בית משפט באביניון שבצרפת הרשיע הבוקר (יום ה') בכל האישומים נגדו את דומיניק פליקו, הבעל שבמשך עשור גייס 72 גברים זרים כדי שיאנסו את אשתו בעודה מחוסרת הכרה. על פליקו, שבמהלך המשפט הודה בכל המעשים והתנצל בפני משפחתו, נגזר העונש המרבי, 20 שנות מאסר, בדיוק כפי שדרשה התביעה. פרשת האונס ההמוני זעזעה את צרפת ואת העולם, והחלטתה של האישה ג'יזל פליקו שלא להישאר בעילום שם, אלא להתייצב למשפט בפנים גלויות, להישיר מבט למצלמות ולהעיד על שקרה לה כדי להעביר את המסר ש"הבושה עוברת צד" – הפכה אותה בעיני רבים לסמל של אומץ ונחישות.
דומיניק פליקו בן ה-72, גמלאי של חברת החשמל הממשלתית הצרפתית EDF, עמד לדין יחד עם עוד 50 נאשמים, בני 22 עד 74, וגם הם הורשעו הבוקר כולם: 46 הורשעו באונס, שניים בניסיון לאונס ושניים בתקיפה מינית. התביעה דרשה לגזור עליהם 4 עד 18 שנות מאסר. במקביל מחפשת המשטרה יותר מ-20 אנשים נוספים שחשודים באונס וטרם זוהו.
ג'יזל עצמה הגיעה היום לבית המשפט מלווה בשלושת ילדיהם של בני הזוג, דויד, קרולין ופלוריאן, ועם ההכרזה על גזר הדין נשמעו תשואות מחוץ לאולם, שם התאספו תומכיה. אחר כך, בצהריים, יצאה ג'יזל למצלמות ומסרה הצהרה: "בהתרגשות גדולה אני רוצה לומר שהמשפט היה חוויה קשה מאוד. אני רוצה להודות לכל מי שתמך בי במהלך התקופה הזו. מעולם לא התחרטתי על ההחלטה לאפשר את קיומו של המשפט בדלתיים פתוחות, ואני מכבדת את ההחלטה שקיבל בית המשפט".
החקירה נגד הבעל פליקו נפתחה בספטמבר 2020, אחרי שנתפס על-ידי מאבטח מצלם בחשאי מתחת לחצאיות של שלוש נשים במרכז קניות. כשהעמיקו בחקירתם מצאו השוטרים במחשבו אלפי תמונות וסרטונים שבהם נראית אשתו ג'יזל, בת 72 אף היא כיום, מחוסרת הכרה, בדרך כלל בתנוחה עוברית. בהמשך הבינו כי מתועדים בהם עשרות מעשי אונס שעברה בביתם של בני הזוג במזאן, כפר בן 6,000 תושבים השוכן כ-33 קילומטרים מאביניון.
בחקירה גילו השוטרים גם שיחות צ'אט שניהל הבעל באתר אינטרנט המזוהה עם גורמי פשיעה, ושבהן גייס גברים זרים שיבואו לביתם ויקיימו יחסי מין עם רעייתו. בהמשך הודה דומיניק בפני החוקרים כי לפני כל אירוע כזה החדיר לגופה של ג'יזל סמי הרגעה ונוגדי חרדה, בדרך כלל על-ידי הכנסתם לארוחת הערב שלה, וכך אפשר לזרים לאנוס אותה כשהיא ללא הכרה.
מהחקירה עלה כי מעשי ההתעללות החלו בשנת 2011, כשבני הזוג גרו ליד פריז, ונמשכו גם כשהם עברו למזאן שנתיים אחר כך. הבעל עצמו לקח חלק במעשי האונס, צילם אותם ועודד גברים אחרים להשתמש במהלכם בשפה מבזה. הוא לא גבה מהאנסים תשלום כלשהו. המורשעים במעשי האונס כוללים בין השאר חיילים, סוהרים, נהגי משאיות, קצין כבאות, מנהל חברה, עיתונאי וחבר מועצה מקומית. חלקם היו רווקים ואחרים היו נשואים או גרושים. רובם השתתפו במעשי האונס פעם אחת, אבל היו שהשתתפו בהם כמה פעמים – במקרה הקיצוני ביותר שש פעמים.
רבים מהמורשעים בפרשה טענו להגנתם כי חשבו שהם רק עוזרים לזוג הרפתקני להגשים את הפנטזיות המיניות שלו, אך הבעל דומיניק אמר לחוקרים כי כולם היו מודעים לכך שאשתו סוממה ללא ידיעתה. מומחה שבחן את העובדות קבע כי מצבה בעת מעשי האונס היה קרוב יותר לזה של אדם בקומה, כלומר בתרדמת, מאשר לזה של אדם ישן, ולכן יש לפסול גם את טענת חלק מהנאשמים כאילו חשבו שהאישה ישנה. בחקירתו אמר הבעל כי רק שלושה גברים עזבו את הבית במהרה אחרי שהגיעו, ואילו כל השאר המשיכו בתוכניתם ואנסו את אשתו.
ג'יזל העידה: "התייחסו אליי כמו לבובת סמרטוטים"
פרשת האונס ההמוני החרידה את צרפת, והחלטתה של ג'יזל להתיר את קיומם של הדיונים בדלתיים פתוחות, להיחשף בשמה ולהימנע משמירת הפרטים בסוד, כדי להעביר את המסר שלא היא צריכה להתבייש, אלא האנסים, הפכה אותה לסמל של המאבק בתקיפות מיניות בצרפת, ופעילים ופעילות יצאו להפגין לאות תמיכה בה. בספטמבר עלתה ג'יזל עצמה לדוכן העדים וסיפרה כי עולמה חרב עליה כשהמשטרה חשפה בפניה את שעולל לה מי שהיה אז בעלה, ובינתיים הפך לגרוש שלה.
ג'יזל תיארה אז בקול רגוע ובוטח לפרטי פרטים כמה נחרדה לגלות שדומיניק תיעד בשיטתיות עשרות גברים אונסים אותה: "זה בלתי נסבל, יש לי כל כך הרבה מה לומר שאני לא תמיד יודעת איפה להתחיל". כשדיברה על הבעל שאיתו חיה במשך 50 שנה העידה: "חשבתי שאנחנו זוג קרוב". היא סיפרה שהבינה מה אירע רק כשהחוקרים הציגו לה חלק מהתמונות שמצאו במחשב ובטלפון של דומיניק: "הכול התמוטט מבחינתי", אמרה אז, "אלה מראות של ברבריות ושל אונס". היא עזבה את הבית עם שתי מזוודות, "שהיו כל מה שנותר לי מ-50 שנות חיים משותפים".
אף שבאולם בית המשפט ג'יזל הפגינה חוסן נפשי יוצא מגדר הרגיל וניצלה את המשפט כדי להעלות מודעות לאונס תחת השפעת סמים ולחזק נשים אחרות, השנים הראשונות שאחרי הגילוי היו איומות עבורה. דווח כי היא עברה התמוטטות וניסתה להתאבד כמה פעמים, ובעדותה בספטמבר אמרה: "אין לי כבר זהות, אני לא יודעת אם אי פעם אצליח להשתקם. הוקרבתי על מזבח הסטייה. הם התייחסו אליי כמו לבובת סמרטוטים, כמו לשקית זבל".
"כמו ספילברג סוטה": תזיז את הרגל, עכשיו את היד
במהלך השלבים הראשונים של המשפט בספטמבר נחשפו פרטים מחרידים רבים על מסכת ההתעללות, חלקם קשים ביותר לשמיעה ולקריאה. בין השאר העיד קצין המשטרה ז'רמי בוסה פלטייר, מי שהוביל את החקירה, כי לפי ההערכות עוד לפני שהחל בשנת 2011 להזמין גברים זרים לאנוס את רעייתו הספיק דומיניק בעצמו לסמם ולאנוס את ג'יזל לפחות 200 פעם לבדו. כשהחל להזמין את האנסים הזרים הציב להם שורה של חוקים שנועדו למנוע השארת עקבות: בין השאר הם נדרשו להתפשט במטבח כדי שלא ישכחו בגדים בחדר השינה, ונאסר עליהם לדבר בקול רם, להתבשם לפני האונס או להדיף ריח טבק. לעתים התבקשו להמתין שעה וחצי במגרש חנייה לא הרחק מהבית, עד שסם ההרדמה יגיע להשפעה מלאה וג'יזל תאבד את הכרתה.
בבית המשפט הציג קצין המשטרה הודעה ששלח דומיניק לאחד האנסים שגייס: "אני מחפש שותף סוטה שינצל את אשתי הישֵנה ויחליף אותי בתורות", כתב בה. "היא לוקחת את כדורי השינה שלה בעצמה כל יום ואני מנצל את זה, אין שום סיכוי שהיא תראה אותך אפילו". את הסרטונים שבהם תיעד את הגברים אונסים את אשתו תייג דומיניק במחשב בשמות כמו "האנסים שלה", "התעללות" ו"הזונה שלי". הוא גם שמר את שמותיהם ופרטיהם של שותפיו למעשי האונס, מה שאפשר למשטרה ללכוד את רובם.
לפי המשטרה, חלק ממעשי האונס שתיעד נמשכו שש שעות, ובאחד מהם הוא תועד אונס את ג'יזל יחד עם שלושה גברים אחרים. בבית המשפט נחשף גם פן נפשי של ההתעללות שהעביר דומיניק את אשתו: כשגילתה כי נדבקה במחלת מין והיא זקוקה לטיפול סיפרה לו שהיא איננה מבינה כיצד יכלה להידבק, והוא האשים אותה שהיא בוגדת בו.
עורך דינו של אחד הנאשמים, גבר בן 40 ממוצא מרוקני ואב לשלושה ילדים, סיפר גם הוא על חלקו של דומיניק בביצוע מעשי האונס: "הוא אמר ללקוח שלי 'תעשה כך, תעשה כך, תזיז את הרגל הזאת לכאן, תזיז את היד הזאת לשם'. זה היה כאילו הוא מביים סרט. כאילו הוא איזה סטיבן ספילברג סוטה או הבמאי של סצנה בג'יימס בונד".