיטיל על כץ קנס כספי ומאסר על תנאי בלבד. בין הצדדים הוסכם כי תוסר עבירת המרמה והפרת האמונים שיוחסה לכץ תחילה, והוא כאמור הורשע בעבירה קלה יותר. לצורך הגשת כתב האישום נגדו, לפני כחודש וחצי, ויתר כץ על בקשת החסינות מהכנסת.
מיד לאחר ההרשעה התביעה הודיעה כי אינה מבקשת שיוטל קלון על מעשיו של כץ, הכרזה שאם הייתה נעשית הייתה יכולה לקטוע את עתידו הפוליטי. התובעת, עו"ד חנה קורין, אמרה בדיון כי "לא דבק קלון" במעשיו וכי מדובר היה ב"מעידה חד-פעמית", כלשונה. "הנאשם ביקש לקדם חקיקה ראויה כשהזמין לייעץ בוועדה בראשה עמד. הפסול היה בהעדר הגילוי המלא. מדובר באירוע חד-פעמי של ח"כ כץ. במעשיו לא היה פן של שחיתות, לא היה דופי מוסרי במעשיו. על אף שסברנו שנפל פגם במעשי הנאשם, לא מצאנו שדבק קלון במעשיו ו(צורך) להרחיקו מהשדה הציבורי".
לפי האישום, בזמן שעמד בראשות ועדת הרווחה של הכנסת, ח"כ כץ זימן אליה את סוחר שוק ההון, מוטי בן-ארי, כמומחה לשם קידום הצעת חוק בתחום פירעון אג"ח בחברות בקשיים. עם זאת, כץ לא גילה לחברי הוועדה מידע על אודות קשריו האישיים והכלכליים עם בן-ארי ואודות האינטרס הכלכלי של בן-ארי בקידום החוק.
לפני כשנתיים, נזכיר, החליט היועמ"ש להגיש נגד כץ כתב אישום בשל קשריו עם אותו סוחר שוק הון בגין עבירת מרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק העונשין, אך הכנסת קבעה כי עומדת לח"כ כץ חסינות בפני העמדה לדין פלילי.
כץ טען להגנתו כי קידם את החוק המדובר שלא לרווח אישי, אלא כחלק מהניסיון להתמודד עם תופעת ה'תספורות' במשק. לדבריו היועמ"ש אביחי מנדלבליט קיבל את עמדתו שהתיקון נעשה במטרה להיטיב עם הציבור הרחב. היום, אחרי הודאתו בבית המשפט, אמר כץ כי ההודאה הזו נעשתה "בלב לא קל", והוסיף כי התהליך עצמו היה עונש קשה עבורו: "עברתי הליך לא פשוט בהכפשת שמי. אני מקווה שפה יהיה הסוף לסבל שלי".
הוא ציין בדבריו לשופטת כי מאז שנבחר לראשונה לכנסת ב-1999, "שמתי לעצמי מטרה לשפר את איכות החיים של חלשים וקשישים במדינת ישראל". חבר הכנסת הזכיר כי העביר בכהונתו כ-180 חוקים ותיקונים לחוק, ומנה כמה וכמה מהם - כמו כאלו שנועדו כדי לסייע לאוכלוסיות חלשות, לאלמנות צה"ל ולנפגעי פעולות איבה לעומתו, "יש עשרות חברי כנסת שמסיימים קדנציה ולא מחוקק חוק אחד".הוא הזכיר גם את פועלו כשר הרווחה: "הייתי שר שלא נסע ולו פעם אחת על חשבון הממשלה. הקפצתי את תקציב משרד הרווחה מ-4 מיליארד ל-7 מיליארד כשסיימתי".
כץ יוצג במשפט על ידי עורכי הדין נוית נגב, יאנה פוגל ותובל בוך. עורכת הדין נגב אמרה בדיון היום כי ההתייעצות עם בן-ארי "נועדה להביא חוק טוב לטובת הציבור". היא הצטרפה לדברי התובעת על כך שאין קלון במעשיו, והדגישה את החשיבות בשינוי שנערך מכתב האישום המקורי, כזה שלדבריה היה חסר תקדים באופן שבו נגע בתחום החקיקה הפרלמנטרית.
"יש פה קביעת נורמה. אין מדובר בניגוד עניינים של חבר כנסת, אבל להם בשונה מעובדי ציבור ונבחרי ציבור אחרים – הם עוסקים בנושאים רחבים. כל דבר שהם עוסקים בו משפיע על כלל הציבור, כולל שלו ושל משפחתו כאזרחי המדינה", אמרה. היא הוסיפה כי "חוקים הם כמו נקניקיות - עדיף לא לראות איך מכינים אותם".
עו"ד נגב ציינה עוד: "החקירה נגד כץ החלה כשהיה בן 68, היום הוא בן 74. הוא לקח אחריות וויתר על החסינות". לדבריה, חבר הכנסת "נמצא במיטב שנותיו ומבקש להמשיך בעשייה הציבורית - וזה הוביל אותו להסדר הטיעון. זכינו לאוזן קשבת בפרקליטות משהם הבינו שלא מדובר בשחיתות ציבורית".
לאחר הצגת כתב האישום המתוקן במסגרת הסדר הטיעון, הפרקליטות הסבירה כי "התקיים שיח עם באי כוחו של ח"כ כץ, במסגרתו נשמעו פעם נוספת טענותיהם ביחס לתשתית העובדתית והמשפטית, ואף במסגרת זו הובאו נתונים נוספים, ולאחר שקילת מכלול החומר הרלוונטי לעניין נמצא כי נכון לשנות את עובדות כתב האישום ואת סעיף העבירה שאלה מגבשות, במסגרת הסדר טיעון, לנוסח כתב האישום שהוגש היום".
תיק החקירה והגשת כתב האישום טופלו באמצעות עו"ד חנה קורין ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה. תיק חקירה אחר, שבו חשוד כץ באי-תשלום מס כדין, נסגר בשל שיקולים ראייתיים.