הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד) פרסמה היום (שני) את דו"ח המגמות השנתי שלה, לרגל "שבוע הבטיחות בדרכים", שמציג תמונת מצב עגומה בפני מקבלי ההחלטות והציבור בישראל.
אמנם בשנת 2020, שבה הוטלו סגרים והגבלות תנועה, חלה ירידה מסוימת במספר ההרוגים (305) - עדיין אחד מכל 150 ישראלים נפצע או נהרג בתאונת דרכים במהלכה. מבין ההרוגים והפצועים קשה בשנה זו 28% היו נוסעים ברכב פרטי ומסחרי, 23% מהם היו רוכבי אופנוע, 21% היו הולכי רגל, 20% רכבו על כלי רכב זעירים ו-7% נוספים באמצעים אחרים.
אם לוקחים בחשבון את העובדה שב-2020 חלה ירידה משמעותית בכמות הנסיעות ובכמות כלי הרכב על הכביש בשל הגבלות הקורונה - עדיין מדובר בנתונים גבוהים וחריגים. בעוד שכמות הקילומטרז' על הכביש פחתה ב-14%, מספר ההרוגים ירד ב-9% בלבד, ומספרם של הפצועים קשה ירד ב-10% בלבד. בקרב הפצועים קל חלה ירידה משמעותית יותר של 24%.
עוד עולה מהנתונים כי בישראל הסיכוי של נהגים צעירים, גברים וערבים להיות מעורבים בתאונות דרכים גדול יותר: נהגים צעירים מעורבים בתאונות פי 1.7 מנהגים מעל גיל 25, נהגים גברים מעורבים בתאונות פי 3.7 מנהגות נשים ונהגים ערבים מעורבים בתאונות פי 1.9 מיהודים.
כמו כן, מספרם של רוכבי כלי הרכב החשמליים שנפצעו או נהרגו עלה משמעותית מאז שנת 2015, ייתכן שבעקבות העלייה בשימוש בכלים אלו. ב-2015, 132 בני אדם נפצעו קשה או נהרגו בקרב רוכבי האופניים החשמליים, ובשנת 2020 מספרם יותר מהוכפל והגיע ל-302. בקרב רוכבי הקורקינטים החשמליים הנתונים קשים אף יותר - מארבעה שנפצעו קשה או נהרגו בשנת 2015, ל-135 בשנת 2020.
באשר להולכי הרגל, מספר הפצועים קשה או ההרוגים בקרבם ירד מ-753 בשנת 2013 ל-553 ב-2020, אך נותר גבוה בהרבה בהשוואה למדינות אחרות. בקרב כלי הרכב הזעירים חלה עלייה, כמו גם בקרב רוכבי אופנועים וקטנועים.
בישראל אין יעדים להפחתת הנפגעים בתאונות דרכים, והפעולות שכן נעשו לא הועילו בצמצום הפגיעות הקטלניות. לפי הדו"ח, בין השנים 2013 ל-2019 "חלה עלייה מתונה במספרי התאונות הקטלניות והקשות, לצד ירידה מתונה במספרי התאונות הקלות". בתקופה זו חלה עלייה עקבית במספר כלי הרכב המנועיים בישראל ובקילומטרז' הכולל שלהם על הכביש. כמו כן, בתקופה זו נוספו למרחב העירוני בישראל מאות אלפי כלי רכב זעירים (בעיקר אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים), שעל כמות הקילומטרז' שלהם על הכביש אין מידע.
בהשוואה לשני העשורים הקודמים, בשנים אלו חלו שינויים קטנים באופן יחסי בשיעורי ההרוגים והפצועים קשה ביחס לקילומטרז' על הכביש, ביחס לאוכלוסייה או ביחס לכלי הרכב. בין השנים 2013 ל-2016 חלה עלייה במדדים אלו, אך מאז חלה בהם ירידה. במספר התאונות הקלות ובמספר הפצועים קל קיימת מגמת ירידה עקבית.
כבישים אדומים: אלו הצמתים המסוכנים בארץ
(צילום: גיל יוחנן,שחר גולדשטיין,רועי עידן,אביהו שפירא)
ישנם כמה מדדים שנבדקו בדו"ח, ומהם עולה כי ישראל ממוקמת במקום בינוני עד נמוך מאוד ביחס ליתר מדינות ה-OECD. אם משווים את מספר ההרוגים ביחס לאוכלוסייה, ישראל מדורגת במקום ה-12 מתוך 29 מדינות שנבדקו, אך אם משווים את מספר ההרוגים ביחס לכלי הרכב - ישראל במקום ה-21 מתוך 25, ובהשוואה לקילומטרז' ישראל מדורגת במקום ה-16 מתוך 24. עוד עולה ממדדים אלו כי ישראל מסוכנת במיוחד עבור בני 65 ומעלה וילדים. בני 65 ומעלה נהרגים בישראל פי 2.2 מהממוצע החציוני של המדינות שנבדקו, בעוד ילדים נהרגים פי 2.7 מממוצע זה.
לפי הדו"ח, ישראל מסוכנת במיוחד גם לרוכבי האופנועים, והיא מדורגת במקום ה-18 מתוך 22 מדינות שנבדקו. אם בוחנים את ההרוגים בתאונות במעורבות אוטובוס, היא במקום ה-24 מתוך 25 מדינות, בעוד אם בוחנים את מספר ההרוגים בקרב נוסעי הרכב הפרטי - מיקומה של ישראל טוב יותר, והיא במקום ה-15 מתוך 29. את מיקומה הטוב של ישראל במדד זה מסבירים החוקרים בכך שבישראל צפיפות ועירוניות גבוהה בהשוואה למדינות האחרות שנבחנו, וכבישים כפריים הם המסוכנים ביותר לנהגי ולנוסעי הרכב הפרטי.
לעומת זאת, שיעור ההרוגים במעורבות כלי רכב שאינם הנהגים והנוסעים גבוה יותר בישראל. כלומר, קורבנות התאונות במעורבות רכב פרטי הם הולכי רגל, רוכבי אופניים ורוכבי כלים זעירים - שקיימים בישראל יותר מאשר במדינות אחרות.
כותבי הדו"ח ציינו שבהשוואה למדינות אחרות שנבחנו, לישראל יש מאפיינים ייחודיים - האוכלוסייה גדלה בקצב מהיר והקילומטרז' על הכביש עוד יותר, היא מדינה קטנה וצפופה והכבישים בה הם בין הצפופים ביותר ב-OECD. לפי הדו"ח, עד לשנת 2012 הייתה מגמת ירידה בשיעור ההרוגים בישראל בכל המדדים, אך בין השנים 2013 ל-2016 חלה עלייה משמעותית, ומאז 2017 חלה ירידה נוספת. הדו"ח לא בחן כמובן את שנת 2021 - שמתחילתה נהרגו כבר יותר מ-300 בני אדם על הכביש.
מגמה דומה נמדדה גם במדינות אחרות, כשבין השנים 2000 ל-2010 חלה ירידה משמעותית במספר ההרוגים, אך בעשור האחרון מרביתן לא עמדו ביעד האירופי להפחתת מספר ההרוגים בתאונות דרכים ב-50%, ובהשוואה לאוכלוסייה הן הצליחו להוריד את המספר ב-24%. ישראל הורידה את מספר ההרוגים ב-21%, אף שלא העמידה יעד כזה. לפי הדו"ח, הבחינה ביחס לאוכלוסייה היא לא מושלמת, שכן שבישראל שיעור הצעירים באוכלוסייה הוא גבוה במיוחד ביחס למדינות האחרות שנבדקו, בעוד שילדים נוטים להיפגע פחות בתאונות, לעומת בני 65 ומעלה שנפגעים בשיעורים גבוהים יותר. כמו כן נכתב כי "במדינות ותקופות שבהן יושמה תוכנית מקיפה לבטיחות בדרכים השיגו הצלחות טובות יותר בהשוואה לשאר המדינות".
מממצאי הדו"ח עולה כי ישראל חריגה לרעה במיוחד בשיעור הולכי הרגל שנהרגו, שכן שיעורם ביחס לאוכלוסייה גבוה פי 2 לעומת ממוצע המדינות המפותחות ופי 5 מממוצע המדינות המובילות. רוב ההבדל באחוז הנפגעים בקרב הולכי רגל בין ישראל לבין מדינות אחרות הוא בקרב ילדים (בעיקר ילדים מהחברה הערבית), ובקרב בני 65 ומעלה.
בתוך כך, מנתוני הלמ"ס שפורסמו היום עולה כי השנה, בין החודשים ינואר עד ספטמבר, דווחו למשטרה 8,524 תאונות דרכים עם נפגעים - עלייה של 7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד - שהייתה שנת קורונה שלוותה בסגרים ובהגבלות. גם במספר הנפגעים חלה עלייה של 10.6%, ובמספר ההרוגים עלייה של 16.6%.
במספר רוכבי האופנוע שנהרגו חלה השנה עלייה חדה של 30.8%, ובמספר רוכבי אופניים (לא חשמליים) שנהרגו חלה גם עלייה חדה - 10 הרוגים ב-2021 לעומת 4 ב-2020. במספר נהגי כלי הרכב שנפצעו קשה חלה עלייה של 4% ובמספר הנפגעים בתאונות שבהן היו מעורבים אופניים חשמליים חלה עלייה דומה - 4.5%.
כמו כן חלה עלייה במספר הנפגעים (22.9%) והתאונות (23%) שבהן היו מעורבים קורקינטים חשמליים, לפי נתוני התאונות והנפגעים שדווחו למשטרה. במספר רוכבי האופניים החשמליים שאושפזו בבתי החולים בעקבות תאונות דרכים שלא דיווחו עליהן למשטרה - הייתה עלייה של 26.5%. בנוסף, חלה עלייה חדה של 52% בקרב רוכבי הקורקינטים החשמליים שאושפזו בבתי החולים בעקבות תאונות שלא דיווחו עליהן למשטרה.
אז מה עושים? השוואה בין ישראל לבין שלוש המדינות המובילות ביותר בתחום הבטיחות בדרכים - נורבגיה, שוויץ ושבדיה - העלתה כי ההבדל הבולט ביותר ביניהן, ולפיכך התחום בעל הפוטנציאל הרב ביותר לשיפור - הוא שיעורי הנפגעים של הולכי רגל, ולצדם משתמשי דרך פגיעים אחרים.
10 צפייה בגלריה
"עיקר הפוטנציאל לשיפור נמצא בשיפור בטיחותם של משתמשי דרך פגיעים". שניר זיידל
( צילום: מוקי שוורץ)
מנכ"ל הרלב"ד בפועל, שניר זיידל, כתב בדו"ח כי מההשוואה שבין ישראל למדינות ה-OECD עולה כי "עיקר הפוטנציאל לשיפור הבטיחות בישראל נמצא בשיפור בטיחותם של משתמשי דרך פגיעים. ההבדל הגדול ביותר בין ישראל לבין ממוצע ה-OECD ובינה לבין המדינות המובילות בבטיחות נמצא בשיעורי ההרוגים של הולכי רגל ושל רוכבי אופנוע". לדבריו, "קידום פעולות בתחומים אלו, כגון הכשרה בסיסית ומתקדמת של רוכבי האופנועים בנושא תפיסת הסיכון, החלת והרחבת תשתיות אזורי מיתון תנועה של 30 קמ"ש בתווך העירוני ופריסת רשת שבילי אופניים במסגרת עיר בטוחה, יוכל להביא לשיפור משמעותי במצב הבטיחות במדינת ישראל".
זיידל ציין כי בשנת 2020 משרד התחבורה והרלב"ד הגישו לאישור הממשלה את התוכנית הלאומית 5030, שמטרתה להוריד את מספר ההרוגים והפצועים קשה בתאונות דרכים ב-50% עד שנת 2030. אולם התוכנית לא התקבלה בממשלה הנוכחית ולא תוקצבה במסגרת תקציב המדינה, שטעון עדיין את אישור הכנסת, ובכך ישראל נותרת ללא יעדים מדידים להורדת מספר הנפגעים בתאונות דרכים.
