נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל ימריאו מחר לביקור ממלכתי בגרמניה בהזמנת נשיא גרמניה פרנק-וולטר שטיינמאייר שבשיאו ינאם הנשיא הרצוג בבונדסטאג וישתתף בטקס במלאות 50 שנה לטבח במינכן. אבל סקר שנערך בישראל העלה ממצאים מדאיגים בנוגע לידע של בני הנוער על אחד מפיגועי הטרור המזוויעים ביותר שאירעו, ומחקר שהתקיים גם בגרמניה הראה את הביקורת הרבה של הגרמנים על ישראל.
בפתח הביקור יתקבלו הרצוג ורעייתו בטקס קבלת פנים ממלכתי על ידי משמר כבוד בארמון הנשיאות "שלוס בלוו" שבברלין. בערב, לאחר פגישה מדינית, הם ישתתפו בארוחת ערב ממלכתית בארמון במעמד הצמרת הפוליטית והמדינית של גרמניה. למחרת, יערוך הרצוג פגישת עבודה עם קנצלר גרמניה אולף שולץ. משם, ימריאו שני הנשיאים ורעיותיהם למינכן כדי להשתתף בטקס הזיכרון הממלכתי לציון 50 שנה לרצח י"א הספורטאים במשחקי האולימפיים במינכן ב-1972. הטקס יתקיים במעמד המשפחות השכולות, נציגי הוועד האולימפי וראשי גרמניה.
ביום שלישי יישא הרצוג נאום היסטורי בפני מליאת הבונדסטאג, בית הנבחרים הפדרלי של גרמניה, בהמשך יניח הנשיא זר באנדרטה לזכר היהודים שנספו בשואה בלב ברלין. את ביקורו יחתום הרצוג יחד עם נשיא גרמניה באתר הזיכרון במחנה הריכוז ברגן בלזן, שם יישאו השניים הצהרות משותפות ויפגשו עם שורדי שואה ועם נוער גרמני ויהודי מהאזור. אביו של הנשיא, הנשיא השישי חיים הרצוג, היה ממשחררי מחנה הריכוז ברגן בלזן כקצין בצבא הבריטי ונשא שם נאום מרגש בביקור הממלכתי הראשון של נשיא ישראלי על אדמת גרמניה, ב-1987.
את הנשיא ילווה בביקורו שגריר ישראל בגרמניה רון פרושאור, שנכנס לתפקידו בחודש שעבר. שטיינמאייר והרצוג הובילו את המגעים מאחורי הקלעים להסכם פיצויים בין ממשלת גרמניה לבין משפחות הקורבנות. במסגרת ההסכם ממשלת גרמניה תשלם פיצויים בגובה של 28 מליון אירו למשפחות – פי 5 מההצעה המקורית של הגרמנים שאותה הגדירו המשפחות כהצעה מעליבה והודיעו שיחרימו את הטקס. הרצוג הודיע בעקבות זאת שגם הוא לא יגיע לטקס, אבל לאחר משא ומתן אינטנסיבי הגרמנים העלו את הצעתם, והמשפחות הודיעו שיגיעו לטקס שייערך באתר האולימפי. בעקבותיהם, גם הרצוג הודיע שיגיע.
להגעה להסכם סייע גם שר האוצר הגרמני כריסטיאן לינדנר, שיגיע בראשית השבוע לביקור בישראל. במסגרת ההסכם התחייבו המשפחות לחתום שלא יהיו להן תביעות עתידיות. ההסכם כולל גם סעיף סודיות בנוגע לפרטיו ולסכום הפיצויים. עוד קודם לכן הגיעו שתי המדינות להסכמה לפיה גרמניה תיקח אחריות לראשונה על הכשלים שלה בנוגע לטבח וכן תוקם ועדה משותפת של היסטוריונים ישראלים וגרמנים שתחקור את הכשלים שהביאו לטבח ותקבל גישה מלאה לכל המסמכים והארכיונים של הגרמנים.
אבל סקר שנערך השבוע בקרב בני נוער על ידי המחלקה למאבק באנטישמיות וחוסן קהילתי בהסתדרות הציונית העולמית העלה ממצאים מדאיגים. מהסקר, שנערך על ידי מכון הסקרים גיאוקרטוגרפיה בראשות פרופ' אבי דגני בקרב 405 יהודים בני 12-18, עלה כי כ- 30% מבני הנוער בישראל לא שמעו על הטבח בספורטאים. כאשר נשאלו בני הנוער אם הם יודעים מיהם "י"א הנרצחים" רובם לא הכירו את המושג. למעשה, שני שליש לא ידעו לקשור את המושג לרצח הספורטאים במינכן.
במקביל, מחקר מקיף שערכה הקרן הגרמנית ברטלסמן ופורסם בסוף השבוע לקראת ביקור הרצוג העלה כי 36 אחוזים מהגרמנים חושבים שמה שישראל עושה לפלסטינים היום לא שונה בעיקרון ממה שהנאצים עשו ליהודים במהלך השואה. המחקר נערך בשנת 2021, בשלהי כהונת הקנצלרית הקודמת אנגלה מרקל, בקרב 1,270 גרמנים ו-1,370 ישראלים. 40% מהגרמנים לא הסכימו לקביעה שמה שישראל עושה היום לפלסטינים לא שונה ממה שהנאצים עשו ליהודים. 25% אמרו שהם לא יודעים.
לדברי רחלי ברץ-ריקס, ראשת המחלקה למאבק באנטישמיות וחוסן קהילתי בהסתדרות הציונית העולמית, יש חשיבות גדולה בשימור המורשת והזיכרון של האירוע הטרגי כבר מגיל צעיר. "הניגוד בין האולימפיאדה המסמלת יותר מכל את ערכי האחווה, השוויון והאחדות מול האכזריות שבוצעה ביד אדם, מחייבת אותנו לחזור ולהדגיש את ערכי היסוד של מדינת ישראל ובדגש על כבוד האדם", אמרה. "זיכרון אירועי אולימפיאדת מינכן מהווים תמרור אזהרה חמור מפני עצימת עיניים, וזכר הנרצחים מזכיר ומורה לנו לקדש את החיים ולהמשיך להלחם באנטישמיות בכל מקום".
באותה נשימה, 24% מהגרמנים אמרו שליהודים יש יותר מדי השפעה בעולם לעומת 62% שלא חושבים כך. המחקר מצא קשר בין רמה נמוכה של חינוך לבין דעות קדומות נגד ישראל ויהודים. המחקר גילה בנוסף כי הישראלים מעריכים יותר את גרמניה מאשר גרמנים מעריכים את ישראל. 63% מהישראלים אמרו שיש להם דעות חיוביות על גרמניה לעומת 46% בלבד מהגרמנים שאמרו אותו דבר על ישראל. ל-34% מהגרמנים יש דעה שלילית כלפי ישראל לעומת 19% מהישראלים שמחזיקים באותה דעה כלפי גרמניה, כמעט פי שניים.
49% מהגרמנים השיבו בחיוב לשאלה - "האם כמעט 80 שנה אחרי מלחמת העולם השנייה אנחנו לא צריכים עוד לדבר כל כך הרבה על רדיפת היהודים תחת הנאצים וסוף סוף לשים את העבר מאחורנו". לעומת הגרמנים, רק 14% מהישראלים השיבו בחיוב לשאלה הזאת. 33% מהגרמנים השיבו בשלילה לשאלה הזאת לעומת 60% מהישראלים. 56% מהגרמנים ו-68% מהישראלים חושבים ששיתוף הפעולה בין ישראל לבין גרמניה הוא חיובי. 78% מהישראלים ו-53% מהגרמנים חושבים שיש אף לחזק את שיתוף הפעולה בין המדינות.
58% מהישראלים סבורים שלגרמניה יש אחריות מיוחדת כלפי העם היהודי לעומת רק 35% מהגרמנים. כאשר נשאלו אם יש לגרמניה מחויבות מיוחדת למדינת ישראל בגלל השואה, 27% בלבד מקרב הגרמנים השיבו בחיוב - לעומת 57% שהשיבו כך מקרב הישראלים. "לאור הקשר בין חינוך ודעות קדומות אנטישמיות, אנו נדרשים בדחיפות להשקיע עוד יותר בעבודה חינוכית בעתיד", אמר ראש המחקר יואכים רוטר.
בנוסף נמצא במחקר כי 55% מהישראלים רואים את ממשלת גרמניה בחיוב בזמן שרק 24% מהגרמנים אומרים אותו דבר על ממשלת ישראל. בקרב צעירים גרמנים בגילאים 19-29, רק 15% רואים את ממשלת ישראל בחיוב. 61% מהישראלים מצפים לתמיכה מדינית חד צדדית של גרמניה בעמדת ישראל בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני. לעומת זאת, רק 12% מהגרמנים שותפים לגישה הזאת.
