בימים האחרונים, על רקע הדיווחים כי בפסגת פריז הושגה התקדמות בשיחות המשא ומתן לעסקת חטופים נוספת, נראה שיש אופטימיות מסוימת - בעיקר אצל האמריקנים. גם בקטאר דווח כי המצרים מעריכים שעסקה תיתכן "כבר בתחילת השבוע הבא". לצד זה, מבהירות משפחות החטופים כי "כל עוד אנחנו מתעדכנים על כך מהתקשורת - כנראה שזו לא עסקה אמיתית".
לפי דני אלגרט, אחיו של איציק שנחטף על ידי חמאס, "לא מעדכנים אותנו בכלום, אנחנו עדיין מתעדכנים רק מהתקשורת. כנראה שזה עוד פעם הכל משחקי זמן, זה לא רציני". לדבריו, "זה המשך של הטרור הפסיכולוגי. משחקים איתנו ומנצלים בצורה צינית אותנו ואת התקשורת. המשפחות נמצאות בסף של תשישות, אנחנו כבר בקושי מצליחים למחות. אתמול אמרנו שנבוא לקריה ונעשה שלטים של 'סומכים עליכם' - ניסינו לדרבן את הממשלה. אנחנו כבר בייאוש. אם באמת כל השיחות האלה יובילו לעסקה, הייתי מעדיף שיבואו אליי עם מוצר מוגמר - ולא עם דיווחי שלבים בתקשורת".
גם לירן ברמן, אחיהם של התאומים זיו וגלי שנחטפו, שותף לתסכול. עם זאת, הוא מבהיר כי קרובי החטופים לא מאבדים תקווה. "המשפחה שלנו מותשת, אנחנו עייפים. אנחנו רוצים עסקה בכל מחיר, זקוקים לזה ורוצים את זה. הדיבורים האלה מעל הראש מתישים. לא מעדכנים אותנו ישירות והכל אנחנו מגלים מהתקשורת", אמר. עם זאת, הוא הוסיף: "ועדיין, תקווה יש, כמובן. חזרתי עכשיו מלונדון ומדריד ונפגשנו עם ראש ממשלת אנגליה ועם נציגים מכל המפלגות בספרד. יש לנו תקווה. אנחנו מאמינים שתהיה עסקה ושזה ייקח זמן, ויודעים מול מי אנחנו ניצבים. אבל תהיה עסקה ויהיה בסדר".
מירב לשם גונן, אימה של רומי שנחטפה גם היא, התייחסה לדיווחים על ההתקדמות במשא ומתן בריאיון ל-ynet Live, ואמרה כי "אחד מהדברים העצובים, אולי השמחים, שלמדנו ב-116 ימים האלה, זה שכל החדשות הן איזשהו משחק - משחק כוחות. אני ממש שמה בצד את הדברים האלה ומשתדלת להתרכז בעיקר - בפעולות שאני עושה, שכולנו עושים, כדי לוודא שעסקה באמת תצא לפועל".
בהמשך הגיבה גונן גם להתבטאויות מצד חברי כנסת שאומרים שלא יוכלו לתמוך בעסקה בתנאים מסוימים. לדבריה, "אתמול הייתה לנו שיחה מאוד מעניינת עם אחד מחברי הכנסת. הוא אמר 'אני לא יכול, אני מתקשה', ואז הוא אמר 'אבל ברגע האמת - אנחנו מדברים על ההסכם הקודם - ברגע האמת חשבתי על הבנות שלי'".
לפי גונן, "אם הח"כים האלה לא היו אומרים את זה, זה היה מפתיע אותי. יש להם עמדה מאוד מסוימת לגבי דברים מסוימים - לגבי איך צריך לנהל אסטרטגיה. מאידך, אנחנו יודעים כולנו שברגע שמגיעה לשולחן הבחירה בין לא לקבל לדוגמה את הפסקת המלחמה לבין להשאיר שם חטופים - שזו הבחירה לוותר על חיי אדם - העוצמה של כולנו מתגלה. אנחנו עם מספיק חזק בשביל לנצח גם אחר כך, ורגע אנחנו דואגים למי שבחיים. כי הדיאלוג הוא על האנשים ששם בחיים, וכמובן על גופות שנמצאות שם".
גונן סיכמה כי "אני מאמינה שאנשים מתרכזים בזה - חושבים על המשפחה והילדים שלהם - ומנסים ככה להיכנס לתוך המקום האנושי שמאוד מאפיין אותנו. מאוד בשונה מהאויבים שסובבים אותנו".